באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022
אצטדיון אל-בית, "הבית" כמובן, בנוי בצורה של אוהל, כמחווה לבדואים שחיו באזור. עבור מי שצפה מעט במונדיאל זו ודאי לא הפעם הראשונה שהוא שומע על כך, אבל כן בפעם הראשונה היה זה באמת בית - של מרוקו. בפעם הראשונה, כנראה בהשראת הקהל והאוהל הביתי, המרוקאים סיפקו לצרפת הכנסת אורחים, ובכך סידרו לנו גם את אחד מגמרי המונדיאל הגדולים ביותר שהיינו יכולים לקבל.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
הקפה נמזג מהר, כבר בדקה החמישית, אז הציגה מרוקו את הרגע ההגנתי הגרוע ביותר שלה בטורניר ונכנסה לפיגור, דבר שלא קרה לה קודם אפילו פעם אחד. זה לא הבית שלכם צרפתים, אמרו לעצמם, אין פה כמעט מי שתומך בקיליאן אמבאפה ושות', אבל תרגישו בנוח. תרבחו ותסעדו.
הטעות הובנה מהר, הכנסת האורחים הסתיימה, מרוקו הייתה בעניינים, אבל עכשיו לכו תתמודדו עם אנטואן גריזמן. אמבאפה בהחלט עשה דברים נפלאים במשחק הזה, למרות שלא הבקיע, הראה עליונות אתלטית שוב ושוב, אבל האיש של צרפת בדרך לגמר היה גריזמן. שחקן הטורניר שלה בכלל הוא גריזמן.
מי שניצל את הכנסת האורחים המזמינה היה גריזמן כמובן. הוא השתחרר בצורה מבריקה מהבלם ג'וואד אל-יאמיק ופירק את העמידה ההגנתית של מרוקו, מה שאף נבחרת אחרת לא הצליחה לעשות. כשהכדור הגיע לאמבאפה כבר היו באזור שלו ושל גריזמן 7 שחקני מרוקו. תיאו הרננדז נותר לבד, וכבש.
כשמסתכלים על גריזמן ממעלה היציע מבינים עוד יותר את גדולתו בטורניר הזה. בהתקפה שהובילה לשער השני השיגה צרפת את הכדור במרכז המגרש. גריזמן היה בעיגול האמצע ושחקן התקפה כמוהו, במקור לפחות, אמור לטוס לכיוון שער היריבה, אבל גריזמן ראה שיש שחקנים בעמדה טובה ממנו. הוא סימן לשני הקצרים לרוץ קדימה בעזרת תנועה של "אני סוגר פה". שחרר את כולם להתקפה.
לא כל מה שגריזמן עושה אפשר לראות בקלות, אבל בחצי הגמר היה אפשר לראות הרבה. אלה לא רק מסירות המפתח (4, הכי הרבה במגרש) וההפעלה של אמבאפה במסירות, אלא גם הורדות הכדור הקטנות עם הראש לאחרים, חילוצי הכדור, ההרחקות ממש לפני הוגו לוריס. גריזמן היה בכל מקום במגרש.
היו לצרפת עוד שחקנים בולטים, למשל הבלם איברהימה קונאטה והשוער לוריס, שיכול להפוך לקפטן הראשון שמניף את גביע העולם פעמיים, אבל התחושה, בגדול, היא שצרפת עדיין רחוקה ממימוש הפוטנציאל שלה. היא רכב חצי חשמלי, כשגריזמן גורם להנעה ולנסיעה בתוך העיר, אבל אין כאן ניצול מירבי של יכולות הרכב.
צרפת יכולה להיות הרבה יותר טובה ביום ראשון, ולחשוב על כך יכול להיות מפחיד. אף נבחרת מאז ברזיל של 1962 לא הצליחה לזכות פעמיים ברציפות. צרפת יכולה להיות הראשונה זה 60 שנה.
זה לא היה קל עבורה. מרוקו הבינה שאין לה ברירה, היא צריכה לשחק, והערב ההתקפי הכי טוב שלה הוא זה שהסתיים בהפסד. האוהדים, שהיו חלק מרכזי בהצלחה, הריעו גם בסיום. הנבחרת שלהם רשמה הישג חסר תקדים. השמועות אומרות שסדרה בנטפליקס כבר על האש. צוותי הצילום ליוו את הקפטן רומן סאיס לאורך כל הדרך, כך שיש מספיק חומרים מאחורי הקלעים.
רק שעם כל הכבוד למרוקו, הגמר המתקרב הוא זה שמהווה את הסיפור הדרמטי הטוב ביותר. מדובר באחד הגמרים הכי טובים שהיינו יכולים לקבל בקטאר, ואחד הגמרים הכי טובים שהיו, על הנייר, בגביע העולמי. ארגנטינה וצרפת הן לא רק שתי נבחרות חזקות אלא מדובר גם בשאלה מי תהיה הנבחרת הרביעית בהיסטוריה שתניף את הגביע שלוש פעמים, וכמובן במאבק האישי שידובר בו ללא הפסקה עד המשחק – מסי מול אמבאפה. האם מסי יבוסס מעמדו כגדול השחקנים בהיסטוריה או שאמבאפה יבהיר שהוא הגדול מכל, לפחות כרגע, ויחזיק את גביע העולם בפעם השנייה כשהוא רק בן 23.
עבור קטאר, המדינה, מדובר בגמר מהאגדות. שני הכוכבים של הקבוצה המוחזקת על-ידי קטאר בגמר בקטאר. יש אנשים שהשורה האחרונה מעבירה בהם חלחלה, אבל צריך לומר – גם אם נמחק אותה מדובר בגמר מהאגדות, לא משנה איך הוא יסתיים.
