כשניימאר הבקיע את השער השלישי של ברצלונה בגמר ליגת האלופות של 2015, עמוק בתוך תוספת הזמן, הסתיים המשחק מול יובנטוס והסתיימה גם העונה המדהימה של בארסה. הזכייה בליגת האלופות נתנה את החותמת על הזכייה השנייה של ברצלונה ב"טריפלטה" - התואר המשולש – אליפות, גביע וגביע האלופות.
אבל מעבר לכך, שלישיית החוד הדרום-אמריקנית, לאו מסי, ניימאר ולואיס סוארס, שזכתה לכינוי MSN, סיימה את עונת 2014/15 עם מאזן מדהים של 122 שערים. מבחינת רבים זו הייתה שלישיית ההתקפה הטובה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל.
כבר ארבע שנים שהם לא משחקים ביחד. סוארס עבר לפני שנה לאתלטיקו מדריד והוליך אותה לזכייה באליפות ספרד. ניימאר עזב את ברצלונה כבר ב-2017, בהעברה היקרה בהיסטוריה, 222 מיליון יורו, והצטרף לפריז סן ז'רמן. רק מסי נשאר בברצלונה, למרות שכרגע, לפחות מבחינה טכנית, הוא לא שייך לקבוצה, אחרי שהחוזה שלו הסתיים. למרות שדרכיהם המקצועיות נפרדו, השלושה נשארו חברים טובים. ומדובר בחברות אמיתית, לא כזו שמסתיימת כאשר יוצאים מחדר ההלבשה והולכים הביתה.
בכל הזדמנות פנויה סוארס ומשפחתו קופצים לברצלונה, לבילוי משותף עם מסי, אשתו אנטונלה והילדים. וכך גם ניימאר, שנצפה לא מעט פעמים בברצלונה, העיר בה חי ארבע שנים, בין 2013 ל-2017. וכל נסיעה כזו היא קודם כל כדי לבקר את החבר לאו. בשנתיים הראשונות של ניימאר בפ.ס.ז' הוא אמר לא פעם שהוא חולם לחזור ולשחק שוב עם מסי. עד כדי כך שאוהדי הקבוצה קיללו אותו, תלו שלטים בגנותו ואמרו לו שמבחינתם הוא מוזמן לעזוב.
זה לא קרה. בעיקר בגלל הסכום. זה לא סוד שברצלונה רצתה להחזיר אותו, הוא עצמו רצה בכך - אבל בארסה לא הייתה מסוגלת לשלם את המחיר האסטרונומי. בינתיים הגיעה מגיפת הקורונה לעולם, וברצלונה נקלעה למצוקה כלכלית קשה. כרגע אין באפשרותה להחתים את מסי על חוזה חדש, לפחות עד שלא תאזן את הספרים.
בחודשים האחרונים נפוצו שמועות שכאשר מסי יהפוך לשחקן חופשי הוא יעזוב את ברצלונה, הקבוצה בה הוא משחק מאז שהיה ילד בן 13. שהרי לפני שנה הוא כבר הודיע באופן רשמי על רצונו לעזוב. רק שתי קבוצות נראו כאופציות הגיוניות, מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה, מאמנו לשעבר, - ופריז סן ז'רמן.
נכון שבפריז משחקים כמה מחבריו מנבחרת ארגנטינה, אנחל די מריה ולאנדרו פארדס, אבל החבר הטוב והקרוב ביותר שלו הוא ניימאר. וזה לא סוד שניימאר שלח מסרים לחבר לאו שכולם, ברזילאים וארגנטינאים, ישמחו אם יגיע. על פי הדיווחים ניימאר שלח למסי סרטוני וידאו שבהם צולמו כל הדרום אמריקנים של פריז חוגגים בדרכם המיוחדת בחדר ההלבשה. המסר היה ברור: "יהיה לך פה כיף". זה לא קרה וכנראה שגם לא יקרה. אבל דבר אחד בטוח: החברות האמיצה בין השניים לא נפגעה.
צריך לזכור, כשניימאר עזב את ברצלונה בקיץ 2017 זה היה גם בגלל מה שקרה במשחק המפורסם מול פריז סן ז'רמן, אותו 1:6 אגדי. הרמונטדה הגדולה בהיסטוריה רשומה בעיקר על שמו של הברזילאי. אולם כאשר גם אחרי הופעה הירואית כזו הפוקוס עדיין היה על מסי, ניימאר הבין שאין לו שום סיכוי להיות מספר 1 בקבוצה. וזה לא היה מתוך קנאה במסי, אלא לאחר שהגיע למסקנה שכדי לזכות בכדור הזהב הוא חייב לעבור לקבוצה אחרת. בדיעבד זו אולי הייתה טעות, למרות שהוא הגיע עם הקבוצה החדשה שלו פעם אחת לגמר ליגת האלופות, מה שברצלונה לא עשתה מאז שהוא עזב אותה.
