אם חשבתם שחקירה במשטרה זה משהו שלא יקרה לכם אף פעם, אולי כדאי שתחשבו שוב. בזמנים שבהם מעצרים וחקירות של מפגינים הפכו חלק מהשגרה, חשוב להבין את המשמעות של להיות תחת חקירה, במיוחד לאדם נורמטיבי ללא רקע פלילי. "אנשים לא מבינים כמה קל למצוא את עצמך לפתע נחקר", מספרת עו"ד שלי היאט, ששירתה בעבר כתובעת פלילית וכקצינת חקירות וכיום משמשת כסנגורית ומייצגת חשודים ונאשמים. "למשל, גבר נשוי שמקיים יחסים אינטימיים עם אישה או עם גבר ומציג עצמו בפניהם כרווק או כגרוש, למעשה הוא משיג את הסכמתם במרמה וזה יכול להיחשב לאונס, כי אין כאן הסכמה אמיתית. לפעמים באפליקציות היכרויות אנשים מוסרים פרטים חסרים כדי להסתיר מבני הזוג שלהם, בלי להבין עד הסוף שהם מרמים ומשיגים הסכמה במרמה".
עו"ד היאט (43) נתקלה בלא מעט מקרים שבהם אנשים ללא עבר פלילי מצאו עצמם בחדרי חקירות. היא שימשה כתובעת פלילית במחוזות ירושלים ומרכז במשטרה, ולאחר מכן כקצינת חקירות בימ"ר מרכז. היא נשואה לגיל, קברניט באל על, אותו הכירה עוד בצבא, ואמא לשני בנים בני עשר ו־14. היא חקרה בתיקים של רצח, הונאות כלכליות, סחר בסמים, סחיטות באיומים, פשע מאורגן, פרשיות סייבר ומין, והייתה גם ראש צוות החקירה בפרשת "הכדורגלנים והקטינות" בה היו מעורבים עומר אצילי ודור מיכה, שהיו אז שחקני במכבי תל אביב ונחשדו כי קיימו יחסי מין בהסכמה עם בנות מתחת לגיל 16. ההפרקליטות סגרה את התיק נגדם מחוסר אשמה, כשהתברר שלא ידעו את גילן האמיתי של הבנות.
היית ממונה על החקירה של דור מיכה ועומר אצילי. כאימא לילדים וכאישה, זה לא היה קשה?
"המפקד שלי אמר לי, 'את יודעת מי זה עומר אצילי ודור מיכה?' השבתי שלא, אז הוא אמר לי, 'מצוין'. אספנו אותם מנקודת מפגש שאיש לא ידע עליה, עם רכב עם חלונות מושחרים, ישר לחקירה כדי למנוע את הפסטיבל סביב הפרשה ולמנוע צילומים. הם לא היו מוכרים לי, יש לי אפס עניין בכדורגל, ומבחינתי הם כמו כולם. כמו שחקרתי אותם כשוטרת, אני יכולה גם לייצג אותם – אני אובייקטיבית תמיד, אני לא שופטת ולא מכניסה דעות אישיות שלי לסיטואציה. העובדה שאני אמא או אישה משפיעה על הדעות האישיות שלי, אבל לא על איך שאני אבצע את העבודה שלי, גם היום. הדעות שלי לא מעניינות אף אחד, לא כקצינת משטרה אז, ולא כסנגורית היום.
