בשנת 2015 היה רפאל נדאל בן 29, כנראה בן ה-29 הכי זקן בספורט העולמי. מומחי רפואת ספורט התווכחו האם גופו היה שחוק יותר או פחות מזה של שחקן פוטבול, שהקריירה הממוצעת שלו נמשכת חמש שנים. הוא החמיץ חצי משנת 2014 וכשחזר היה בעיקר גרסה מכמירת לב של עצמו - מישהו שדומה למישהו שפעם היה משהו. היו לו 14 תוארי גראנד סלאם, הייתה לו מדליית זהב אולימפית, כסף כבר מזמן לא היווה שיקול, הוא יכול היה לפרוש ועדיין להיחשב לאחד הטניסאים הטובים בהיסטוריה.
לא מעט אנשים יעצו לו לעשות בדיוק את זה. חלקם פרשנים שסתם חיפשו וידיאו ויראלי, אבל הרוב היו כאלה שבאמת אכפת להם מרפאל נדאל, חברים, רופאים וקרובי משפחה. הסכנה - אמרו לו כשהם מנופפים בצילומי רנטגן של מבחר איברים שבורים, סדוקים וסתם מותשים - היא שבעוד כמה שנים כבר לא תוכל ללכת בלי כאבים, וכמה שנים אחר כך גם לא תוכל סתם לשחק כדורגל עם הילד שלך.
נדאל, במוחו, היה עדיין רחוק מאוד מימי האבהות שלו; ולמרות שתמיד היה כולו פרספקטיבה וגישה פילוסופית לטניס, לא בטוח שהוא באמת האמין שיש לחייו משמעות בלי חימר מרוח על החולצה וברכיים כואבות מריצה על משטחים קשים. זו הרי לא הייתה הפעם הראשונה בה אמרו לו להפסיק כי הוא הורג את עצמו ולא יכול להמשיך לשחק ככה.
כשהיה רק בן 19, זמן קצר אחרי שזכה בראשון מבין 14 תארי רולאן גארוס, קם נדאל בוקר אחד עם כאבים בכף הרגל. הוא ראה כמה רופאים, וכולם הזהירו שלא בטוח שיוכל לחזור לשחק בדרך שהפכה אותו לכוכב מהיום הראשון בו עלה למגרש עם שיער ארוך, חולצה בלי שרוולים וחיוך חסר דאגות. הרופאים הבהירו שאם ימשיך להתעלל בגוף ככה, לשחק כאילו כל נקודה היא שאלת חיים ומוות, הקריירה שלו תיגמר בגיל 25. והנה הוא בן 29, ושוב כולם לחצו עליו לפרוש.
"בהתחלה עיצבן אותי כשאמרו לי שאני לא יכול להמשיך לשחק ככה", אמר אז נדאל, "אנשים באמת רצו שאהיה מי שאני לא. אני מבין שזה היה מדאגה, אבל אני לא יכול להגיד לעצמי, 'תתאמץ קצת פחות כדי שתהיה לך קריירה יותר ארוכה'. הרי אם לא הייתי משחק ככה, מראש לא הייתה לי הקריירה הזו, אז מה הטעם? אני פצוע הרבה, אבל גם אם זה ייגמר היום לא יהיו בי צער או חרטה". זה היה רגע עצוב. שבוע מאוחר יותר הפסיד נדאל בסיבוב השלישי של אליפות ארה"ב ואפילו הדוד והמאמן, טוני נדאל, מילמל משהו על הסוף.
תשע שנים עברו מאז שכולם הסכימו כי הקריירה של נדאל נגמרה, ובמהלכן הוא זכה בעוד שמונה תוארי גראנד סלאם. אבל עכשיו גם הוא יודע שזה נגמר. כשיעלה בשבוע הבא, יש לקוות, למשחק בסיבוב הראשון של רולאן גארוס, יביא איתו בתיק, יחד עם המחבטים ובקבוקי המים אותם יניח בדיוק במקום שהם צריכים להיות, את אחת מקריירות הטניס - אחת מקריירות הספורט - הגדולות בכל הזמנים. הוא לא יזכה בעוד תואר גראנד סלאם, גם לא על המגרש בו השיג 14 כאלה, ספק אם יעבור אפילו סיבוב אחד. אבל נדאל יעזוב השנה את המשחק אותו הוא כל כך אוהב, בדרך בה התחיל כשזכה ברולאן גארוס הראשון שלו בגיל 19 ויומיים: שורט עם הציפורן האחרונה, אהוב ונערץ ומחזיק אינטגריטי ספורטיבי שמעטים דומים לו.
לא נשבר לעולם
פרישה זה תהליך נפשי קשה מאוד לספורטאי ברמה אליה הגיע נדאל, וההתנתקות מהאדרנלין והזרקורים היא חתיכת הלם למערכת. הוא לאו דווקא מכור לדופמין, אבל הוא כן מכור למשחק הטניס. זה מה שיחסר לו באמת. על המצלמות שרודפות אחריו יוותר בקלות, הרי לא סתם הוא חי במאיורקה, אי גן עדן, שם יוכל להמשיך לשחק טניס בשקט. לכן גם בפרופיל הטוויטר שלו יש רק שתי מילים: "שחקן טניס". זה מה שהוא עשה כל חייו, ברמת אינטנסיביות שהיא נושא למחקר פסיכולוגי, אבל לא הפתיעה את משפחתו.
