דיפנס. המסר המרכזי שמכבי תל אביב העבירה בשלושת משחקי גביע ווינר שבהם השתתפה הוא שגם עם הכנה נוראית בעקבות התפרצות הקורונה בקבוצה, היא עדיין חזקה, מאיימת ונראה שנבנתה בצורה טובה, בטח לעומת שנים קודמות. או בקיצור – כוח ההרתעה חזר אליה אחרי לא מעט שנים, וספק אם נראה אותה מפסידה כל כך הרבה משחקי ליגה כמו ב-2020/21.
נכון, מדובר רק בשלושה משחקים, אבל מספיק להסתכל על משחק ההגנה של הצהובים, שספגו 68 נקודות ברבע הגמר ממכבי ראשון לציון, 65 מהפועל ירושלים בחצי ורק 62 נקודות מהפועל אילת בגמר, כדי להבין שלקבוצות בליגה יהיה קשה לקלוע הרבה מולם. לא סתם יאניס ספרופולוס התעקש להביא שחקנים כמו קינן אוואנס (4 חטיפות), רומן סורקין (5 חסימות) וג'יימס נאנלי, שבנוסף להיותם שחקני התקפה טובים, הם גם שומרים איכותיים.
לא צריך מחליף לז'יז'יץ'. אם כבר דיברנו על סורקין, אין ספק שהגבוה הישראלי הוא ההפתעה הנעימה של גביע ווינר מבחינת מכבי ת"א. ממשחק למשחק הוא שדרג את עצמו (גם הודות לפציעה של אנטה ז'יז'יץ'), ואמש הוא סיפק תצוגה נהדרת של 16 נקודות, 10 ריבאונדים וכאמור 5 חסימות. זה לא סוד שמכבי ת"א נמצאת בשוק לחיפוש מחליף זמני לז'יז'יץ', אבל היא תעשה חכם אם תוותר על כך ותיתן לסורקין צ'אנס אמיתי. סורקין הוכיח מול ג'סטין פאטון, סנטר בממדים של יורוליג (2.16 מ'), כי הוא עומד מולו מצוין, ובהחלט יהיה מסקרן לראות אותו כבר במשחק הראשון ביורוליג נגד באיירן מינכן.
פתרונות רבים להתקפה העומדת. המסקנה המרכזית של ספרופולוס ומכבי ת"א מהעונה הקודמת הייתה בעיקר שהיא צריכה עוד נשקים חוץ מווילבקין, בטח כשההתקפה עומדת, ואצל המאמן היווני זה קורה כמעט בכל התקפה שנייה. נאנלי, אוואנס וריינולדס הם חתיכת תוספת בייצור מצבים ובאחד-על-אחד כששעון ה-24 מתקרב לסופו. כשסקוטי ווילבקין ישוב לכשירות מלאה וגם יפתח זיו ישוב מהפציעונת שלו, לצהובים יהיו לא מעט אפשרויות, וזה דבר מרענן.
אוואנס וזיו לא מספיקים לאירופה. עם זאת, מכבי ת"א פגיעה במצבה הנוכחי בעמדת הרכז. ההימור על אוואנס וזיו ברמת היורוליג עוד עלול לעלות לה ביוקר, ונוכח מצבו של ווילבקין, אפשר היה לראות גם אתמול שברגע שאוואנס יוצא וג'ון דיברתולומאו מקבל את המושכות לרכז, דברים נראים רע. אילת חזרה כמה פעמים בדיוק באותם רגעים. הנהלת הקבוצה תעשה חכם אם תכניס את היד לכיס ותביא רכז נוסף עם ניסיון יורוליג – דבר שכבר עשתה בעבר, בעיקר בעונות שהחלו טוב והיה בהן פוטנציאל לעשות משהו משמעותי ביורוליג.
עם שינויים נכונים, אילת תהיה בצמרת. ואי אפשר בלי כמה מילים על הפועל אילת. נכון, בסוף החבורה של בית הלחמי התפרקה לחלוטין, מכבי רצה 0:16 בפתיחת הרבע הרביעי וסגרה עניין (אילת קלעה רק 8 נקודות), אבל במשך 30 דקות הדרומיים היו במשחק ובכל פעם שמחזיקת גביע ווינר ניסתה לברוח, אילת חזרה.
בית הלחמי בנה קבוצה לוחמת עם אופי בצלמו, עכשיו נשאר לו להחתים שני זרים חדשים במקום אלה שנזרקו, ולחשוב ברצינות לחפש שחקן מתאים יותר במקום רומלו ווייט, שנראה לפחות לפי המשחקים בגביע ווינר כמיותר בסגל לצד פאטון.
