סטיב ברוס, מאמנה בן ה-60 של ניוקאסל, יוליך מחר (ראשון, 18:30) את קבוצתו למשחק הליגה הביתי מול טוטנהאם אל מול יציעים מלאים. אחרי הרבה זמן אצטדיון סנט ג'יימס פארק יהיה מלא ב-52 אלף אוהדים, למרות שהקבוצה נמצאת במקום הלפני אחרון בטבלה, עדיין ללא ניצחון ובסכנת ירידה לליגה השנייה.
ההתרגשות בקרב אוהדי ניוקאסל ממש לא קשורה לסטיב ברוס, שיציין היום את המשחק ה-1,000 בקריירת האימון שלו או למצב הקבוצה בטבלה, הם באו כדי לחגוג.
שנים הם חיכו ליום שבו הבעלים השנוא מייק אשלי יעזוב, ועכשיו הם מאושרים. ביום חמישי בשבוע שעבר תם עידן מייק אשלי בניוקאסל והחל עידן חדש. קרן ההשקעות הסעודית, רכשה 80 אחוזים מהמועדון והפכה אותו באופן רשמי לעשיר ביותר בפרמייר-ליג.
לפני שנדבר על העידן החדש שבפתח, חייבים להתייחס לעזיבה של מייק אשלי, מי שהיה ב-14 השנים האחרונות האיש השנוא ביותר בעיר ניוקאסל. הבעלים העשיר של רשת החנויות למוצרי ספורט רכש את ניוקאסל ב-2007 ומאז עשה הכל כדי להמאיס את עצמו על האוהדים.
ניוקאסל, אשר בשנות ה-90 הייתה קבוצת צמרת, שהתמודדה ראש בראש עם מנצ'סטר יונייטד על האליפות, הפכה בעשור האחרון לקבוצה אנמית, משעממת, שהתנדנדה בין הליגה הראשונה לשנייה.
אשלי, שמעולם לא היה אוהד ניוקאסל, סירב להשקיע בחיזוק הקבוצה או בשיפור מצב האצטדיון ומתקן האימונים, למרות ההכנסות העצומות מזכויות השידור ומכירת הכרטיסים. מבחינתו של אשלי הטבלה החשובה באמת הייתה זו של הרווחים, לא טבלת הליגה. על אחד השלטים המפורסמים שהונפו בתקופה האחרונה ביציעי האצטדיון נכתב: "אנחנו לא דורשים קבוצה שמנצחת, אנחנו רוצים קבוצה שמנסה".
מדינה עם מועדון כדורגל
ביום חמישי בשבוע שעבר נפלה הפצצה, שהרעידה וממשיכה להרעיד את הכדורגל האנגלי ולמעשה את הכדורגל העולמי כולו. זה היה כאשר הנהלת הפרמייר-ליג אישרה את עסקת המכירה של ניוקאסל ל-PIF. אשלי קיבל עבור ניוקאסל 305 מיליון ליש"ט, לא סכום עתק כשמדובר במועדון מהפרמייר-ליג, הליגה העשירה בעולם. ולא הסכום הוא שגרם לסערה העצומה.
הסיפור הגדול הוא מי עומד מאחורי הרכישה. וכאן אנחנו נכנסים לעולם הפוליטי. כי לכולם ברור שמדובר בהרבה יותר מאשר רק כדורגל. עד לפני 13 שנה מועדוני הכדורגל הגדולים נרכשו ע"י אנשי עסקים מסוגים שונים, ביניהם מיליארדרים אמריקנים שראו הזדמנות להרוויח, ואוליגרכים רוסים שעשו את הונם בזמן התפרקות ברית המועצות.
ואז ב-2008, החל הטרנד החדש, כאשר מדינה רכשה מועדון כדורגל. זה קרה כאשר קרן ההשקעות של אבו דאבי – למעשה הגוף הכלכלי שהקימה אבו דאבי, אחת המדינות שמרכיבות את איחוד האמירויות - רכשה את מנצ'סטר סיטי. מנצ'סטר סיטי הוא מועדון עם היסטוריה מפוארת ולא מעט תארים בעבר הרחוק. אבל עד להגעת השייח' מנסור וחבריו, סיטי לא זכתה באליפות מאז 1968 ובגביע האנגלי מאז 1969.
