לפעמים, האוצר הנוצץ מכל נמצא ממש מתחת לאף. בריאל סוסיאדד, שמביטה על כל הליגה הספרדית מלמעלה, הבינו שעליהם להתבסס על יוצאי קבוצת הבת שלהם, סוסיאדד ב' המשחקת בליגת המשנה - מהלך מנצח שהפך אותה להפתעת העונה עד כה. זהו סוד ההצלחה של הקבוצה הבאסקית, שרוצה לשחזר את ההצלחה מתחילת המילניום והפעם גם לזכות באליפות.
"כשאתה רואה את הילד הזה מבקיע את השער הזה באצטדיון אנואטה (מגרשה הביתי של סוסיאדד), מתחשק לך לזנק למגרש ולחבק אותו", אמר צ'אבי אלונסו, בעבר כוכב הקבוצה וכיום מאמן קבוצת הבת. הילד שעליו מדבר אלונסו הוא שחקן הבית יולן לובטה (21), שכבש בדקה ה-90 את שער הניצחון מול מאיורקה באמצע אוקטובר - והקפיץ את סוסיאדד לפסגת הטבלה.
עברו כמעט 20 שנה מאז שאלונסו היה בלב אותה קבוצה שהדהימה את ספרד ולבסוף סיימה כסגנית האלופה בעונת 2002/3. גם אז היא התבססה על שחקני בית ואלונסו היה כמובן ביניהם. עכשיו הוא מגדל את הדור הבא. בעונת 2018/19 לובטה עוד שיחק בקבוצה השלישית של המועדון, טיפס בסולם ורק העונה הפך לשחקן הרכב בקבוצה הבכירה. שערו הראשון העונה היה בהפסד 4:2 לברצלונה, אך כאמור רגע השיא שלו הגיע מול מאיורקה כשהרעיד את יושבי האצטדיון הביתי בסן סבסטיאן.
"הוא בחור מאוד פתוח, עם לב טהור", סיפר אלונסו על החלוץ הצעיר. "שבועיים לפני כן הוא החמיץ הזדמנות טובה, אז הוא ירד שוב לקבוצת המשנה והחמיץ שוב. הרגעתי אותו ואמרתי לו 'אל תדאג, אתה תקבל את ההזדמנות'. לכן, לראות אותו מבקיע את שער הניצחון מול מאיורקה גרם לי להיות גאה בו, וגם בפרויקט".
"הליגה השנייה היא אמצעי - ולא המטרה"
כשאלונסו מדבר על "הפרויקט" הוא מתכוון לכך שהקבוצה הבוגרת של ריאל סוסיאדד מורכבת ברובה משחקנים תוצרת בית - שמונה כאלה היו בהרכב מול מאיורקה למשל. צ'אבי אלונסו הוא כמובן היהלום שבכתר ונהנה מקריירת משחק מפוארת בקבוצות כמו ליברפול, ריאל מדריד ובאיירן מינכן.
כל הקסם הזה, גידול דור העתיד של המועדון, מתרחש בגיפוזקואה, אחד המחוזות הקטנים בספרד בו מתגוררים כ-720 אלף תושבים. "המטרה היא לבנות קבוצת בת שתורכב לפחות מ-80 אחוז שחקנים שנולדו במחוז ו-20 אחוז מיתר המחוזות הבאסקיים. בכך נבטיח שהקבוצה הבוגרת תתבסס על שחקנים שגדלו בקומפלקס האימונים שלנו 'זוביאטה', שמכיל בין היתר את האצטדיון של קבוצת הפיתוח, קבוצת הנוער, מגרשים סינתטיים וחדר כושר, אשר מעליו יש שלט ועליו כתוב 'לדחוף כלפי מעלה'", מסביר מנהל האקדמיה לוקי איריארטה.
כמו שהבנתם, זה עובד: לא פחות מ-26 שחקנים מקומיים נמנים על הסגל הרחב של הקבוצה הבוגרת, כשגם הגיל הממוצע נחשב לאחד מהצעירים בליגה ונע סביב 25. כמה מהם רשמו העונה את הופעת הבכורה בקבוצה הראשונה, מה שלא מקל על אלונסו שנלחם עם קבוצת המשנה על ההישארות בליגת המשנה. יחד עם זאת, הוא מבין כי תפקידו העיקרי הוא לספק שחקנים לקבוצה הבכירה.