אבל כל זה לא משנה עכשיו, בטח לא כאשר בלילה שבין שבת לראשון מסי וניימאר יהיו יריבים למשך 90 או 120 דקות, בגמר הקופה אמריקה. עם כל הכבוד לשאר השחקנים בשתי הנבחרות, הגמר הזה הוא קודם כל ולפני הכל מאבק ראש בראש בין שני הסופרסטארים הללו, שני החברים בנפש, שני מספרי 10 של ברזיל וארגנטינה.
כשניימאר נשאל אחרי הניצחון על פרו בחצי הגמר את מי הוא מעדיף בגמר, את ארגנטינה או קולומביה, הוא ענה מיד: "אני רוצה שנשחק נגד ארגנטינה, כי יש לי שם חברים. אבל בגמר ברזיל תנצח". ניימאר התכוון גם לחברים מפריז – אבל בעיקר לחבר מסי. ועובדה, אחרי שארגנטינה אכן ניצחה את קולומביה בפנדלים, הגיעה התגובה של מסי: "שנינו בגמר ואני יודע שניימאר אמר את מה שאמר כי אנחנו חברים והוא רצה שגם אני אהיה שם".
ואחרי שארגנטינה הבטיחה את מקומה בגמר, ניימאר הוסיף: "תמיד אמרתי שמסי הוא השחקן הטוב ביותר שראיתי בחיי והוא גם חבר טוב. אבל עכשיו, בגמר, אנחנו יריבים. בכל פעם שברזיל לא הייתה בתמונה, עודדתי אותו. רציתי שהוא ינצח בגמר המונדיאל ב-2014 נגד גרמניה. עכשיו נשחק האחד מול השני בגמר. ההערכה ההדדית בינינו היא עצומה, אבל רק אחד יכול לנצח. כשאתה חבר של מישהו, קשה לשכוח את החברות. אבל כשאתה משחק עם חבר במשחק וידאו, אתה תמיד רוצה לנצח אותו. ככה בדיוק יהיה גם בשבת".
ההזדמנות האחרונה של מסי?
מי מבין השניים שינצח בגמר יחווה זכייה ראשונה בקריירה באליפות דרום אמריקה. מסי שיחק בעבר בשלושה גמרים, והפסיד בכולם. ברזיל אומנם זכתה בתואר לפני שנתיים – אבל בלי ניימאר, שהחמיץ את הטורניר בגלל פציעה.
הפעם האחרונה שארגנטינה זכתה בקופה אמריקה הייתה ב-1993. גבריאל באטיסטוטה האגדי הבקיע את הצמד בניצחון בגמר 1:2 על מכסיקו. עברו מאז 28 שנה ו-10 טורנירים של הקופה, בלי זכייה של ארגנטינה. מסי היה אז ילדון בן 6. ניימאר היה בן שנה וחצי. דייגו מראדונה עדיין היה שחקן פעיל. ולא רק שארגנטינה לא זכתה מאז בקופה – היא לא זכתה בשום תואר. ולא, אליפות העולם לנוער והטורניר האולימפי לא ממש נחשבים. אנחנו מדברים על כשלונות רצופים ב-17 טורנירים גדולים (שבעה מונדיאלים ו-10 אליפויות דרום אמריקה). עבור נבחרת כמו ארגנטינה, זה פשוט בלתי נתפס.
הגמר מול ברזיל הוא הזדמנות נדירה עבור ארגנטינה להוריד סוף סוף את הגורילה הענקית הזו מהגב. ואם זה יקרה, יהיה בכך גם משהו סמלי. שכן משחק הגמר יתקיים במרקאנה, האצטדיון הגדול של ריו דה ז'ניירו. אומנם לא יהיו בו צופים, בגלל מגיפת הקורונ, אבל זה האצטדיון שבו ארגנטינה הפסידה בגמר מונדיאל 2014 לגרמניה.
לאו מסי חגג לפני קצת יותר משבועיים את יום הולדתו ה-34. למרות שהוא עדיין בכושר נפלא, וללא ספק השחקן המצטיין של הקופה אמריקה, גם הוא יודע שזו אולי ההזדמנות האחרונה שלו לזכות בתואר חשוב עם הנבחרת. המונדיאל בקטאר יהיה בעוד שנה וחצי והוא ככל הנראה יהיה שם, אבל מעטים מאמינים שלנבחרת ארגנטינה הנוכחית יש סיכוי לזכות בגביע העולם. טורניר הקופה אמריקה הבא מתוכנן לעוד שלוש שנים, כשמסי יהיה בן 37. בקיצור, גם הוא מודע היטב להזדמנות הכמעט אחרונה שלו.