מאז 2008 מנצ'סטר סיטי זכתה חמש פעמים באליפות אנגליה, הניפה שש פעמים את גביע הליגה ועוד פעמיים את הגביע האנגלי והגיעה גם לגמר ליגת האלופות. לא במקרה הפכה מנצ'סטר סיטי בעשור האחרון לאחת הקבוצות הטובות בעולם. מאות המיליונים שזרמו מאבו דאבי סייעו לקבוצה להנחית אצלה כמה מהשחקנים הטובים בתבל ואת המאמן שלדעת רבים הוא מספר 1 בעולם, פפ גווארדיולה.
שלוש שנים לאחר מכן עשתה קטאר, שכנתה של אבו דאבי, מהלך דומה, כשרכשה את פריז סן ז'רמן. סכומי העתק שהגיעו מדוחא לקופת המועדון הפכו את פ.ס.ז' לאחת הקבוצות הטובות בעולם. בקיץ 2017 רכשה פ.ס.ז' את ניימאר ואת קיליאן אמבאפה בסכום כולל של 400 מיליון יורו. הקיץ הצטרף אליהם לאו מסי.
בסעודיה לא יכלו לשבת בחיבוק ידיים. היריבות בין מדינות הנפט היא עצומה והסעודים השתגעו מכך שמדינות קטנות כמו קטאר ואבו דאבי זוכות בזכות הכדורגל לכל כך הרבה פרסום ואהדה. יורש העצר מוחמד בן סלמאן החליט שגם הוא רוצה קבוצת כדורגל שתתמודד ברמות הגבוהות ביותר, והחל לפעול.
הסכסוך עם השכנים שפלש לכדורגל
לפני ארבע שנים התפרסם כי בן סלמאן הציע לבעלים האמריקנים של ליברפול לרכוש מהם את המועדון תמורת 1.5 מיליארד ליש"ט. בליברפול הכחישו, אבל המקורבים לסעודי טענו כי ההצעה אכן הוגשה, ונדחתה.
כשהתברר שליברפול לא רלוונטית, הוחלט לנסות ולרכוש את ניוקאסל. זה נשמע הגיוני. מדובר במועדון עם בסיס אוהדים ענק, שמייצג את כל אזור צפון-מזרח אנגליה, עם מסורת ארוכת שנים והיסטוריה מפוארת. אבל גם כזה שנמצא בתקופה רעה, שממנה אפשר רק לגדול ולצמוח.
מי שניסתה לחבר את כל החוטים הייתה אמנדה סטאבלי, אשת עסקים מוכרת, שתיווכה בעסקת המכירה של מנצ'סטר סיטי לאמירתיים. סטאבלי בת ה-48, שהייתה בעבר בת הזוג של הנסיך אנדרו, מעורבת בעיקר בעסקאות ענק עם מדינות מהמזרח התיכון. ב-2008 היא תיווכה בעסקת הרכישה של בנק ברקליס ע"י משקיעים מקטאר ומאבו דאבי ב-7.3 מיליארד ליש"ט.
סטאבלי מנהלת את עסקיה מדובאי, משם היא חולשת על כל מדינות האזור. ומזה שלוש שנים היא דמות המפתח בניסיון הסעודי לרכוש את ניוקאסל, יחד עם בעלה ושותפה לעסקים, מהרדאד גודוסי.
כשהחלו להתפרסם הידיעות הראשונות על כך שהסעודים מנסים לרכוש את ניוקאסל, פרצה סערה תקשורתית ענקית. ארגונים שונים דרשו מראשי הפרמייר-ליג למנוע את מכירת אחת מקבוצות הדגל של הכדורגל האנגלי, למדינה שידועה כמי שמפרה באופן בוטה זכויות אדם. ואכן, הנהלת הפרמייר-ליג מנעה את העסקה. אבל לא בגלל ענייני זכויות האדם, אלא בגלל עניין אחר לחלוטין: כסף.
