בסוף כל קמפיין בינלאומי עולה אותה שאלה: האם התקדמנו או הלכנו אחורה? זו לא שאלה חכמה לשאול על הנבחרת. לא היא זו שמתקדמת, או אמורה להתקדם, אלא הכדורגל הישראלי כולו. הנבחרת היא רק התערוכה המובילה שלו.
המאמן הלאומי לא אחראי על קידום הכדורגל הישראלי - אם כבר, זה היה תפקידו הקודם של וילי רוטנשטיינר כמנהל המקצועי - אלא להוציא את המיטב ממה שיש כאן. את זה האוסטרי לא הצליח לעשות.
האם התקופה של רוטנשטיינר על הקווים הייתה כישלון, אותה מילה שאוהבים להשתמש בה בהקשר של מאמן נבחרת? ממש לא. היו כמה משחקים שנהנינו לצפות בהם, של כדורגל טוב, התקפי עד חוסר אחריות (איפה כל מעודדי איל ברקוביץ'?) ומספר עצום של שערי זכות. קל לשכוח שקודם לכן כמעט לא היו משחקים מהנים של הנבחרת. הפעם היו מקבצים של דקות איכותיות מאוד.
לא חי את המשחק
עכשיו נסתכל גם על התוצאות. בליגת האומות רשמה הנבחרת ניצחון ותיקו מול סקוטלנד (כלומר עלתה על הציפיות), ניצחון ותיקו מול סלובקיה (שוב מעל הציפיות), ושני הפסדים הגיוניים לצ'כיה, שחצי שנה מאוחר יותר הגיעה עד רבע גמר היורו ועל הדרך הדיחה את הולנד. במוקדמות המונדיאל הגיעו ניצחון והפסד מול אוסטריה (טיפה מעל הציפיות אפילו), נקודה בלבד מול סקוטלנד (מתחת לציפיות), שני הפסדים הגיוניים לדנמרק, אחת הנבחרות החזקות בעולם, ובלי אף איבוד נקודה שלא לצורך מול יריבה נחותות. בקיצור, סביר ביותר.
אותו "סביר" הוא משמעותי. לא מדובר בכישלון, גם לא בהצלחה מסחררת, זה הרי ברור לכולם – ופה בדיוק העניין. מאמן הנבחרת, אמרנו, לא צריך להציל את הכדורגל הישראלי, אלא להוציא את המקסימום מהכלים שעומדים לרשותו. לתרום דרך עבודת המאמן - טקטית, רעיונית, מוטיבציה - בנקודות קטנות שיעזרו למבחר השחקנים הקיים. זה לא קרה, ואפילו באופן מובהק.
דווקא במשחק לא משמעותי, לפרוטוקול בלבד כפי שהיה שלשום, ראינו שוב את בעיית ניהול המשחק של רוטנשטיינר. מאמן נבחרת אוסטריה פרנקו פודה לא היה מרוצה מהמחצית הראשונה, ביצע שינויים קטנים בעמידת השחקנים אחרי ההפסקה - והמשחק השתנה לגמרי. רוטנשטיינר לא הגיב במשך דקות ארוכות. אפשר היה לראות שהוא אולי מנהל טוב, אבל לא מאמן שחי את המשחק. כך היה בדיוק לפני חודש בסקוטלנד, אחרי שהנבחרת הובילה פעמיים - והפסידה.
נבחרת מחוררת
אחרי ההפסד שלשום אמר רוטנשטיינר: "אני לא מבין מה קרה להגנה". פה טמון הכשל השני. רוטנשטיינר לא אחראי לרמת שחקני ההגנה בישראל, אבל במהלך שנה וחצי של עבודה מצופה ממנו לבצע דברים קטנים שיובילו לשיפור קבוצתי. הבלמים של הנבחרת לא טובים? אפשר, למשל, לשחק עם קישור אגרסיבי שיסייע להם, דרישה שעלתה פה שוב ושוב.
למרות רמת שחקני ההגנה, והבעיה הזו היא עובדה, לא יכול להיות שהנבחרת נשארת מחוררת משחק אחר משחק, פעם אחר פעם, מבלי לנסות שינוי כלשהו במערך או בציוות השחקנים. בלי שום כיוון לפתרון אפשרי. לא אמרנו פתרון, רק כיוון, אפילו צעד קטן בדרך לשם. אופיר מרציאנו סגר קמפיין טוב יחסית, ורק שלושה שוערים - אלה של סן־מרינו, אזרבייג'ן וליכטנשטיין - רשמו יותר הצלות ממנו במוקדמות המונדיאל. ובכל זאת, הנבחרת הוציאה 19 כדורים מהרשת. איי פארו, היריבה האחרונה שלה במוקדמות (מחר, 21.45), שיחקה מול אותן יריבות וספגה שער אחד יותר. כן, זה היה קמפיין הגנתי ברמת איי פארו.
רוטנשטיינר יעזוב ובמקומו יגיע מאמן חדש. גם עליו ישאלו: "האם קידם את הכדורגל הישראלי?" מבלי להתעמק בפעולות שבאמת יכולות לקדם את הענף וכלל לא קשורות לנבחרת הבוגרת. המאמן הבא, ולא משנה מה זהותו ואזרחותו, לא יצטרך "להציל" את הכדורגל שלנו אלא לתרום לו נקודתית. גם זו לא משימה קלה. אף אחד לא מבטיח שערן זהבי יהיה בכושר הבלתי נתפס שהציג במשחקים בתקופת המאמן האוסטרי.
האם רוטנשטיינר צריך להמשיך? לא, מאותן סיבות שהוזכרו פה. אבל תהיו בטוחים שבקמפיין הבא יהיו רגעים שקצת נתגעגע אליו. תמיד יש לאן להתקדם, אבל גם אפשר תמיד ללכת לאחור.