"עומר אצילי ודור מיכה שילמו מחיר על ההתנהגות שלהם, ואני בטוחה שלמדו מכך לא מעט, וששחקנים אחרים הושפעו מכך. אני לא בטוחה שהם הבינו עד הסוף כמה הם פגעו בבנות. אבל אין עבירה פלילית. בחנו את התיק מיקרוסקופית"
"התיק הזה היה חשוב כי הוא העלה שאלות חשובות של היכן עובר הגבול בין מוסר למשפט, והאם המשפט הפלילי אמור לאכוף מוסר – התשובה לכך היא לא, לדעתי. בתיק הוכח שהכדורגלנים חשבו שהן בנות 17 למרות שהן היו מתחת לגיל 16. מה שקרה שם יכול להיות לא לטעמי כאימא, אבל זה לא פלילי כל עוד לא שונתה החקיקה. עומר אצילי ודור מיכה, בעיקר עומר שהיה נשוי, שילמו מחיר על ההתנהגות שלהם, ואני בטוחה שהם למדו מכך לא מעט, ובטוח ששחקנים ומפורסמים אחרים הושפעו מכך גם. לדעתי הסטירה הזו שהם קיבלו השפיעה עליהם. זה כתם שילווה אותם. אני חושבת שהם לא היו אדישים למה שקרה. אולי הם היו שיכורים מהצלחה והערצה ופשוט משהו בסולם הערכים שלהם לא עבד טוב. ועם זאת, אני לא בטוחה שהם הבינו עד הסוף כמה הם פגעו בבנות, ובכל מקרה זה אולי לא מוסרי, אבל אין עבירה פלילית ולכן הייתי שלמה עם סגירת התיק. בחנו את התיק מיקרוסקופית. כמובן שבתיק הזה עולות שאלות כמו איזה דוגמה אנחנו רוצים שמפורסמים כמוהם ייתנו לילדים. אבל זה לא תפקידה של הפרקליטות לאכוף מוסר, כפי שזה לא תפקיד המשטרה. אישית, הייתי שמחה אם הכדורגלנים היו מעבירים הרצאות לבני נוער בנושא, כדי להוביל שינוי חברתי ותרבותי בעניין".
"מקום נמוך ומושפל"
היא עורכת דין משנת 2007, בעלת תואר שני מאוניברסיטת תל־אביב. אחרי ששימשה במשך 13 שנים במגוון תפקידי קצונה במשטרה (בתפקידה האחרון בימ"ר שימשה כממלאת מקום ראש מחלק נוער וקצינת חקירות בתחומי הפשיעה החמורה), ב־2023 הקימה משרד עצמאי המתמחה במשפט פלילי. במקביל גם הצטרפה לצוות סדרת הטלוויזיה "השוטרים" כיועצת משטרתית, ואפילו השתתפה שם בסצינה באחד הפרקים. גם לסדרת הטלוויזיה "מנאייכ" היא שימשה כיועצת.
היאט מכורה לספורט ולאקסטרים: היא רוכבת על אופנועי שטח, גולשת בים ומתאמנת באיגרוף תאילנדי, "שם אני פורקת מתחים. זה כמו טיפול פסיכולוגי", היא מחייכת ומוסיפה: "בסוף זה הכי בסיסי ללכת מכות. כמה פעמים יצא לך ללכת מכות מאז גיל עשר? זה משחרר. יש פה טכניקה, מחשבה, וזה כיף".
יש להניח שחקרת אלפי אנשים כשהיית במשטרה. מה זה אומר שזה יכול לקרות לכל אחד?
"קל למצוא את עצמך לפתע נחקר. נניח בצד רגע את ההשלכות שעלולות להיות לרישום פלילי. החוויה עצמה מטלטלת. רק ההטבעה (מתן טביעת אצבע) והצילום לבדם כבר שמים אותך במקום מאוד נמוך ומושפל. לוקחים לך את הנייד, אתה כבר לא אדון לעצמך. מכאן זה עלול להידרדר אם אין לצידך עורך דין שיסביר לך מה אתה עתיד לעבור. לאדם נורמטיבי זו חוויה לא פשוטה. חשוב לא לאבד את העשתונות, להתייעץ עם מומחה בפלילים, להקשיב טוב לשאלות, ואם אתה לא יודע מה להגיד, להשיב בפשטות: 'אני לא ביצעתי שום עבירה'".
דוגמה?
