חמישה מחזורים וקצת נותרו לסיום העונה באיטליה. ה"קצת" נוגע למשחק החסר של אינטר, שנותן לה יתרון קטן לעומת מילאן ונאפולי במאבק האליפות המשולש. זה שיא המתח, הפסגה של הדרמה. לא נותרו עוד משחקים ישירים ביניהן, ועכשיו זה משחק של עצבים – מי תשרוד את הישורת האחרונה בצורה הטובה יותר ותסיים עטורת תהילה. הכל מאוד מאוד חגיגי, ורק בעיה אחת מעיבה על הכל: שתיים מהן הגיעו לחלק החשוב של העונה בכושר הכי גרוע שלהן, והשלישית יוצאת רק עכשיו מהתקופה החלשה שמנעה ממנה לברוח ליריבות. אין אף תוצאה צפויה, כולן איבדו נקודות גם מול הקבוצות הרעות ביותר בליגה, ונראה ברגעים רבים שפשוט רועדות להן הרגליים.
המצב הנוכחי הוא כזה: מילאן ראשונה עם 71 נקודות ופלוס 29 בהפרש השערים. לאינטר בעלת המשחק החסר יש 69 ופלוס 43, לנאפולי 67 ופלוס 32. עם זאת, בסרייה א' ההכרעה בין שתי קבוצות שוות מתקבלת דרך המאזן במפגשים ראש בראש. במקרה הזה יש מעגליות - מילאן מחזיקה ביתרון על אינטר, שמחזיקה ביתרון על נאפולי, שמחזיקה ביתרון על מילאן (כל אחת ניצחה את היריבה 0:1 בחוץ, ואז מה שקובע הוא הפרש השערים העדיף של נאפולי, אם יישאר כך במקרה הצורך). צמוד ומעניין להפליא, ועכשיו כל מה שצריך הוא גם ששלושתן יוכיחו שזה המקום שלהן.
מילאן - משענת קנה רצוץ
כבר שישה מחזורים רצופים, ושמונה מבין תשעת האחרונים, שמילאן מחזיקה במקום הראשון בליגה. החל מהמחזור השלישי היא נמצאת בשלישייה הראשונה והוכיחה בעקביות שהיא חזרה להיות אחת הקבוצות החזקות באיטליה אחרי עשור כושל במיוחד. ולמרות הנתונים הללו, מה שהיא לא הוכיחה עדיין זה שהיא ראויה לאליפות.
קשה מאוד להבין איך היא שומרת בציפורניים על הפסגה. התשובה טמונה בכך שהיא כמעט לא מפסידה, והפעם האחרונה שזה קרה בליגה היה בינואר מול ספציה בסן סירו. רק מה? ב-11 המחזורים שעברו מאז היא רשמה חמש תוצאות תיקו לצד שישה ניצחונות, לא מאזן מדהים במיוחד עבור מי שרוצה תואר, וארבעה מהניצחונות האלה היו 0:1 לא פשוטים. היתרון הגדול שלה הוא לכבוש ראשונה ואז לגונן מצוין על ההובלה, אבל מה קורה כשהתוכנית משתבשת?
זה למשל מה שקרה השבוע בגומלין חצי גמר הגביע, הדרבי מול אינטר. ההגנה התפרקה ב-3:0, הקבוצה הודחה ורצף המשחקים המוצלח התנפץ. חשוב לזכור שזו גם הייתה הפעם השלישית בארבעת המשחקים האחרונים בכל המסגרות בה מילאן לא הבקיעה. זלאטן איברהימוביץ' לא כשיר ולא ברור מתי יחזור, הקישור לא ממש תורם, וכל העומס נופל על אוליבייה ז'ירו שמותש מהעונה הארוכה ועל רפאל לאאו שנראה כמו השחקן היחיד שנמצא כרגע בפוקוס.
ועדיין, היא ראשונה בטבלה, וזה לא דבר של מה בכך, גם אם תיאורטית אינטר תעקוף אותה במידה שתנצח במשחק החסר שלה. מבין שלוש המתמודדות, היא זו שהעליות והירידות שלה היו הכי פחות קיצוניות, ולמדה הרבה מהעונה שעברה בה קרסה אחרי חצי שנה ולא הצליחה לעמוד בקצב. אם הסדר בהגנה יחזור, זה ייתן לה ביטחון מחודש לקראת חמשת המשחקים הלא פשוטים שנותרו לה – היא כבר סיימה את סבב אינטר-נאפולי-יובנטוס, אבל היריבות שנותרו הן המדורגות במקומות 10-6 וכוללות קבוצות נהדרות כמו לאציו ואטאלנטה (למרות שלאחרונה היא צל של עצמה). האליפות בהישג יד, אבל מילאן חייבת זינוק ביכולת של שחקנם כמו פרנק קסייה, אלכסי סאלמאקרס, סנדרו טונאלי ואיסמעיל בנאסר, שהתפוקה שלהם נמוכה מדי.
מה נשאר לה: לאציו (ח'), פיורנטינה (ב'), ורונה (ח'), אטאלנטה (ב'), סאסואולו (ח').
אינטר - התעוררה בדיוק בזמן
הדבר החשוב ביותר שפועל לטובת האלופה הוא שחזרה לכושר בתקופה הנכונה. השינוי אצלה לאורך העונה היה החד ביותר מבין השלוש: במחזור ה-23 היא פתחה פער של ארבע נקודות מהמקום השני ועוד החזיקה במשחק חסר ביד, אבל מה-5 בפברואר היא יצאה לשבעה מחזורים מהגיהינום, בהם אספה רק 7 נקודות. הניצחון היחיד היה 0:5 על האחרונה סלרניטאנה.
