בשיתוף Visa
מארק מליאר, שמייצג אותנו בכבוד במשחקים הפראלימפיים, הוא חלק משורה מפוארת של ספורטאים ישראלים שפרצו את הדרך. הם אלו שבזכותם ספורטאים עם צרכים מיוחדים ממשיכים לרשום הצלחות אדירות במשחקים הפאראלימפיים, ואשר מוכיחים שאפשר לנפץ כל תקרת זכוכית עם הרבה תושייה, עבודה קשה, תמיכה וליווי.
לקראת המשחקים הפאראלימפיים שיתרחשו בפריז מעט אחרי המשחקים האולימפיים, יצאנו למסע אל ההיסטוריה של המשחקים הפארלימפיים, אל הסיפור הישראלי (והמוצלח) בענפי הספורט הפאראלימפיים, ואל הסיפור האישי של מליאר והתמיכה שהוא מקבל בדרך להצלחה.
מיוזמה לשיקום חיילים פצועים לתחרות בינלאומית
המשחקים הפראלימפיים, כיום האירוע השני בחשיבותו בספורט העולמי, החלו כיוזמה צנועה לשיקום חיילים פצועים. פרופ' לודוויג גוטמן, נוירוכירורג יהודי-גרמני, ארגן תחרות חץ וקשת למטופליו עם פגיעות בעמוד השדרה בבית החולים בבריטניה. התחרות נפתחה ביום פתיחת אולימפיאדת לונדון 1948, מה שהיווה את הבסיס למשחקים הפראלימפיים.
התפתחות המשחקים הייתה הדרגתית. ב-1952 ספורטאים מישראל והולנד הצטרפו לתחרות. ב-1960, הוועד האולימפי הבינלאומי ארגן את המשחקים הפראלימפיים הראשונים ברומא, עם 400 ספורטאים מ-23 מדינות.
לאורך השנים, המשחקים הפראלימפיים המשיכו להתפתח: ב-1976, המשחקים בטורונטו הורחבו וכללו ספורטאים עם מגוון רחב יותר של מוגבלויות. באותה שנה נערכו לראשונה גם משחקי החורף הפראלימפיים. ב-1988 הוועד האולימפי התחייב לסייע בהכנות – והוחלט כי המדינה שמארחת את האולימפיאדה תארח גם את המשחקים הפראלימפיים.
הדרך הזו, שהחלה כבר בשנות ה-40, הובילה את הספורט הפראלימפי לרמה מקצועית והישגית גבוהה שמושכת תשומת לב עולמית.
גאווה ישראלית: המשחקים הפראלימפיים ואנחנו
ישראל הייתה מעורבת במשחקים הפראלימפיים כמעט מראשיתם, ומשתתפת במשחקי הקיץ הפראלימפיים מאז 1952. ב-2022 בבייג'ינג, ישראל הרחיבה את השתתפותה גם למשחקי החורף. מדליות הזהב הראשונות של ישראל במשחקים הפראלימפיים הושגו ב-1964 בטוקיו, בארבעה ענפי ספורט שונים: אתלטיקה, הרמת משקולות, טניס שולחן ושחייה - רגע מכונן שסימן את תחילתה של מסורת ארוכה של הצלחה.
אחד הרגעים המכוננים בהיסטוריה הפראלימפית של ישראל היה ב-1968, כאשר אירחנו את המשחקים הפראלימפיים במרכז הספורט לנכים ברמת גן. ישראל הוכיחה עד כמה היא מחויבת לספורט הפרלימפי – וגם שהיא מסוגלת לארח אירוע בסדר גודל כזה.
המשחקים המוצלחים ביותר עבור ישראל היו ב-1976 בטורונטו, כאשר הנבחרת הישראלית זכתה ב-69 מדליות, מתוכן 40 מדליות זהב, והתמקמה במקום השלישי בטבלת המדליות הכללית, הישג הממחיש את העוצמה והאיכות של הספורטאים הישראלים בזירה הבינלאומית.
לאורך השנים ישראל זכתה במדליות בכל משחקי הקיץ בהם השתתפה, עם סך כולל מרשים של 384 מדליות – מה שממקם אותה במקום ה-15 בטבלת מדליות הקיץ בכל הזמנים, הישג מרשים במיוחד בהתחשב בגודלה של ישראל.
בין הספורטאים המצטיינים של ישראל במשחקים הפראלימפיים, צפורה רובין (רוזנבאום) בולטת במיוחד עם 31 מדליות, מתוכן 15 זהב, מה שהופך אותה לספורטאית המעוטרת ביותר מישראל (וממקם אותה במקום הרביעי בעולם בכל הזמנים מבחינת מספר מדליות). ספורטאים מצטיינים נוספים הם השחיינים אורי ברגמן, שזכה ב-15 מדליות, מתוכן 12 זהב, ויוסף ונגר, שגרף 19 מדליות, מתוכן 10 זהב.