"קבוצת הפיתוח היא האבן היקרה שלנו, כי זו הנקודה האחרונה שבה אתה עדיין יכול לעצב שחקנים ולהכין אותם לקראת הדבר האמיתי. הליגה השנייה היא אמצעי עבורנו ולא המטרה", אמר רוברטו אולאבה, המנהל הספורטיבי של המועדון הבאסקי. "זה השלב הלפני אחרון אחרי כל העבודה שנעשתה בקומפלקס האימונים בזוביאטה. זה כמו פס ייצור, ואנחנו כמעט בנקודה שבה מכניסים את המוצר לקופסה, אורזים ומעבירים אותו למקבל המשלוח", הוסיף אלונסו.
המתכון להצלחה
שחקן צעיר מגיע לאקדמיה של ריאל סוסיאדד בגיל 13, מאוחר בהשוואה למועדונים רבים. הפן הספורטיבי משולב עם הלימודים והמועדון מתחייב להשאיר כל שחקן לפחות שנתיים באקדמיה ובהתאם להישגים וליכולות מחליטים כיצד להמשיך איתו. עיקר ההתמקדות היא בפיתוח ופחות בגיוס השחקנים – כלומר התמקדות באיכות ופחות בכמות. "ההשקפה שלנו היא סבלנות והתמדה", אומר איריארטה. "מעט מאוד שחקנים נחתכים, ויש לנו את המחויבות הזו כלפיהם. אנחנו החתמנו אותם כך שאם יש טעות היא שלנו, ולא של השחקנים. הם לא יכולים לשלם על השגיאה הזו. אנחנו סבלניים כלפי השחקנים ומעניקים להם כל מה שנחוץ כדי שיצליחו בתהליך. כמו כן, תמיד יש פיתוי לחפש שחקנים ממקומות אחרים, אבל חשוב לנו לסמוך על שחקני הבית שלנו שנולדו כאן".
אולאבה בחר להקביל את הדרך שעוברים השחקנים באקדמיה הבאסקית לעולם הקולינריה: "להכנת תבשיל צריך מרכיבים ומים אבל נדרשת גם סבלנות". לדבריו, העובדה כי התהליך מתחיל בגיל מאוחר יחסית מהווה סיכון, אבל יחד עם זאת הוא גם בטוח כי הרבה מהם ישמרו על יציבות והמשכיות ויגיעו לקו הסיום - השתלבות בקבוצה הבוגרת. בדיוק לשם כך נועדה הקבוצה השלישית של ריאל סוסיאדד, שנמצאת בצמרת הליגה הרביעית. "היינו זקוקים לקבוצה הזו כדי לא לאבד שחקנים בדרך. חלקם לא היו מוכנים לרמה הבכירה ולכן נדרש עוד זמן בתהליך שהם עברו", הסביר איריארטה.
כמובן שהקבוצה הראשונה גם מתבססת על שחקנים "חיצוניים", כמו אלכסנדר סורלות', אלכסנדר איסק, דויד סילבה, כריסטיאן פורטו, נאצ'ו מונריאל ועדנאן ינוזאי. "לתהליך שלנו יש יתרונות, אבל גם חסרונות. מדי פעם אנחנו חייבים להחתים גם שחקנים 'מבחוץ'. אין ספק שאין תחושה טובה יותר מזו כשרואים שחקני בית עולים ומשתלבים בקבוצה הבוגרת, אבל יש שחקנים שלא עברו באקדמיה ומסייעים לנו להצליח מקצועית", אומר אולאבה.
למרות הגאווה בשחקני הבית והייצוג ההולם שלהם בסגל הקבוצה, עם האוכל בא התיאבון והמטרה היא לזכות באליפות ראשונה מאז 1981/82 - בדיוק לפני 40 שנה. בפעם הקודמת, ב-2002/03, זה חמק ברגע האחרון - הפעם החלום מרגיש מוחשי.
