צ'ינאנו אונואקו לקח בעונה שעברה את בני־הרצליה עד להנפת גביע המדינה וקרוב לאליפות (הפסידה בגמר הפלייאוף להפועל חולון). היכולת של הסנטר הייתה פנומנלית, יוצאת דופן. שליטה אבסולוטית בצבע שהעלתה שמועות על כך שמכבי ת"א תלך עליו בכל העוצמה, או שישתדרג לקבוצת יורוליג אחרת. בסופו של דבר הוא הפתיע כאשר הלך דווקא על ססארי האיטלקית, אולי זו האופציה הטובה ביותר שעמדה לרשותו, מי יודע. אבל את המורשת שלו כאן הוא הותיר – ולא רק בגלל ההצטיינות, אלא גם בזכות זריקות הסבתא.
האמת היא שבעבר, בסיבוב הקצר שלו ב־NBA במדי יוסטון רוקטס, רבים לעגו לו בשל כך. גם בארץ האוהדים הרימו גבה, אבל בסופו של דבר התברר שמדובר בשיטה די יעילה. אולי לא 100 אחוזי הצלחה, אבל סביר מספיק בשביל שישחיל משם מספיק זריקות. וחוץ מזה, כל המלגלגים צריכים לזרוק שהוא לא זה שהמציא את השיטה הזו, ושני שחקני עבר אגדיים – אחד אמריקאי ואחד מענקי הכדורסל בישראל – כבר השתמשו בה בהצלחה.
רובכם, אני מניח, לא זכו להכיר את השחקן הנפלא הזה, בטח לא לראות אותו בזמן אמת, אבל מדובר היה בסימן ההיכר של אברהם שניאור הענק, ששמו הלך לפניו בשנות החמישים. זריקת הסבתא המיוחדת הזו של שניאור מקו העונשין, הכדור שעולה מהבטן, ליותה אותו לאורך רוב הקריירה. הוא גם התגאה בסגנון הזריקה הייחודי הזה, שמעולם לא הגביל אוו אלא רק שימש כחלק מהקסם שלו. שניאור גדל כשחקן ציר בנבחרת ישראל ובמכבי ת"א, למרות שהגיע לגובה של 1.86 מ' בלבד (עבור רוב אזרחי העולם הוא עדיין היה נחשב לגוליבר). הוא היה קפטן הנבחרת ועשה איתה חיל עם ההשתתפות באולימפיאדת הלסינקי 1952, היחידה בה השתתפה נבחרת כדורסל ישראלית, באליפות אירופה הראשונה אליה הגענו ב־1953, ובאליפות העולם הראשונה של ישראל ב־1954.
הדבר המשעשע הוא ששניאור, שתמיד אהב לספר על מעלליו כשחקן בצורה ציורית במיוחד, לא הסתיר את העובדה שנהג להשתמש בזריקה הזו כדי לעבוד על השופטים. זה היה הרבה יותר קל בלי טלוויזיה והילוכים חוזרים, בלי הליכה למוניטור ונזיפות רשמיות. מה הוא עשה? הוא פשוט היה עובר את הקו כדי לקרב את עצמו לטבעת במהלך זריקת העונשין. כך הוא סיפר לי: "בכל פעם שקלעתי בצורה הזו מהקו, השופטים היו סקרנים לדעת אם הזריקה המיוחדת שלי היא בכלל חוקית, ובינתיים לא שמו בכלל לב לכך שעברתי את הקו". ואנחנו לא מדברים רק על שופטי ישראל שנפלו בפח הזה – כאשר חתם במכבי ר"ג, הוא סיפר לחבריו החדשים שעשה זאת ללא הרף גם באליפות העולם בריו. תודו שעל היתרון הזה של זריקות סבתא לא חשבתם. בכלל, בשנות החמישים היא הייתה נהוגה יותר, ושחקנים נוספים השתמשו בה. אולי התגובות לסגנון המוזר היו אלה שהעלימו אותה מהשטח.
כאמור, יש גם שם גדול מה־NBA שעשה זאת – ריק בארי. האיש המקסים הזה, כבר בן 78, ביקר יותר מפעם אחת בישראל כדי להעביר אימונים לילדים. הוא גם אחראי לשושלת NBA אמיתית, בתור אביהם של השחקנים ברנט, ג'ון וסקוטר. הוא הביא לעולם בגיל מאוחר את בנו קניון (28), ששיחק לאחרונה בליגת הפיתוח האמריקאית – וירש ממנו את אותה זריקת הסבתא בדיוק. יש לריק בארי טבעת אליפות והוא נחשב עד היום כאחד הקלעים הטהורים הטובים בתולדות המשחק – אז בפעם הבאה שיצוץ עוד מישהו שקולע מהקו בצורה שנראית לכם קצת משונה, תנו לו כבוד. זה לא אומר כלום על הגדולה שלו.
פורסם לראשונה: 14:00, 03.10.22
