השנה וחצי האחרונות במכבי ת"א הן קצת כמו סרט גרוע שאתה חוזר אליו שוב ושוב בציפייה שהסוף ישתנה. מין סיוט שלא מרפה מיאניס ספרופולוס, וביותר מדי מחזורים הוא חווה אותו כאילו זו הפעם הראשונה. כמה פעמים עוד נראה את מכבי מסיימת משחק באירופה כשהיא טועה בכל החלטה אפשרית בשתי הדקות האחרונות? משחקים מעולים בדרך, מופע הגנתי כמעט מושלם באולם במדריד, ואז הכל הופך לחסר ערך כאשר לא שומרים, לוקחים זריקות מאולצות או לא מצליחים להוציא כדור חוץ.
הפביליון במדריד, שהיה כמו חומה בצורה ולמכבי היו דרושות שנים רבות כדי להשיג ניצחון בכורה שם, כבר הפך למוצג היסטורי, אבל גם בוויזינק ארנה החדש יש לצהובים הרבה בעיות. לא הייתה שום סיבה שלא יגמרו את הנאחס הזה (כמעט 12 שנה ללא ניצחון במדריד) לאור הקאמבק והשליטה ברבע השלישי, אבל תסמכו על הקבוצה שתמצא דרך להרוס לעצמה. היו כבר הפסדים כאלה העונה, כמו הפספוס בסיום במוסקבה מול צסק"א, אבל אף אחד לא הרגיז אותי יותר מאשר המשחק הזה.
למכבי ת"א היו הרבה חששות לפני המשחק – יריבה במאזן 2:10 שלא הפסידה בבית באירופה כזו שהגיעה עם תשעה ניצחונות רצופים. אבל מסתבר שיאניס ספרופולוס הכין את הקבוצה מצוין, ורק שכח שלפעמים הוא צריך לחשוש מהשחקנים שלו יותר מאשר היריבה. פבלו לאסו, במשחקו ה-800, לא מצא דרך להתמודד עם ההגנה המעולה שספרופולוס הציב מולו, אבל לא היה זקוק בסופו של דבר ליותר מדקה וחצי בסיום כדי להכריע את המשחק לטובתו.
כל מה שמכבי עשתה עד אז ירד לטמיון. מתי היא כבר תתפוס שוב את ריאל בערב של 4 מ-19 משלוש? ברבע השלישי במיוחד הקבוצה הייתה צריכה לנצל את השליטה שלה כדי לפתוח פער גדול יותר, אבל התקשתה לייצר נקודות אחרי שעצרה את הספרדים פעם אחר פעם (בזמן האחרון חסרה מאוד התרומה של ג'יימס נאנלי שלא נראה כמו עצמו).
במשחק עם סקור נמוך, גם 9 נקודות ההפרש בסוף הרבע השלישי היו צריכות להספיק, אבל במקום להמשיך לשחק באותה צורה, מכבי נסוגה אל תוך החרדות שלה ושוב נתנה לסקוטי ווילבקין להחליט לבד ובדרך כלל לתקוע מהלכים. ספרופולוס ידע לתת את הדקות לרומן סורקין ולעוז בלייזר שנתנו בהן תפוקה יפה, אבל כנראה לא סמך עליהם מספיק בסיום – ובעיניי הם היו חסרים לו על המגרש.
זה כבר לא עניין מנטלי, כשהוא חוזר במשחקים רבים לאורך תקופת זמן. דרק וויליאמס, למשל, לא סחב איתו עכבות מהעונה שעברה ודייק בשלשה קריטית שכמעט הייתה שווה הארכה. כשהסיפור הזה נסחב ללא סוף, ספרופולוס צריך לבחון את עצמו טוב-טוב ולהבין איפה הנקודה בה הוא נכשל בהכנה לסיומות במשחקים צמודים. ווילבקין והמאמן הם הגורמים שתמיד היו שם, לאורך כל שרשרת ההחמצות הזו, ומשהו בתרגול שלהם לא עובד.