לא רק היכולת נראתה רע באותה תקופה, אלא שאת הקבוצה אפפה מין הרגשה כזו של מבוי סתום. היא גם הודחה ע"י ליברפול בשמינית גמר ליגת האלופות בימים ההם, והיו שם בעיות בהתקפה, חוסר יכולת לשמור על יתרון ונקודות שחולצו בקושי עם שערים מאוחרים. המשחקים הצטברו, הגיעו בזה אחר זה, והעובדה שהיו שם יריבות מאתגרות במיוחד – גם מילאן ונאפולי וגם קבוצות איכותיות ממרכז הטבלה – לא איפשרה לאינטר להרים את הראש.
השילוב בין פגרת הנבחרות להפחתת העומס אחרי סיום המסע האירופי עשה רק טוב לאלופה. היא מתבססת לא מעט על שחקנים מתבגרים בדמות איבן פרישיץ' ואדין דז'קו, וכשהם קיבלו עוד קצת זמן התאוששות התפקוד שלהם חזר להיות טוב יותר. אלכסיס סאנצ'ס הנשכח, עוד שחקן לא צעיר, התחיל להבקיע כמו פעם. אבל העניין המרכזי הוא מה שאינטר מקבלת משני שחקנים שהעלו את הרמה שלהם בחודש האחרון.
הראשון הוא מרסלו ברוזוביץ', שמספק תצוגה אחרי תצוגה ומפרק לגורמים את מרכז השדה של היריבות עם השכל שלו. השני הוא לאוטרו מרטינס, ששוב נראה כמו אחד החלוצים הטובים בעולם. הוא הפך את מילאן לאומללה במשחק הגביע האחרון, ומהווה שובר שוויון הרבה יותר גדול מאשר הכלים שיש למילאן ולנאפולי. יש לשתיהן סופרסטארים נפלאים, אבל אם מוציאים מהמשוואה את זלאטן שאינו רלוונטי, לאוטרו הוא הנשק המכריע החזק ביותר במשולש הצמרת.
התוצאה היא רצף של ארבעה ניצחונות בכל המסגרות עם שער חובה אחד. כשמצרפים לכך את הניסיון מהאליפות של העונה שעברה ואת העובדה שיש לה משחק להשלים, אינטר היא הפייבוריטית לזכייה נכון לעכשיו. רק היא יכולה להרוס לעצמה כרגע.
מה נשאר לה: רומא (ב'), בולוניה (ח'), אודינזה (ח'), אמפולי (ב'), קליארי (ח'), סמפדוריה (ב').
נאפולי - מי שיודע דבר על מקום הימצאה
נאפולי היא הקבוצה שהחזיקה במקום הראשון במשך הזמן הארוך ביותר העונה, 13 מחזורים. מילאן ואינטר עשו זאת במשך 9 מחזורים כל אחת. לא שזה לא נתון יפה, אבל הוא לא נותן לה כלום. נאפולי, שעשתה רושם של האלופה שבדרך בחצי העונה הראשון, הובילה בין המחזורים 15-4. מאז היא הייתה בטופ רק פעם אחת נוספת, בסיום המחזור ה-27. שתי המילאנזיות עברו גם הן משברים, אבל נאפולי היא זו שלא ממש יצאה משלה.
ייתכן שקצת קשה לכנות זאת "משבר", כי נאפולי עדיין במקום השלישי ובמרחק ארבע נקודות מהפסגה, אבל העובדה היא שקיימת שקיעה ברורה בחודשים האחרונים. היא לא מייצרת רצפים ארוכים של ניצחונות, כאלו של 7-6 שמכניסים את הקבוצה למצב ביטחון אוטומטי, ניצחה רק באחד מארבעת המפגשים מול המילאנזיות ומפסידה במשחקים מהם מילאן ואינטר יודעות לצאת עם הנקודה הקשה.
יש לה באופן ברור את לוח המשחקים הקל ביותר מבין השלוש, וזה חשוב. למרות שקבוצות התחתית מפתיעות כאמור על בסיס קבוע, אלו משחקים שנאפולי תגיע אליהם מנקודת פתיחה טובה מאוד. השאלה היא מה קרה באימונים בימים האחרונים. נאפולי ספגה בכל אחד מתשעת המחזורים האחרונים, נתון גרוע מאוד, נכנסה למתח גם כשזה הסתיים בניצחון ולא מתגברת על זה: למרות שמדובר בקבוצות מצוינות, שני המשחקים האחרונים היו חייבים להסתיים בשש נקודות - בבית מול פיורנטינה ורומא – אבל זה הסתיים בהפסד 3:2 ובתיקו 1:1 בהתאמה.
לוצ'אנו ספאלטי דווקא מקבל יופי של תפוקה מההתקפה, במיוחד החלוץ הניגרי ויקטור אוסימן, אבל הפרמטרים האחרים לא טובים. נאפולי סופגת יותר מדי בקלות ולא יודעת איך לגמור משחקים בדקות הטובות שלה. יש לה מומנטום אפסי לקראת החמישייה הנועלת, אבל זה משהו שיכול להשתנות במשחק אחד. זה מתחיל בחוץ מול אמפולי שגמרה מזמן את העונה. בלי שלוש נקודות אין על מה לדבר.
מה נשאר לה: אמפולי (ח'), סאסואולו (ב'), טורינו (ח'), גנואה (ב'), ספציה (ח').
