כבר בגילי העשרה הן פרופסוריות קטנות לקפיצה במוט. הן יודעות, מתוך ניסיון, את כל הרזולוציות של הטכניקה המורכבת. רובן מכירות בעל פה את שמות הקופצים הגדולים בתבל. "שני הדברים שהכי מעניינים אותי בחיים הם הקפיצה במוט והלימודים", אומרת ירדן מנטל, המחזיקה בתוצאה השנייה בטיבה בעולם השנה לבנות 14 – 3.95 מטר.
אפשר גם לכנות אותן "המלאכיות של קוסטה". 15 קופצות במוט צעירות, הקבוצה הגדולה בארץ והיחידה לנשים, שעובדות יחד עם קונסטנטין (קוסטה) סמיונוב במועדון הפועל אורן כפר סבא. "אנחנו מתאמנות שש פעמים בשבוע, כדי להתקדם ולהגיע הכי רחוק שאפשר", אומרת ירדן.
סמיונוב, מאמן הקפיצה במוט הבכיר בישראל, זכה בארד באליפות אירופה באולמות ב-1992 במדי אוזבקיסטן והשתתף באולימפיאדת אטלנטה 1996 כישראלי. לא במקרה המאמן שלו באוזבקיסטן היה לא אחר מאשר פאבל קוגן (אחיו של ואלרי ז"ל, מגדולי המאמנים בעולם שהדריך את אלכס אברבוך בדרכו למדליות עולמיות), שמאמן כבר שני עשורים במכבי ת"א.
אין להן בעיה, בעיקרון, לשהות בגובה של ארבעה מטרים פלוס וליפול על המזרן. קרן פרידמן, בת 16 מרעננה, עם שיא אישי של 3.60, מסבירה: "תמיד יש פחד ליפול כשאתה עושה סיבוב ב-180 מעלות. אבל זה עובר מהר מאוד ונהיה נחמד. יש סיכון באלמנטים בגבהים האלה, במאבק להשיג מדליות, אבל רק לעיתים נדירות קורה משהו לא תקין. בסופו של דבר אנחנו לא מפחדות. התוצאה חשובה לנו יותר".
קפיצת מדרגה
מנטל מכפר-סבא, 1.75, עוברת השבוע להתחרות עם גילי 15. בינתיים, כאמור, היא מספר שתיים בעולם לגילה (המובילה היא היפנית מיקו נגואה, עם 4.01). בני נוה, הסטטיסטיקאי שיודע מה התוצאות של כל גיל בקוסמוס, מוסיף: "זו תוצאה נדירה בעולם. בעשור האחרון היו בכל שנה עד ארבע נערות שעשו תוצאה כזו".
שיא העולם הלא-רשמי לבנות 14 (4.14) שייך ליוונייה קטרינה סטפנידי, האלופה האולימפית מריו 2016. הישראלית עוד לא שם, אבל חשוב לדבר על כך שהשנה הדהימה עם התקדמות מ-3.10 ל-3.95. "אותי זה לא הפתיע", היא אומרת, "כי בשנתיים האחרונות, בגלל הקורונה, לא היו הרבה תחרויות. הסתגרנו בבתים ועשינו בהם אימונים. כמו שראיתם בטלוויזיה את מונדו דופלנטיס ורנו לאווילני, יחי ההבדל הקטן, מתאמנים ומתחרים במקצועות שלהם, אנחנו שאבנו מהם השראה".
וירדן חושבת קדימה עם מטרות דומות: "אני שואפת לשרת כספורטאית מצטיינת, כדי שהצבא לא יפגע ברצף ההתקדמות שלי. אנחנו מתכננות לטווח ארוך, חושבות על שיאים משמעותיים. מה שיש עכשיו, עם כל השמחה, זו רק תחנה במסלול למשהו גדול יותר".
ומהי המטרה בעתיד הקרוב?
"זה חוסר מזל שאין אליפות יבשתית לגילי 15. אני עוד לא רשאית להשתתף באליפות אירופה עד גיל 18 (תיערך השנה בירושלים) ובאליפות העולם, כי עוד לא מלאו לי 16. התקווה היחידה שלי להתחרות בחו"ל היא במסגרת מחנה אימונים אפשרי לקבוצה של קוסטה באירופה".
מה משמעות הגובה שלך?
"יש בזה יתרון, ויש חיסרון. נתחיל מהחיסרון, לסחוב מסת גוף כבדה יחסית לגבהים. מצד שני, רגליים ארוכות מאפשרות לקפוץ גבוה יותר".
