מדובר ברומנטיקה שהספורט העולמי הציני, בטח כדורגל ברמות העל עם סכומי הכסף העצומים סביבו, כבר לא מייצר יותר. הבן האובד, שנדד שנים בערים מטרופוליטניות בדרום אירופה, חוזר לאפרוריות של צפון אנגליה, למקום שהיה קרש הקפיצה לקריירה שהפכה אותו לאחד הגדולים בכל הזמנים. זה הופך להרבה יותר חשוד כשמדובר בחזרה של כריסטיאנו רונאלדו למנצ'סטר יונייטד.
רונאלדו הוא אחד הספורטאים הכי אגוצנטריים של זמננו. האקט הכי רומנטי שלו זה לחבק או לנשק את עצמו. למנצ'סטר יש ארסנל של חלוצים, וגם היררכיה מנהיגותית־סופרסטארית מובהקת. ההחתמה של רונאלדו גם אמורה לקבור חלקית את ההחתמה הגדולה הקודמת של הקיץ, ג'יידון סאנצ'ו.
בגדי המלך החדשים-ישנים
אז איך זה התחבר? התשובה טמונה כנראה בשם הכי גדול שקשור למנצ'סטר יונייטד.
משק כנפי מסי
ההעברה של רונאלדו היא רעידת אדמה. מדובר, עדיין, בשחקן השני בטיבו בעולם, אולי הכי טוב. מכונת שערים מפלצתית. ההגעה של הפורטוגלי משנה את יחסי הכוחות באירופה, אבל היא גם מעלה סימני שאלה. רונאלדו הוא שחקן שנושם מקבוצות שזקוקות לו, שבונות את הכל סביב הכישרון העצום שלו. ביונייטד העכשווית הוא יצטרך לשנות פאזה. להיות המבקיע המעולה שהוא, אבל להיות רק אחד מהכוכבים. הגיל יכול לעזור לו בהתאמה. גם בן ארצו, ברונו פרננדש.
אי אפשר להתיר את פקטור האגו כשמדובר ברונאלדו. ההעברה של מסי לפריז סן־ז'רמן הייתה תנועת כנפי הפרפר שהזיזה את ההחלטה והדרישה של רונאלדו לעבור מיובנטוס. מסי התכוונן על עוד זכייה בצ'מפיונס בפריז. ההצלחה האישית של רונאלדו בקבוצה האיטלקית לא תורגמה להצלחה במקום שחשוב באמת, ליגת האלופות. הוא לא לקח אותה לצעד הנוסף. במדריד לא רצו אותו, גם לא במינכן. נשארו האנגליות. וקורט רומנטיקה.
שחקני עבר והווה התערבו, גם המאמן אולה גונאר סולשיאר, אבל את החותמת הסופית עשו השיחות מאלכס פרגוסון, המנג'ר שרונאלדו אמר עליו פעם ש"אני חייב לו הכל". המעבר של רונאלדו ליונייטד מיובנטוס, כמו גם של מסי מברצלונה לפריז, מוכיחים באופן סופי כי אפילו בפירמידה של העשירון העליון בכדורגל העולמי קיים כיום שפיץ שבו יושבים שלושה או ארבעה מועדונים שיכולים להמשיך לשלם את משכורות־העל, ועוד בתקופת הקורונה. מנצ'סטר סיטי וריאל מדריד, עוד קבוצות עם בור ללא תחתית, ויתרו בסופו של דבר על ההחתמה של הארי קיין וקיליאן אמבאפה.
ואיך יסתדר סולשיאר?
אם הייתה מעורבת פה רומנטיקה, מדובר ברומנטיקה אותה הפגינו פרגוסון ויונייטד: להחזיר את הבן האובד הביתה. רונאלדו הוא רונאלדו, אבל חוץ מעצם היותו הוא לא בדיוק מתאים לכדורגל הנוכחי של השדים האדומים, לאיזון ולהיררכיה של הקבוצה. מפתה לחשוב שמדובר ברכש שבוצע בצורה אמוציונלית הרבה יותר מאשר ניתוח מקצועי קר, אבל אחרי הכל מדובר ברונאלדו. הוא יכול להתפוצץ עם 30 שערים בעונה, ללמד את החלוצים הצעירים של יונייטד איך ממצים כל מילימטר מהפוטנציאל. הוא לבטח יכול לשים אותם בקו אחד לאליפות עם מנצ'סטר סיטי וצ'לסי.
אבל זה רונאלדו, אחרי הכל: הוא יכול לפוצץ שם את כל המרקם האנושי והמקצועי שבנה סולשיאר, את האיזון בחדר ההלבשה. המאמן הנורווגי עוד לא הוכיח שהוא מסוגל לנהל סופרסטארים, ועכשיו נחת עליו הסופרסטאר הכי גדול, ועוד בתיווכו של סר אלכס. אנחנו בטח נלמד לאיזה כיוון זה נוטה בבעיטה החופשית הראשונה מ־20 מטר שתיפסק לטובת יונייטד.
כמו ביובנטוס, רונאלדו הולך להיות הצלחה מסחרית מסחררת. מיליונים הצטרפו לחשבונות הקבוצה ברשתות החברתיות. בדומה למסי, הוא יביא לקבוצה מיליוני אוהדים חדשים שאוהדים את הקבוצה שרונאלדו משחק בה, אבל הוא יספק גם פרץ של זיכרונות נוסטלגיים שיעזרו לקופה של מנצ'סטר. חזרה של מנצ'סטר יונייטד לפסגת עולם הכדורגל היא תמיד חדשות טובות לכל מי שעוסק בענף, בעיקר מבחינה כספית. כשמתווספת לסיפור ארומה רומנטית, אפשר להכין את הכספות.
האוהדים של יונייטד יחבקו את רונאלדו. הוא מגיע עם חותמת של פרגי והוא תזכורת מהלכת לימים הגדולים. הם חיבקו אותו כשחזר עם יובנטוס ב־2018 והריעו לו באולד טראפורד למרות הפסד קבוצתם. הם יאהבו אותו פי אלף עכשיו, כששב כדי להחזיר את הקבוצה שלהם לפסגה. "ברוך הבא הביתה", היה הסלוגן שבחר המועדון כדי לקבל בחזרה את הילד המחונן בן ה־36.
החיזוקים האחרים של יונייטד בקיץ, סאנצ'ו ורפאל וראן, באו לסתום חורים אמיתיים וחולשות של יונייטד. רונאלדו מגיע לפקק תנועה: אדינסון קבאני, מייסון גרינווד, אנתוני מרסיאל. אם הכוונה הייתה רק להביא מבקיע, אפשר היה לרכז את המזומנים על קיין שצעיר מרונאלדו בעשור.
אבל אסור לשפוט את ההחתמה של רונאלדו בפרמטרים הללו. מי שמביא כוכב כזה, כשכוחו במותניו ושעריו ברגליו, נותן הצהרה: אנחנו מנצ'סטר יונייטד. חזרנו.