"היה לי לקוח, צעיר נורמטיבי שעבד בשדה התעופה. לפני כן עבד במעון לנערות. בעקבות סכסוך עם מישהי שעבדה איתו באותו מקום, הוגשה נגדו תלונה שאנס נערה במעון. הוא מצא עצמו נחקר בחשד לאינוס בנסיבות מחמירות של קטינה תוך יחסי מרות. אין יותר גרוע מזה. כמובן שהוא פוטר משדה התעופה. לאחר כשנה התיק נסגר. אפשר לגמור בן אדם בקלות, גם בסכסוכי גירושים רואים את זה. יש לא מעט תלונות שווא".
אם אתם לא חשודים במסוכנות מיוחדת, היא מסבירה, לרוב יתקשרו אליכם ויבקשו שתגיעו לתחנת המשטרה. "חשוב מאוד לבקש להבין במה אתה חשוד, אחרת לא תדע להגן על עצמך. השוטר שעיכב אותך לחקירה רק ימסור את החשד הכללי, אבל בחקירה הנחקר צריך לדעת פרטים מדויקים. אם העבירה היא איומים למשל, חשוב לשאול על מי איימתי, מה היה תוכן האיום, מתי, באילו מילים איימתי, איפה. יכול להיות שיש לך אליבי. אם למשל אתה חשוד בהפרעה לשוטר בהפגנה, הנחקר ועורך דינו צריכים לשאול מתי הפרעתי, לאיזה שוטר, איפה, באיזו שעה, איזו פעולה עשיתי שהפריעה. וחובה לאפשר לך להתייעץ עם עורך דין מטעמך".
היאט מכורה לאקסטרים - רוכבת על אופנועי שטח, גולשת בים ומתאמנת באיגרוף תאילנדי: "בסוף זה הכי בסיסי ללכת מכות. כמה פעמים יצא לך ללכת מכות מאז גיל עשר? זה משחרר. יש פה טכניקה, מחשבה, וזה כיף"
כולנו מכירים את המושג חקירה באזהרה, וחושבים שיש גם חקירה שלא באזהרה. אז לא. "כל חקירה היא חקירה באזהרה", אומרת עו"ד היאט. "אין חקירה לא באזהרה. אם זומנת לחקירה, סימן שנפתח נגדך תיק במשטרה. לתיק לוקח זמן להיסגר, אם הוא נסגר. אם תיק חקירה נסגר, סביר להניח שזה לא יפריע לעתיד הנחקר. מעטים הגופים במדינה שיכולים על פי חוק להיות חשופים לאינפורמציה הזו, של תיק סגור. אבל אם תיק חקירה עדיין פתוח, ואדם מבקש למשל ויזה לארה"ב, זה עלול למנוע ממנו לקבל אותה. יש לי מקרה שבו לא אישרו לזוג לאמץ ילד כי לגבר, שהוא מהנדס בניין, יש תיק חקירה פתוח בנושא אישור שנתן למבנה שקרס ובו נהרג עובד בניין. במקרה כזה צריך לפתוח בהליך מקביל אזרחי, כדי לבקש שחומר החקירה יועבר לבית משפט, כדי שיתרשם שאין קשר בין תיק החקירה (כלומר, לא מדובר למשל בתיק של אלימות) לבין רצונו וכשירותו של האיש לאמץ".
למה עזבת את המשטרה ועברת "לצד השני"?