אגב, אחותה הצעירה של ירדן, כרמל בת ה-12, כבר גבוהה ממנה – 1.77. מאחר שהיא טרייה יחסית בקפיצה במוט, השיא שלה הוא רק 2.80. סביר להניח שזה ישתנה במהירות.
פרויקט על הדרך
"כל סיפור הקבוצה שלנו החל די במקרה, כשלעיריית כפר-סבא הגיע מזרן לקפיצה במוט", מספר סמיונוב. "דיברו איתי ואמרתי שיחד עם המוטות, כדאי להזמין מתקן לקפיצה במוט ומסלול רקורטן. כך נולד אצטדיון אתלטיקה תקני בתיכונים כצנלסון וגלילי, שהפך רב-שימושי".
עד לפני זמן קצר, התאמנה בקבוצה גם שיאנית ישראל נעמה ברנשטיין. מועדון בני-הנגב, אליו היא שייכת ומשלם את שכרה, הצמיד אותה לסמיונוב, שבהדרכתו שיפרה את השיא הלאומי ל-4.35 מטר. "לא יודע מה גרם לה לעזוב למאמן דני וולפברג בארץ ולמאמן פולני בחו"ל. אני מאחל לה הצלחה בכל מקרה", אומר סמיונוב, שעסוק גם כך 24/7 בקופצות שלו.
הקופצת הבכירה הנוכחית בקבוצה, אלה רובינשטיין, עוד מעט בת 20, קפצה לאחרונה 4.00 מ'. מאחר שעברה לגיל הבוגרות, לא תוכל להתעמת עם שיא הנוער (עד גיל 20) של מיכל טוקר ממכבי ת"א, 4.11 מ', אבל תנסה לחלוף על פניה במהדורת גילי 23 שבה השיא זהה. טוקר, אגב, המתחרה העיקרית של הכפר-סבאיות בענף בארץ, נפצעה בגבה אחרי שעברה ללמוד במכללות, נטשה זמנית את הקפיצה במוט ומתקדמת בינתיים בספרינטים שגם בהם היא מצטיינת.
"תראה את זו, היא בטוח תעבור אותי", מצביעה ירדן מנטל על סיון פרימור בת ה-16 מקיבוץ רמת הכובש הסמוך. סיוון עוד חדשה יחסית במועדון, אבל עברה בימים האחרונים 3.50 מטר. "אל תגזימי", היא מחזירה לירדן על התחזית הוורודה. אבל כן, גם היא שאפתנית מאוד. ברחבת בית הספר אנחנו מזהים את ליאור אברהם, איש צוות, שהיה בצעירותו אחת התקוות של הפועל כפר-סבא בכדורגל. הוא שואל אם אנחנו זוכרים את איציק לוי, הכפר-סבאי שהגיע מקיבוץ ניר אליהו, והחזיק בשיא ישראל בין 1962 ל-1973. מי שאינו בקיא לא יאמין: שיאו עמד על 3.72. בזמנו קפצו במוטות אלומיניום עתיקים, ואילו היום המוטות עשויים פיברגלס כולל סיבי פחמן, הידועים גם מהנעליים המשופרות. כל הילדות שלפנינו קופצות הרבה יותר גבוה מאיציק לוי.
על הפופולריות של הקבוצה תעיד הצטרפותה של אחת האקרובטיות המובילות בישראל, נעמה פריצקי. אחרי שמיצתה את האקרובטיקה היא חיפשה אתגר חדש, ואמה ששמעה הרצאה של אלכס אברבוך שיכנעה אותה לנסות את הקפיצה במוט, שיש בה מוטיבים דומים. אברבוך הפנה אותה לסמיונוב, והשאר היסטוריה.
בינתיים, סמיונוב מאמן בו-זמנית עוד כוכב עתידי - בסגנון קצת שונה. מדובר בעדן סלע בן ה-16, בנה של זוגתו אורלי, שמצטיין בקפיצה למרחק. בינתיים הוא עומד על 7.43 מ'. "מאתגר מאוד לגדול בבית של מאמן", אומר סלע. "ההתייחסות לאתלטיקה חודרת גם הביתה". ועד שיצליח בקפיצה, סלע נכנס לטבלה בזכות שיא לאומי לקדטים בריצת 60 מטר, 6.82 שניות. האם יהיה הממשיך של בלסינג אפריפה בספרינט?
בשילוב בין הקופצות לקופץ, סמיונוב מודה שהקבוצה הזו מהווה אתגר אדיר. "אם לא הייתי מאמין שיגיעו רחוק, לא הייתה לי סיבה לקום בבוקר", הוא מסכם.
פורסם לראשונה: 15:59, 02.01.22