כשנדאל היה בן שלוש, הדוד טוני - שהוביל אותו לקריירה אפית כשהוא מקפיד להזכיר לו כל הזמן שהוא בסך הכל שחקן טניס ולא רופא מציל חיים - נתן לו להחזיק מחבט קטן וזרק לעברו כדור. בייבי רפא ייצב את כפות רגליו הקטנות והחזיר בחבטה בשתי ידיים. טוני מספר כי הוא לעולם לא ישכח את הצליל שייצרה החבטה הזו.
הילד אהב בעיקר כדורגל. דודו, מיגל אנחל נדאל, כדורגלן נבחרת ספרד בשנות ה־90, סיפר פעם כי במשחקי "אחד באמצע", רפא רצה להיות האחד באמצע וילדים גדולים הריצו אותו בלי הפסקה. לא חשוב כמה זמן טירטרו אותו, הוא המשיך לרוץ עד שהצליח לחטוף את הכדור. האגדה מספרת שרפא היה חלוץ מצוין עם חתיכת רגל שמאל. במקביל שיחק טניס וחבט ביד שמאל, כשאת כל היתר הוא עושה ביד ימין. כמו הרבה דברים אצל נדאל, אף אחד לא יכול להסביר את זה.
בגיל 14 נאלץ נדאל לבחור ענף ולמרות אהבה יוקדת לכדורגל, החליט על טניס. כדורגל הוא משחק קבוצתי, ואילו רפאל נדאל נולד להיות לבד על המגרש, רק הוא והקולות הבלתי פוסקים בראשו. על מגרש הטניס הוא פשוט נבלע לתוך עולם בו נמצאים רק הוא, הכדור, היריב וכאבי הגוף, והוא צריך לנצח את כולם. "מגיל צעיר תמיד ניסיתי לזכות בנקודה הראשונה של כל משחק", סיפר פעם, "הייתי צועק 'ואמוס' אחרי כל נקודה ואנשים חשבו שזו יהירות, אבל זה פשוט אני. אני לא יכול לשלוט במה שמתחולל אצלי תוך כדי משחק".
נדאל התחיל את הקריירה המקצוענית שלו פצוע, ומאז רק הגביר. כבר בגיל 17 נפצע במרפק והושבת למשך כמה חודשים. אחר כך הוסיף שבר מאמץ בקרסול, היו לו פציעות חוזרות בשתי הברכיים, הוא שבר את כף היד, הייתה פציעה קשה בגב, שוב נפצע בכף היד, שוב בכף הרגל, קרע את שרירי הבטן, על הדרך עבר ניתוח תוספתן, והפציעה בשריר הירך בתחילת 2023 כבר הייתה אחת יותר מדי. במשך שנה ניסה לחזור, פה ושם שיחק, ולמרות שלא הודיע רשמית על פרישה, הטורנירים האחרונים, במדריד ורומא, נראו כמו סיבוב פרידה. אנשים עמדו ברחובות למחוא לו כפיים והוא אמר להם שלום, בלי להתראות.
אהבה חסרת תנאים
נדאל הוא, כמובן, חלק ממשולש הטניס הגדול בהיסטוריה, יחד עם רוג'ר פדרר ונובאק ג'וקוביץ'. הדיון העבש בשאלה "מי הגדול בכל הזמנים" תמיד נראה לו מיותר. "לשלושתנו הייתה קריירה גדולה, לשלושתנו היה מזל לשחק זה נגד זה", אמר נדאל אחרי פרישתו של פדרר, "אם יהיו לי יותר סלאמים מאחרים זה לא יעשה אותי יותר מאושר. לשחק טניס עושה אותי מאושר".
אם הפרמטר היחידי הוא מספר תוארי הגראנד סלאם, אז הוויכוח סגור ונולה ראשון. אבל דווקא הטלנובלה הפיזית והאמוציונלית שהייתה הקריירה של רפאל נדאל, היא שמפרידה אותו מהדיון הזה. נובאק הוא מכונה מושלמת, פדרר היה משורר. נדאל לא היה מושלם ולא היה משורר, הוא פשוט היה החיים האלה. בחיים האלה הוא עכשיו אבא לרפא ג'וניור בן השנה וחצי, שנולד אחרי היריון קשה מאוד שעברה אמו, מריה. והוא בן 37 עם גוף של בן 80. פה שם עוד יש לו קצת שערות על הראש.
5 צפייה בגלריה
ג'וקוביץ', נדאל ופדרר. נדאל הפסיד בוויכוח
(צילום: Julian Finney/Getty Images for Laver Cup)
הוא יסיים את הקריירה עם 22 תארי גראנד סלאם, ואולי יצליח לחלץ עוד מדליה אולימפית בפריז, אבל מה שבאמת חשוב בכל התארים שלו הם המשחקים ששיחק בדרך אליהם. כל אחד מהם היה מעשה של אהבה חסרת תנאים לטניס. אולי היו כמה שחקנים מוכשרים ממנו - שלום אנדרה אגאסי - אולי בעתיד יהיו שחקנים טובים ממנו, אבל לא היה ולא יהיה מישהו כמוהו. והדמעות שירטיבו את החימר כשהוא יירד בפעם האחרונה מהמגרש המרכזי ברולאן גארוס, יהיו מלוחות ומתוקות ואמיתיות ומרגשות כמו שהיה רפאל נדאל בכל שנייה שלו עליו.
כל שחקן ריאל והשער היפה ביותר שלו העונה
(כל שחקן ריאל והשער היפה ביותר שלו העונה)
פורסם לראשונה: 01:30, 20.05.24