לכולם ברור שגם אם מסי יסיים את הקריירה בלי תואר עם הנבחרת, זה לא ישנה הרבה לגבי מעמדו בהיסטוריה של המשחק. אבל ברמה האישית, אם הוא אכן יתלה את הנעליים עם ארבעה הפסדים בארבעה גמרים של הקופה – זה יצבוט בלב. ב-2007 בוונצואלה הוא היה עדיין הכישרון הצעיר של הנבחרת, שהובסה בגמר 3:0 ע"י ברזיל. ב-2015 ו-2016, כשהאלביסלסטה הפסידה פעמיים בפנדלים לצ'ילה, האחריות הוטלה גם על כתפיהם של מסצ'ראנו, היגואין ולאבצי.
עכשיו זה מסי ועוד עשרה, עכשיו הכל על הכתפיים שלו, של שיאן ההופעות ושיאן השערים בנבחרת, מי שכבש ארבעה ובישל חמישה מ-11 השערים של ארגנטינה בקופה. אם הוא יזכה בתואר לפחות אי אפשר יהיה להגיד יותר שדייגו מראדונה זכה בתארים עם הנבחרת (מונדיאל 1986), ומסי לא.
ההיסטוריה לטובת ברזיל
מסי וניימאר הם חברים טובים, אבל הגמר במרקאנה ממש לא יהיה המפגש הראשון ביניהם. הפעם הראשונה הייתה אי שם בנובמבר 2010 בדוחא שבקטאר, שם הם עשויים להיפגש שוב בעוד שנה וחצי, במונדיאל. זה היה משחק ידידות שבו ארגנטינה ניצחה 0:1 משער של מסי.
ניימאר, שהיה אז בן 18, אבל כבר הכוכב הכי גדול של ברזיל, אמר: "מסי הוא מעל כולם. אין טעם שתעשו השוואות בינינו. הוא השחקן הטוב בעולם וכל פעם שאני רואה אותו, הוא נותן לי השראה". בדצמבר 2011 שיחקה ברצלונה מול סאנטוס בגמר אליפות העולם למועדונים. זה נגמר ב-0:4 לטובת בארסה וניימאר הבין שהדרך אל פיסגת העולם עוד ארוכה ושהוא חייב לעבור לאירופה.
אז שנה וחצי לאחר מכן הם החלו לשתף פעולה בברצלונה, אבל בזירה הבינלאומית הם נשארו יריבים. בנובמבר 2016 ברזיל הביסה את ארגנטינה 0:3 במוקדמות המונדיאל, עם הצגה מסחררת של ניימאר. לגמר הקופה אמריקה מגיעים שני הסופרסטארים בכושר פנטסטי. עם שני שערים ו-3 בישולים בטורניר, ניימאר ממשיך לסגור את הפער מפלה בטבלת המבקיעים הגדולים של הסלסאו. יש לו 68 שערים, לעומת 77 של "המלך". למסי יש כבר 76 שערים במדי הנבחרת, ואם יבקיע צמד בגמר הוא יעבור את פלה ויהפוך למבקיע הגדול ביותר בתולדות נבחרות דרום אמריקה. ניימאר מעולם לא הפסיד במדי הנבחרת על אדמת ברזיל ומאז שצ'יצ'ה מאמן את הנבחרת המאזן שלו פשוט מדהים: 45 מעורבויות בשערים ב-40 משחקים (22 שערים, 23 בישולים).
ברזיל לא הפסידה במשחק רשמי מזה שלוש שנים, מאז ההפסד לבלגיה ברבע גמר המונדיאל ברוסיה. ב-13 משחקיה האחרונים היא ניצחה ב-12. וב-10 משחקיה האחרונים היא ספגה רק שני שערים. מסי אומנם הבקיע 5 שערים מול ברזיל, אבל רק במשחקי ידידות. מעולם לא במשחק רשמי. אבל עכשיו מגיעה ההזדמנות הגדולה שלו: גם לזכות בתואר ראשון עם הנבחרת, וגם לגרש את השדים מההפסד באותו אצטדיון לפני 7 שנים, בגמר המונדיאל היחיד שלו.
ארגנטינה אומנם זכתה בקופה אמריקה 14 פעמים, שזה חמש פעמים יותר מברזיל, אבל ניצחה אותה בגמר רק פעם אחת, לפני 84 שנה. ב-1937 ויסנטה דה לה מאטה כבש צמד כשהאלביסלסטה ניצחה בגמר בבואנוס איירס את ברזיל 0:2 בהארכה. מאז ברזיל ניצחה את ארגנטינה פעמיים בגמר הקופה אמריקה, ב-2004 וב-2007, והיה גם הניצחון בגמר גביע הקונפדרציות של 2005.
ביום ראשון בערב עיני עולם הכדורגל יופנו לעבר אצטדיון וומבלי בלונדון, שם ישחקו אנגליה ואיטליה בגמר היורו. אבל 19 שעות קודם לכן, בצד השני של העולם, ייערך משחק שבעיני רבים מסקרן לא פחות. וכמו שנכתב בכותרת של העיתון הארגנטינאי "אולה": "לא נוכל למות לפני שנראה את זה – מסי מול ניימאר בגמר".
