הדבר הראשון שקארינה אדלינגר, גולשת הקרוס קאנטרי האוסטרית, עשתה לפני שעלתה בשבוע שעבר על הפודיום במשחקי החורף הפראלימפיים בבייג'ינג (שננעלו, אגב, אתמול) היה להביא את כלב הנחייה שלה. "הוא המנצח האמיתי", הסבירה בהתרגשות. "הרבה יותר מרק כלב שעוזר לי".
אדלינגר בת ה-23 ניצחה ביום חמישי האחרון במקצה הספרינט ללקויי ראיה, שעל-פי חוקי התחרות נערך לצד מוביל אישי - לורנץ ג'וזף למפל. האחרון, לו אין לקות כלשהי, מחויב לגלוש לצידה של הספורטאית ולמעשה "מכוון" אותה בדרכה לקו הסיום. היא זכתה במרוץ, שש שניות אחרי מי שהגיעה אחריה, האוקראינית אוקסנה שישקובה.
רק שהמנצח הגדול באותו יום היה, כאמור, ריילי, כלב הנחייה של אדלינגר, שזכה למירב תשומת הלב. "פה הוא כבר מפורסם יותר מהנשיא הסיני", סיפרה הגולשת האוסטרית בחיוך. "לפני התחרות, ואת זה ידעו גם בבית, התנאי שלי להגיע למשחקים הפראלימפיים היה שהוא יטוס יחד איתי".
"אני יודעת שעשיתי חיים קשים לוועד הפראלימפי האוסטרי", המשיכה אדלינגר. "הם היו צריכים לעשות הרבה כדי שהוא גם כן יגיע איתי לכאן. מה שכן, הוא הפך לסלבריטי, הרבה יותר ממני. לכל מתנדב בכפר האולימפי יש כבר סלפי איתו. כולם מנופפים לו לשלום, זה ממש נחמד. כבר התרגלתי להיות מספר 2 אחריו".
אדלינגר זכתה כבר במשחקי החורף לפני ארבע שנים בפיונגצ'אנג במדליית הארד במקצה הבינוני. "רק לעיתים רחוקות אני חסרת מילים, אבל היום זה קרה לי", אמרה אחרי שזכתה בזהב בבייג'ינג. "השנים האחרונות היו קשות, תמיד יש מכשולים בדרך. היו לי הרבה ספקות אם להמשיך להתחרות ולא ידעתי איך להמשיך. האמנתי בלב שאם אזכה בזהב - זה יהיה במקצה הקצר".
אדלינגר החלה לגלוש סקי כבר בגיל 10. היא זכתה באליפות הילדים והנוער באוסטריה לפני שסבלה מבעיה נדירה שגרמה לה לאיבוד הראייה כמעט לחלוטין. כשהמדליסטית האולימפית הטריה לא גולשת, היא לומדת תקשורת ספורט באוניברסיטה. "רובם פשוט רואים את המוגבלויות שלך ולא את האדם שאתה", סיפרה. "עם לקות ראייה, הדבר הראשון שאתה הולך לשמוע מכל בן אדם שני הוא 'לא'. כי כולם חושבים שזה בלתי אפשרי".
"כשאני אומרת לאנשים ש'אני רוצה לעבוד כעיתונאית', הם אפילו לא יכולים לדמיין את זה. הם אפילו לא נותנים לך צ'אנס. בעיניי הכל אפשרי. כל עוד יש רצון, אתה תמיד תמצא דרך".
אדלינגר מתקרבת צעד אחד יותר להגשמת חלומה באדיבות הוועד הפראלימפי הבינלאומי (IPC), שאיפשר לה לכתוב ולפרסם מאמרים עלילתיים באתר האינטרנט שלו. היא מקווה שההזדמנות תתניע את קריירת העיתונאות שלה, שבטוח תמריא אם ההצלחה הפראלימפית.
ועדיין, גם היא מודה שיש הרבה קשיים נוספים שהיא צריכה להתמודד איתם. "זה די מתסכל כשאתה בן 23, ומישהו צריך להאכיל אותך או להחליף בגדים", אמרה. "זה כל כך רחוק מספורט, כשצריך להתמקד במשהו אחר. שוב ושוב שאלתי את עצמי 'האם זה הגיוני שאני עדיין מתחרה ברמה כזו ולא מתמקד רק בבריאות?', אבל הניצחון ריפא לי את המחשבות".