"תמיד האמנתי שאין שחור ולבן, ואני חושבת שזאת הבעיה הבסיסית בתפיסה המשטרתית. יש הוויה כזו של לחלק הכל לטוב ורע, זה פשטני וילדותי. לרוב אין טוב מוחלט או רע מוחלט, הרוב עניין של פרספקטיבה. מעבר לכך, אני מאמינה בשיקום. כשהייתי קצינה בתביעות, הייתי ממונה על בית המשפט הקהילתי, שתפקידו להחזיר אנשים למוטב. חשוב לשמור שהזכויות של האזרח הקטן לא יירמסו ולא לשכוח שלא כל חשוד הוא גם אשם. יש אנשים שנולדו למציאות של פשיעה וזה מה שהם יודעים, יש אנשים שנסיבות חייהם הביאו אותם לשם. ילד שנולד לתוך עוני וסביבה עבריינית, להגיד שהוא יכול לבחור לשנות דרך ולהיות אסטרונאוט בנאס"א, זה נחמד אבל לא קורה לרוב בפועל. פשיעה יכולה להיות חלק מהישרדות. זה מתנשא לחשוב שאני יותר טוב ממישהו כי הוא עבריין ואני לא, אם אני נולדתי לסביבה בריאה והוא לא. מהפרקליטות ומהמשטרה נדרש להגיע לחקר האמת, ולא להשיג כמה שיותר הרשעות. חשוב לא להתאהב בתזה של עצמנו. יש לי בעיה עם פשיעה אכזרית, סאדיזם, פדופיליה, אלו לא תיקים שאייצג בהם. חקרתי בתיקים כאלה מספיק, וגם כאן, אני לא יותר טובה ממי שכן מייצג בהם – כל אחד והחשבון שלו".
היית ממונה על לא מעט חקירות של פרשיות מין ופדופיליה. מה אנחנו כהורים לא יודעים?
"כל אחד עלול להתגלות כפדופיל. אין סימנים מזהים. הרבה פעמים אלה אנשים שנחשבים לסופר נורמטיביים. פדופילים הם הרבה פעמים אנשים ללא עבר פלילי, מכל השכבות והמגזרים, ללא שום סימן חיצוני, בעלי משפחה, שאף אדם לא חשד בהם. אם תגידי לי: אני מכירה אותו, הוא בן אדם נחמד, אין סיכוי שהוא פדופיל, אני אגיד לך שאין לך מושג. רוב השוטרים שאני מכירה לא ירשו לילדים הקטנים שלהם לישון אצל חברים, ואפילו לא אצל משפחה. אני לא שלחתי את הילדים שלי לישון אצל חברים עד שהם היו בגיל עשר. חשוב להסביר לילדים שכל מי שהם מדברים איתו או כותבים לו ברשת עלול להיות מישהו אחר. היום המודעות גבוהה יותר. חשוב לומר לילדים שישתפו בכול, ולא לשאול אותם רק איך היה בבית הספר ולהסתפק ב'בסדר'. חקרתי מקרה של גבר שהתחזה לילדה ברשת וביקש משאר הבנות בקבוצה לשלוח תמונות שלהן בתחתונים, 'לחיזוק הדימוי העצמי', או מקרה של קטינה ששלחה לחבר שלה תמונה שלה עם גופייה ותחתונים, והתמונה הגיעה לצד שלישי, שאיים עליה שאם לא תשלח לו תמונה שלה בעירום מלא, הוא ישלח את התמונה בתפוצה נרחבת. חשוב להסביר לילדים, לחנך אותם ולהיות בבקרה כדי שלא ייפגעו, אבל גם שלא יפגעו באחרים".
להפיק מופע ברודוויי
אנחנו נפגשות בתקופה שבה נמתחת לא מעט ביקורת על המשטרה ועל התנהגות שוטרים בהפגנות. כששואלים את היאט מה הציבור בישראל לא יודע על השוטרים היא משיבה: "זה גוף ענק. לא ניתן לשים את כולם תחת מטריה אחת, אבל אני כן יכולה להגיד מניסיון שיש הרבה שוטרים שנמצאים במערכת מתוך שליחות ורצון לעשות טוב. המשכורות לא מתגמלות. מובן שיש שוטרים לא טובים, ויש מנגנונים לטפל בכך. לפעמים יש שוטרים שפועלים כמו שהם פועלים לא מרוע, הם פשוט מותשים. גם באוגוסט כשחם מצופה משוטר בהפגנות לשמור על הכללים ולאפשר לאזרחים את הזכות להפגין. אם קשה, חשוב לבוא לפיקוד ולומר 'אני מותש'. מדובר במקצוע קשה. הרבה פעמים שלחו להפגנות שוטרים שלא מתאימים לתפקיד. רבים מהמפגינים הם אנשים מבוגרים, לבוא ולדחוף אותם אין בזה מידתיות, זה לא מתאים למשימה. המשטרה צריכה להכיל את זכות האנשים להפגין, וזה בכלל לא משנה מה נושא ההפגנה, זו יכולה להיות הפגנה מימין או משמאל".
