צפו (החל מ-3:20): התקווה נשמעת במינכן, 50 שנה אחרי טבח הי"א
(באדיבות ONE)
חשבנו שהאתלטיקה הישראלית תזכה במדליה אחת או שתיים ביום הפתיחה של אליפות אירופה במינכן. זה נגמר עם ארבע ביום אחד. האתלטיקה הישראלית היא כבר לא ענף זניח, היא הוכיחה שהיא נמצאת על המפה. והיא אפילו יכולה עוד לעלות מכאן. אין ספק שהתאריך המיוחד, 50 שנה אחרי רצח י"א הספורטאים, נותן למשלחת עוד מוטיבציה.
זה הזמן לחשוב על מינוף ההישג ולהעניק לאתלטיקה את מעמדה הראוי בספורט הישראלי. היא צריכה לעמוד במרכזו. לא סתם היא נחשבת למלכת האולימפיאדה, עכשיו צריך לנצל את המומנטום כדי לשפר את מעמדה בארץ.
הטענה שביום-יום אין רבים המגלים עניין באתלטיקה תתבטל אחרי שישראל תמשיך להביא הישגים בזירה העולמית. משרד הספורט חייב להעניק תמיכה נוספת שתעזור לאתלטיקה לעשות צעד נוסף קדימה. כשיבואו ההישגים, יבוא גם הקהל הישראלי שצמא להישגים ספורטיביים ממשיים. לאתלטיקה יש כבר בסיס מצוין.
יולי-אוגוסט 2022 העניקו הרבה נחת לחובבי מלכת הספורט בישראל. מספיק לשמוע על המרתוניסט המצליח ביותר, מארו טפרי, מתנדב לרוץ מרתון פעמיים תוך חודש, כדי להביא כבוד למדינה ויוצא מרחובות מינכן עם שתי מדליות אישיות, אחת קבוצתית והשנייה אישית מכסף. ואם זה לא מספיק, אשתו סלאמוויט באיולין-טפרי סיימה במקום החמישי ב-10,000 מטרים. אחרי לונה צ'מטאי סלפטר שסיימה במקום השלישי.
לישראל יש איכות שלא הייתה לה בעבר: ארבעה ישראלים סיימו בעשירייה הראשון במרתון. זאת כבר לא התגנבות יחידים כפי שהתרגלנו אלא אוגדה שלמה שאי אפשר להתעלם מנוכחותה. ישראל יכולה, לפחות באירופה, להציב שלוש שלישיות למרתון הקבוצתי. מארו טפרי, גשהו איילה, גרמה אימרה, ימר גטהון, עומר רמון ובוקאיו מלדה, לא חלמו שיכנסו תוך שעתיים להיכל התהילה של הספורט הישראלי.
ברור כי ניצחונה של לונה צ'מטאי-סלפטר בריצת 10,000 מטר בברלין 2018 הייה המבוא לאתלטיקה ישראלית אחרת, אישית ובמסגרת הבנת האתלטיקה שלנו כולה. אחרי שהתמקדה במרתון וסיימה במקום השלישי באליפות העולם האחרונה, לונה חזרה אתמול למקורות ורצה שוב 10,000. היא לא שכחה את היסודות, הייתה אסרטיבית וסיימה עם הארד. היא גם קבעה שיא ישראלי חדש: 30:46:07 דקות.
עכשיו הזמן לריצות הקצרות
אתמול הסתיים פרק המרתון והריצות הארוכות ועכשיו יתחיל פרק חדש בו אולי נראה שיאים נוספים. נראה שבלסינג אפריפה לא יירד שוב מ-20 שניות ב-200 מטרים כפי שעשה באליפות העולם. לעומת זאת, בן ה-19 צפוי להיאבק על תואר האצן הבכיר של אירופה. דבר כזה עוד לא קרה לנו באתלטיקה הישראלית.
רבים מצפים להברקה נוספת של הקופץ לגובה יונתן קפיטלוניק, שנפצע במוקדמות אליפות העולם בחודש שעבר. הפציעה גרמה להאטה בקצב האימונים והוא לא הסתכן באימונים מסיביים. ועדיין, ייתכן שהוא יפתיע.
דיאנה וייסמן תנסה לשפר את שיא ב-100 מטרים ולהעפיל לגמר. וייסמן שיפרה את השיא שלה בשווייץ, בתנאי גובה ורוח מסייעת כמעט אופטימלים. אם תצליח להתברג לגמר זאת תהיה הפתעה.
יש לנו עוד משימות להשלים ולאו דווקא במינכן. צריך לרפד את המקצועות החלשים בכישרונות חדשים, להתחיל לאתר אותם כבר בבתי הספר כמו שאיתרו אז את אסתר רוט-שחמורוב. לאחרונה גילו את נועם ממו בן ה-16 שירוץ באליפות ב-800 מטרים.
המשימה המרכזית צריכה להיות חיזוק האתלטיקה בתקציבים. להביא הישגים חדשים לא רק בזכות קומץ אתלטים, אלא בזכות בסיס רחב. זה הזמן להתפתח ולפרוח.
