הסיפור המרכזי
טוקיו 2020 ב-ynet - מתחם מיוחד
ישנם אירועים באולימפיאדה שגם אם הם נגמרים בשיברון לב, ללא מדליה, הם יישארו חקוקים בזיכרון הלאומי. כזה הוא המרוץ של עומר שפירא. בת מושב עין הבשור שהחלה את הקריירה שלה ברכיבה בכבישי עוטף עזה, ולפני שנים ספורות עוד הייתה בסכנת חיים, ריתקה היום את כולנו למסכים והגיעה מרחק ארבעה ק"מ בלבד ממדליה סנסציונית, אולי ההפתעה הישראלית הכי גדולה אי פעם. זה לא קרה.
היא הימרה בגדול על בריחה מוקדמת מהפלוטון, קבוצת רוכבות שקרובות אחת לשנייה כדי לחסוך אנרגיה. בסופו של דבר היא נתפסה על ידן משהו כמו עשר דקות לסיום המסלול, נשברה והידרדרה למקום ה-24. לרוב, הפלוטון תופס את קבוצת הבריחה מוקדם יותר ולכן ההישג הגדול של שפירא שהצליחה במשך עשרות קילומטרים להיות חלק מקבוצת הבריחה. ההישג שלה מתעצם גם לאור העובדה שהייתה לבדה בתחרות, בניגוד לנבחרת ההולנדית ששלחה מספר נציגות ששמרו אחת על השנייה וסייעו זו לזו.
אין ספק ששפירא היא אשת היום השני של המשלחת הישראלית, רוכבת שבלי יותר מדי עזרה מהאיגוד המקומי הצליחה לייצר לעצמה קריירה, התמודדה לפני ארבע שנים עם אשפוז של שבועיים במצב קשה ותחת סכנת חיים בבית חולים, אחרי שהתמוטטה בעקבות חור בקיבה ודלקת בלבלב והוכנסה לניתוח חירום.
שפירא כבר חשבה לפרוש מהענף, אבל למיטת בית החולים היא קיבלה הודעה מרוכב איטלקי שהקים קבוצת רוכבות, בלי תמורה, והציע רק חשיפה לתחרויות הגדולות. משם היא הצליחה לעשות את הקפיצה. מה שיותר מכל דחף את שפירא להמשיך את הקריירה שלה הייתה כנראה האהבה, הרצון להמשיך ולהתאמן עם החבר גיא שגיב. השניים עברו להתגורר בספרד וחוו יחדיו את התפרצות הקורונה הקשה בה.
לעוד ידיעות בטוקיו 2020:
מי שהחלה להתאמן הודות לטיפ מאביה בקבוצת הרכיבה של בארי, קיבלה לפני ארבע שנים חוזה מקצועני בקבוצת ג'וספרדי-ביאנקי האיטלקית, ממנה הספיקה לעבור ובכל פעם להשתדרג - לקבוצת סיילאנס פרו סייקלינג ולפני שנתיים לקבוצת קניון-SRAM, דרכה כבר עשתה התפתחות מצוינת כרוכבת כביש: מקום שלישי בטור של קולורדו ומקום 13 במרוץ נגד השעון באליפות העולם ביורקשייר.
במקביל לניסיון של הפילנתרופ הקנדי סילבן אדמס - שבנה ולודרום בצפון ת"א ומממן את קבוצת הגברים המקומית יזראל סטארט-אפ ניישן - לקדם את ענף האופניים, אין ספק שנקודת האור של שפירא, ההופעה המרשימה של הלוחמת מעוטף עזה, מלאת האומץ לנסות ולאתגר עצמה, תוכל לתת דחיפה גם לצד הנשי של הענף בארץ.
הפספוס של שמאילוב
אבישג סמברג סיפרה כי במהלך הקרב שלה על הארד, המאמן שלה יחיעם שרעבי צעק לה שזו הזדמנות שאם לא תיקח, היא עלולה להצטער עליה כל החיים שלה. אין ספק שזה בדיוק מה שברוך שמאילוב מרגיש מאז שירד מנוצח מהקרב שלו על הארד מול הברזילאי דניאל קרגנין.
היה זה היום השני שהג'ודו הישראלי מגיע לקרב על הארד בניפון בודוקאן ויורד ממנו מנוצח - אלא שבניגוד לשירה ראשוני שהתחרתה מול יריבה עדיפה בהרבה ונתנה פייט עד לסיום מול אלופת העולם, דריה בילודיד, שמאילוב פספס לעצמו מדליה אולימפית.
הוא קיבל הגרלה חלומית, עם שני יריבים בסיבובים הראשונים שלא מקבלים מקום באליפות ישראל (לופורטה ממוזמביק או כץ מניו זילנד), או אפילו הסלובני גומבוץ אחרי ההפסד לגיאורגי ברבע-הגמר, אבל יריב כמו קרגנין בקרב על מדליה - אתה חייב לנצח. החמצה.