מה הטעות הכי קשה שאדם נורמטיבי שנחקר יכול לעשות?
"יש בלי סוף טעויות שאתה יכול לעשות. אני חושבת שייעוץ נכון יכול להציל אותך לפחות מרוב הטעיות, במיוחד אם אין לך ניסיון כנחקר. יש המון טעויות שיכולות להיות ההבדל בין זיכוי להרשעה. אתה יכול להיות זחוח מדי כי אתה בטוח שאין כלום נגדך ולא להעריך נכון את הסיכונים, אתה יכול לספק בעצמך את הראיות מבלי לדעת, אתה יכול לוותר על ייעוץ לפני חקירה, שזאת טעות קריטית. למשל, יכול להיות שאני כחוקרת אשקר לך כנחקר ואגיד לך למשל: 'נעצרה איתך רחל שהייתה איתך בהפגנה והיא אמרה שאתה זה שחסמת את הכביש'. אתה כנחקר יכול לחשוב שאין מצב שאני כחוקרת וקצינת משטרה אשקר לך, אבל מותר לי לשקר לך במסגרת תחבולות חקירה. במקרה כזה על הנחקר לבקש לשמוע או לראות מה רחל אמרה עליו, או לבקש להכניס אותה לחדר החקירות שתגיד מולך מה שנטען שאמרה. עוד דוגמה לשקר לגיטימי זה שאני כחוקרת אומרת לנחקר שיש סרטון ובו רואים אותו, ואין לי סרטון כזה. מותר לי להקליט את הנחקר ולא לומר לו שאני מקליטה. מותר לי לא לספר לו שאני יודעת הרבה יותר ממה שאני מספרת לו, ולמעשה נותנת לו לשקר ואחר כך אראה לו שהוא שקרן. בחקירה הנחקר נכנס למציאות אלטרנטיבית – אני יכולה להפיק לו מופע ברודווי. אם למשל אני רוצה שיחשוב שיש עוד עצורים איתו, אני יכולה לביים את זה. אסור כמובן לאיים על נחקר".
"כל אחד עלול להתגלות כפדופיל. אין סימנים מזהים. הרבה פעמים אלה אנשים שנחשבים לסופר נורמטיביים, מכל השכבות והמגזרים, בעלי משפחה. אם תגידי לי: אני מכירה אותו, הוא נחמד, אין סיכוי שהוא פדופיל, אני אגיד לך שאין לך מושג"
האם קטינים שמעולם לא הסתבכו בפלילים עלולים למצוא עצמם נחקרים בתחנת משטרה?
"בוודאי. יש אינסוף סיטואציות כאלה. אני חקרתי למשל מקרים של העברת תמונות על ידי קטינים. חשוב שבני נוער יידעו שאסור להעביר תמונות שפוגעות בפרטיות. עצם ההעברה היא עבירה פלילית. תמונה אינטימית יכולה להיות גם תמונה בבגד ים. אם אותה נערה תגיש נגד הנער תלונה במשטרה, הוא יכול למצוא עצמו נחקר. זה מאוד שכיח בקרב בני הנוער. המלצה שלי: אם אתה מקבל תמונה אינטימית, אל תעביר לאיש. אתה עלול להיחשף לא רק לחקירה פלילית אלא גם לנזק אזרחי. המשפחה של הנערה יכולה לתבוע אותך. ורצוי לדווח כשאתה מקבל תמונה כזו. הרבה פעמים הורים לנערים נורמטיביים מרגישים בושה ומגיבים לא בפרופורציה לסיטואציה. למשל, כחוקרת פגשתי הורים שדרשו מהנער להתנצל ולהודות, וזה עלול לפעול נגדו. הורה צריך להבין שהוא לא המשטרה. כשההורה מגיע לחקירה, הוא צריך להבין שהוא גם הסנגור של הילד. אני תמיד מייעצת להורים רק לחבק את הילד ולהגיד לו שאתם אוהבים אותו, כל השאר תשאירו לעורך הדין שלכם. לא להתחיל עם שיחות 'למה עשית', עם פרצופים ומשפטים כמו 'הרסת לנו את החיים או הרסת לעצמך את החיים'. זה לא הזמן. הרבה פעמים הנזק נעשה על ידי ההורים".