בשנים האחרונות ישראל המשיכה לפתח ולקדם את הספורט הפראלימפי. מאז 2002, היחידה לספורט הישגי עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ההתאחדות הישראלית לספורט נכים. הוצבו קריטריוני הישג קשיחים לספורטאים בסגל הפראלימפי, במטרה לטפח מצוינות ולהבטיח את המשך ההצלחה הישראלית בזירה הבינלאומית. בנוסף, ניתנת לספורטאים מעטפת רפואית, מדעית ומקצועית מקיפה, המסייעת להם להגיע לשיאים חדשים.
2 צפייה בגלריה
מארק מליאר לצד לוחמת הטקוואנדו אבישג סמברג, שלוקחת חלק גם היא ב-Team Visa
(צילום: שי יחזקאל)
"התמיכה מאפשרת לי להתמקד באימונים ובשיפור היכולות"
מארק מליאר הוא אחד הכוכבים הגדולים של המשלחת הישראלית בענפי הספורט הפארלימפיים בשנים האחרונות. הוא פעמיים אלוף פאראלימפי (טוקיו 2020) ושיאן עולם במשחים ל-400 מטר חופשי ול-200 מטר מעורב אישי. מליאר מחזיק גם בארבע מדליות מאליפויות עולם והוא שיאן עולם במשחקים ל-800 מטר חופשי ול-1500 מטר חופשי.
מליאר, יחד עם לוחמת הטווקאנדו אבישג סמברג, הוא חלק מסגל Team Visa הבינלאומית – נבחרת של ספורטאים המקבלים תמיכה וליווי מחברת Visa העולמית. כבר ארבעה עשורים ש-Visa תומכת בספורטאים לקראת התחרויות האוליפיות והפארלימפיות. מאז ראשיתה בשנת 2002, תכנית זו קידמה כבר מעל ל-700 שאיפות של ספורטאים במשחקים האולימפיים והפראלימפיים, באמצעות הכלים, המשאבים והתמיכה לה הם זקוקים על מנת לשגשג בתחומם. החברה משמשת גם בתור נותנת החסות העולמית הראשונה של הוועד הפארלימפי הבין-לאומי (IPC) ומאז 2002 מעניקה חסות לכל המשחקים הפארלימפיים.
החשיבות של התמיכה בספורטאים פאראלימפיים, לדבריו, "מתבטאת בכך שהספורטאי יכול להתמקד יותר בלהתאמן ולהשתפר, יש לו פחות דאגה כלכלית והוא יוצר לעצמו תנאים יותר אופטימליים ומגדיל לעצמו את הסיכויים להצליח יותר פי כמה. כמו כן, אני שמח להצטרף ל-Team Visa. הכבוד גדול עוד יותר עבורי בשל הסיבה בזכותה בחרו בי. אני מאוד שמח שחברה כה גדולה בחרה לתמוך גם בספורטאים פראלימפיים, בנוסף לאולימפיים, ומקווה לייצגם בצורה הטובה ביותר".
את ההשראה שלו, מליאר מקבל "מכל ספורטאי שעושה את המקסימום שלו, אם זה מהחבר'ה מהנבחרת הבוגרת שצפיתי בהם כשהייתי צעיר ומהם למדתי להתאמן, או מכל ספורטאי אולימפי שאני יודע כמה קשה הוא עובד".
"הייתה גאווה על כך שההמנון התנגן בזכותי"
את החוויה הפאראלימפית הראשונה שלו חווה מליאר בטוקיו 2020, "שהייתה מיוחדת משום שכל התחרות היתה מבודדת בעקבות הקורונה. יכול להיות שזה היה טוב שלא היה הרבה קהל, לעומת משחקים רגילים אליהם הקהל מגיע בהמוניו. המשחקים הפאראלימפיים מקבלים הרבה משקל ומדובר בתחרות הכי מלחיצה, אבל בשורה התחתונה מה שעושים בה דומה לתחרויות קטנות יותר - שוחים הכי מהר שאפשר".
מליאר, שזכה במדליית זהב בטוקיו, מספר כי "בזכייה הראשונה, הייתה גאווה גדולה על כך שההמנון יתנגן בזכותי, לצד תחושת סיפוק של ההצלחה אחרי כל-כך הרבה שנים של עבודה. בכל זאת, נזרקתי למים בגיל 5 והתאמנתי פעמיים ביום מגיל 13 – מדובר בדרך ארוכה".
"התמיכה מהמשפחה, החברים והקהל – חשובה לא פחות"
לסיום, מליאר מספר על התמיכה מעבר לסיוע מנותני החסות. "בלי התמיכה מהמשפחה בגילאים הצעירים, כנראה לא הייתי יכול להגיע לשום מקום. גם מהחברה והחברים מקבלים תמיכה משמעותית – הרי חייבים לברוח לאן שהוא אחרי האימונים ובלי האינטראקציה איתם זה מאוד קשה".
התמיכה האחרונה שמליאר מציין לטובה היא התמיכה מהקהל הרחב. "התמיכה מהעם שלנו מדהימה וגדולה. היא הפתיעה אותי מאוד אחרי המשחקים האחרונים. לא ציפיתי לכזה דבר. כמובן שזה מוסיף והופך את הדרך להרבה יותר מהנה".
בשיתוף Visa
פורסם לראשונה: 16:00, 01.08.24