יחד עם זאת, שמאילוב עוד צעיר יחסית לסגל הג'ודו בנבחרת ישראל ויוכל לעשות זאת בפריז. גילי כהן (52) שהגיעה בעיקר עם התחושה שלא מאמינים בה בנבחרת שלה בעקבות סאגת השמועות על החלפתה בגפן פרימו, הפסידה לבלגית ואן-סניק ועדיין ראויה למחמאות על המקום שהגיעה אליו בשתי אולימפיאדות.
הישראלים במים
התחרויות החלו גם באינושימה, אתר שהחל ממחר יאופיין ברוחות חזקות יותר ועשוי להניב לישראל מדליה. קטי ספיצ'קוב ויואב כהן סיימו את יום השיוטים הראשון עם המקום החמישי בדירוג הכללי. הבעיה מבחינת כהן היא שהיריבים החזקים שלו, ההולנדי, האיטלקי, הפולני או הצרפתי - עדיין לא התניעו. בנשים, קטי עם יום לא יציב של מקומות שלישי, חמישי ותשיעי, רואה כמה הניסיון חשוב, עם האלופה האולימפית פיקון או השייטת הפולנייה שהתחילו טוב ממנה, וזאת עוד כשהמועמדת הפייבוריטית לזכייה, ההולנדית דה-גאוס כמו גם השייטת הסינית החזקה, מדורגות מאחוריה.
ההופעה של אנסטסיה גורבנקו שהעלתה אותה לחצי-הגמר האולימפי בשעות הבוקר המוקדמות מחר, עם המקום ה-12 הכללי, היא הוכחה שמדובר בשחיינית ישראלית שהכי קרובה לרמה העולמית. המבחן הגדול שלה יגיע ברביעי, כשתנסה להיות הראשונה להעפיל לגמר ב-200 מטר מעורב, המקצה שבו הייתה אלופת אירופה לאחרונה.
אחרי שמגדלור ההתעמלות הגדול אלכס שטילוב סיים את דרכו האולימפית, הגיע זמנו של פסל החירות של השחייה הישראלית, יעקב טומרקין, שכזכור סיים שביעי בלונדון 2012. הבוקר הוא סיים רק 31 ב-100 מטר גב. הוא עוד ישחה במקצה נוסף ברביעי, אבל עוד קריירת ענק של ספורטאי מסתיימת בטוקיו. גם הקלעי סרגיי ריכטר שפינטז על הגעה לגמר קליעה ראשון בהיסטוריה של ישראל, ירד מאוכזב עם המקום ה-27 במוקדמות. והיה גם מבט לעתיד, עם הופעה נחמדה של תלמידת התיכון מרמת השרון, ליהיא רז שסיימה במקום ה-59 (12 בתרגיל הקפיצה), אבל צברה ניסיון חשוב לקראת המשחקים בפריז.
יד מושטת לננו, דאבל לאחים אבה
לחיצת היד. אחרי שנבחרת צ'כיה ניצחה במשחק הפותח של הטורניר האולימפי בכדורסל את אירן ( 78:84), כמו בכל משחק כדורסל ניגשו המאמנים האחד לשני ולחצו ידיים. אלא שהמיוחד במקרה הזה היה שמדובר בננו גינזבורג הישראלי ומרהאן שאהינטאב האירני. "לחיצת היד למאמן הישראלי? אני חייב להתרכז בכדורסל ולא בפוליטיקה", אמר המאמן האירני, שלא ברור כיצד תתקבל ההחלטה שלו בטהרן.
איזה כיף זה להיות ההורים של אבה. דווקא ביפן, דווקא בניפון בודוקאן, האחים היפומי (23), שנלחם לא פחות מ-24 דקות בקרב המכריע והפנימי של יפן מול מארויאמה על הכרטיס ל-66 ק"ג, והאחות אוטה שקטנה ממנו בשנתיים במשקל 52 ק"ג, הצליחו להפוך לאחים הראשונים שזוכים באותו היום במדליות הזהב, מדהים.
הכנה לסנסציה? נבחרת הוועד האולימפי של רוסיה בהתעמלות מכשירים לנשים הקדימה את הנבחרת האמריקאית בתחרות הקבוצתית (171.629 מול 170.629). זה אמנם רק מוקדמות, אבל בכל זאת: הנבחרת האמריקאית נחשבת לבאנקר במשחקים האולימפיים האחרונים. אם לא תזכה בזהב בגמר מחרתיים, זו תהיה ללא ספק מהסנסציות הגדולות ביותר במשחקים האולימפיים. שימו עין.