עוד המלצות לבני נוער?
"לא להגיע עם סכין לבית הספר. סכין ואגרופן לצורך העניין זה אותו דבר. אסור להחזיק סכין/אגרופן להגנה עצמית. חוץ מזה קיימת היום גם תופעה של בני נוער שמחזיקים תעודות זהות מזויפות כדי להיכנס למועדונים, כדי להשיג אלכוהול. בגדול, תיקים נגד נוער לרוב ייסגרו ללא הרשעה, כדי לא להכתים את הנער או הנערה. חשוב ללחוץ על סיום הטיפול בתיקי נער או נערה שעומדים להתגייס, כי תיק פתוח בהחלט עלול להשפיע על הגיוס ועל רמת הסיווג הבטחוני. לעומת זאת, בעבירות חמורות, עבירות אלימות ומין, התיקים לא ייסגרו, אלא יוגשו כתבי אישום, ואז ינסו לשלב טיפול".
מה לרוב גורם לבני נוער להסתבך?
"בני נוער מטבע הדברים סובלים משיקול דעת לקוי, לחץ חברתי, הם מהירים להגיב, הכול נראה בגיל הזה דרמטי וענק. אם משלבים עם זה אלכוהול – זה אסון. המון מקרים קשים מתחילים עם אלכוהול, הוא גרוע בהרבה מגראס במובן הזה שהוא מעורר אלימות, מפחית את שיקול הדעת, מעלה את הביטחון ומעוות את התפיסה. הבסיס הוא חינוך, ההורים צריכים להיות יותר מעורבים. מבחינה חוקית, העובדה שמישהו היה שיכור בעת ביצוע עבירה לא תעזור לו, אלא אם לא ידע שהוא שותה אלכוהול למשל, מה שלא נפוץ".
טיפים מעשיים כדי לצלוח חקירה עם כמה שפחות נזקים?
"אף פעם אל תזהה את עצמך בסרטון שהוא לא לטובתך. אם הסרטון מחזק את הגרסה שלך, אז ייתכן שנכון שתזהה את עצמך. זה שהשוטר אומר לך שהוא מזהה אותך בסרטון זה לא מספיק. יכול להיות שזה מישהו שדומה לך. כל מקרה לגופו, אבל תשובה של 'אני לא זוכר, אני לא מזהה' טובה יותר מלשקר. אם זה לא אתה בסרטון, בתמונה או בשיחה, אין סיבה שלא לציין זאת מיד. אין למסור תשובות ופרטים לגבי דברים שלא נשאלת אודותם. חשוב לדעת שכשיש הפסקה בחקירה (לאכול, לעשן סיגריה) החקירה עדיין נמשכת. בהפסקה הדיבורים נמשכים וגם מוקלטים, גם אם יש אווירה 'ידידותית'. בנוסף, אם החלטת לאחר שהתייעצת עם עורך דינך לשתוק בחקירה, השתיקה שלך תקפה גם לאותה הפסקה. אם אתה שותק, אתה שותק כל הזמן (בתא, בניידת ובהפסקה). לא כל חקירה מוקלטת ומצולמת, אבל תמיד תניח שכן. גם למחוות הגוף שלך יש משמעות. אם נשאלת שאלה על אחרים– לא לענות, אחרת תמצא עצמך עד תביעה בתיק של מעורב אחר. תגיד שאתם עונה רק על שאלות שקשורות אליך. נסה לדלות יותר פרטים מהחוקרים: תענה לשאלה בשאלה, שווה להקשיב יותר מלדבר. לבסוף, זכור את הראיות שהוצגו בפניך ושתף את עורך הדין שלך בשיחה הבאה ביניכם".
