בסופו של עניין דניס שרודר הוא סחורה. סחורה אתלטית, שולטת בכדור, יודעת לשים את הכדור בסל. שרודר הוא סחורה לא זולה. מי שיעביר אותו בברקוד יקבל סכום של 13.03 מיליון דולר לעונה. בשבוע שעבר שרודר הועבר, שוב. ברוקלין נטס ויתרה על השירותים שלו והעבירה אותו לגולדן סטייט ווריורס. המחיר היה מגוחך: שרודר נותן עונת קריירה. 18.4 נקודות למשחק, 6.6 אסיסטים. הרבה מעבר לממוצעי הקריירה שלו, גם באחוזי הקליעה. ברוקלין קיבלה תמורתו שחקן משנה שפצוע עד סוף העונה, עוד שחקן לא חשוב ושלוש בחירות דראפט עתידיות בסיבוב השני. תכף נגיע למהות של הטרייד הזה.
בדרך כלל, מדובר בטרייד מעליב. שרודר, כמו כל שחקן שמועבר, הוא סחורה. יום אחד המעסיק מחליט שהוא לא צריך אותו ושהוא יכול לקבל מחיר הגון תמורתו. מדובר בלוגיסטיקה: מעבר מחוף לחוף, לעיר אחרת, סביבה שונה, בית חדש, בתי ספר לילדים (או ניתוק מהמשפחה), ניתוק מהבית הישן, המעבר עצמו. בדרך כלל הקבוצה החדשה דואגת להכל. יש חברות מצליחות מאוד שזה מה שהן עושות, מעבירות ספורטאים. מה שהחברות הללו לא יכולות לעשות, זה לדאוג לצד המנטלי של השחקן. מעבר הוא תמיד קשה, גם התרגלות והסתגלות למקום עבודה חדש, או הלחצים מהבית. בטח שלא הפגיעה באגו שכרוכה בהעברה. מישהו ויתר עליך.
שפיץ עם אגו
המקרה של שרודר הוא מקרה משונה. זו הקבוצה התשיעית שאליה הוא מועבר בתריסר השנים שבהן הוא משחק בליגה (הוא הועבר ללייקרס פעמיים). הוא נווד כדורסל, אבל יש נוודי כדורסל עם קורות חיים עבים יותר של 11 או 12 קבוצות. בדרך כלל מדובר בשחקנים משלימים, שחקני 9-8 מהספסל. שרודר הוא שחקן חמישייה. הוא שחקן מוביל והמנהיג של אלופת העולם בכדורסל לנבחרות, הוא נושא הדגל של המשלחת הגרמנית לאולימפיאדה. למה מוותרים עליו בכזו תכיפות?
התשובה כרוכה בחלקה בשרודר, ורובה בנסיבות. שרודר הוא טיפוס עקשן, יש לו אגו. הוא רוצה לקבל ב-NBA את מה שיש לו בנבחרת, אבל הוא לא מספיק טוב בשביל זה. הוא יכול להיות כוכב בקבוצה נטולת שאיפות, ושחקן רביעי בחשיבותו (או שחקן שישי, נגיד) בקבוצה ששואפת לתואר. שרודר הוא שפיץ. ה-NBA בנוי משחקנים בצורות של פאזל.
הדוגמה האחרונה היא הדוגמה הטובה ביותר. ברוקלין הביאה את שרודר מטורונטו. בתחילת השנה היא שיחררה את הכוכב הגדול ביותר שלה, מיקל ברידג'ס, לניקס. שרודר היה אמור להיות הכוכב של פרויקט השנה בברוקלין: להפסיד כמה שיותר ולהיות הקבוצה עם הסיכויים הכי טובים לבחור בדראפט. הבחירה הראשונה בדראפט השנה יהיה קופר פלאג מאוניברסיטת דיוק. שחקן שבונים עליו קבוצה עשור קדימה.
אבל שרודר הוא שפיץ. ברוקלין שלו ניצחה ביותר מדי משחקים. היא כרגע נמצאת רק במקום התשיעי בסדר הדראפט עם שישה אחוזים סיכוי בלבד לזכות בפלאג. לשם השוואה: וושינגטון מנצחת רק ב-15 אחוז ממשחקיה העונה (לעומת כמעט 40 אחוז של ברוקלין), והיא מחזיקה ב-14 אחוזי סיכוי לבחור בפלאג. שרודר, אם כן, הועבר במחיר די עלוב רק בגלל שהוא היה יותר מדי טוב, הוא ניצח לקבוצה שלו יותר מדי משחקים. סחורה.
לא מתלונן
המעבר של שרודר הוא מעבר קל יחסית. הוא עובר מברוקלין לסן-פרנסיסקו, הילדים שלו מעריצים את סטף קרי, הוא יתמודד על מקום בפלייאוף, לפחות, אף אחד לא יעניש אותו על זה שהוא תחרותי ורוצה לנצח בכל משחק, קרי הוא ספורטאי מספיק נדיב בשביל לארח את האגו של שרודר. ושרודר נמצא מספיק שנים בעסק כדי להבין שהוא סחורה ברת מזל. "יש שמונה מיליארד אנשים בעולם", הוא ענה לשאלה על ההעברות שלו, "ורק 400 מהם משחקים ב-NBA. אני לא חושב שיש לי זכות להתלונן".
פורסם לראשונה: 01:30, 25.12.24