מניסיונך כחוקרת, ובעקבות התחקיר שפורסם, את חושבת ששרה נתניהו הטרידה את העדה הדס קליין?
"קשה להשיב על כך בלי להכיר את החומר. השאלה היא האם שרה נתניהו ניסתה להשפיע על ההליך המשפטי שבו מואשם בעלה על ידי כך שניסתה להשפיע על העדה הדס קליין ולהטריד אותה. יש פה הרבה דברים שצריך להוכיח. הרבה פעמים דברים שלנו הציבור נראים מאוד ברורים לא הופכים להיות פליליים, כי לא הצליחו להוכיח את הדברים מעבר לספק סביר. במקרה הספציפי חני בליווייס ז"ל נפטרה ומן הסתם לא תוכל להעיד. היות שאין בפניי הראיות, אין לי יכולת להעריך מה יילד יום".
"קשה בלי להכיר את החומר לדעת האם שרה נתניהו ניסתה להשפיע על הדס קליין ולהטריד אותה. יש פה הרבה דברים שצריך להוכיח, ולא תמיד מצליחים. חני בליווייס ז"ל נפטרה ומן הסתם לא תוכל להעיד"
עד כמה קשה להיות אישה חוקרת ותובעת במשטרה?
"להיות אישה בגוף שהוא גברי במהות שלו זה לא פשוט. לא מעט שוטרים גברים מתקשים לקבל אישה כמפקדת. הרוב המוחלט של העבודה לא דורש כוח פיזי אלא שכל, מקצועיות ויעילות. המשטרה צריכה לשנות פאזה כדי שיגיעו יותר נשים איכותיות לארגון, זה יכול להיות מקום עבודה נחשק".
טיפים מעשיים לנחקרים
• אף פעם אל תזהו את עצמכם בסרטון שהוא לא לטובתכם. עדיף להגיד 'אני לא זוכר, אני לא מזהה' מאשר לשקר.
• אין למסור תשובות ופרטים לגבי דברים שלא נשאלתם אודותם.
• כשיש הפסקה בחקירה (לאכול, לעשן סיגריה) – החקירה עדיין נמשכת. הדיבורים ממשיכים להיות מוקלטים, גם אם יש אווירה "ידידותית".
• אם החלטתם לאחר התייעצות עם עורך דין לשתוק בחקירה, זה תקף גם להפסקה (וגם לניידת וגם לתא המעצר).
• לא כל חקירה מוקלטת ומצולמת, אבל תמיד תניחו שכן.
• אם נשאלתם שאלה על אחרים– אל תענו, אחרת אתם עלולים למצוא עצמכם עדי תביעה בתיק של מעורב אחר. תגיד שאתם עונים רק על שאלות שקשורות אליכם.
• נסו לדלות יותר פרטים מהחוקרים (למשל במענה על שאלה בשאלה).
• זכרו את הראיות שהוצגו בפניכם ושתפו את עורך הדין שלכם בשיחה הבאה ביניכם.
• חשוב לא לאבד עשתונות, להקשיב טוב לשאלות, ואם לא יודעים מה לענות, להשיב בפשטות: לא ביצעתי שום עבירה.
• בררו פרטים מדויקים לגבי העבירה שאתם חשודים בה (מתי הפרעתי, לאיזה שוטר, איפה, באיזו שעה, איזו פעולה עשיתי).
• דעו שחובה לאפשר לכם להתייעץ עם עורך דין מטעמכם.