הסכסוך שפרץ לפני מספר שנים בין סעודיה ובנות בריתה לבין קטאר השפיע באופן ישיר גם על הכדורגל. זכויות השידור של הפרמייר-ליג בעולם הערבי שייכות לרשת beIN Sports הקטארית (ששייכת לרשת אל ג'זירה). ובשל ניתוק היחסים בין סעודיה לקטאר, נחסמו שידורי אל ג'זירה וערוצי הספורט שלה לסעודיה ולמדינות רבות אחרות באזור.
הסעודים החליטו להקים ערוץ לווין פרטי, ש"גנב" את שידורי הפרמייר-ליג, וכך חובבי הכדורגל בסעודיה המשיכו לצפות בכדורגל האנגלי. הפרמייר-ליג הגישה תביעות כנגד ממשלת סעודיה על גניבת התכנים, אבל שום דבר לא קרה.
וכאשר באפריל 2020 הגישו הסעודים לניוקאסל את הצעת הרכישה הרשמית הראשונה, הקטארים איימו כי אם הרכישה תתבצע, הם יפרשו מהחוזה שלהם עם הפרמייר-ליג, מה שיוביל לאובדן הכנסה של למעלה ממיליארד אירו.
הנסיך שדוחף לשינוי
בינתיים קרו כמה דברים. ראשית, סעודיה וקטאר סיימו את הסכסוך ביניהם. שנית, הסעודים הסכימו לשלם לפרמייר-ליג כמיליארד אירו על זכויות השידור. החוזה נחתם ביום רביעי, והרכישה של ניוקאסל אושרה כעבור 24 שעות. צירוף מקרים.
לפחות מבחינה ציבורית, ועל רקע הקריאות שלא לאשר את עסקת המכירה של ניוקאסל בשל רמיסת זכויות האדם בסעודיה, הדבר החשוב ביותר מבחינת הפרמייר-ליג היה למצוא הוכחה כי קרן ההשקעות הסעודית לא נשלטת ע"י ריאד. לא שמישהו באמת מאמין שהקרן שמנהלת נכסים ב-400 מיליארד דולר, ואשר היו"ר שלה הוא לא אחר מאשר יורש העצר בן סלמאן, היא עצמאית ואינה קשורה לממשלה.
כדי להבין לעומק את כל מה שקורה כאן חייבים להבין גם מה קורה בממלכה הסעודית, שבשנים האחרונות משנה את פניה. מי שעומד מאחורי השינוי הוא יורש העצר בן ה-36 מוחמד בן סלמאן, שהושבע לתפקיד ב-2017. מהרגע שנכנס לתפקיד הכריז על שורה של רפורמות שאמורות בין היתר לשכנע את העולם המערבי שהמדינה שלו נפתחת ומתקדמת.
רק בשנתיים האחרונות נשים קיבלו אישור לנהוג, בתי קולנוע נפתחו לאחר הפסקה של 35 שנה ובוטל האיסור על הפרדה בין נשים לגברים במקומות ציבוריים. בנוסף לנשים מותר כעת להוציא דרכון ולטוס לחו"ל ללא בן לוויה גבר.
האסטרטגיה של בן סלמאן כוללת גם השקעה אדירה בכל מה שקשור לאירועי ספורט. כבר לא מדובר רק במשחקי ידידות יוקרתיים. לפני שנתיים אירחה סעודיה את טורניר הסופר-קופה של ספרד, בהשתתפות ארבע הגדולות. והתכנית היא לקיים את הטורניר גם העונה בג'דה.
זה כמובן לא קרה בחינם. כל אחת משתי המפסידות בחצי הגמר ב-2020 קיבלה 9 מיליון אירו וכל אחת משתי הפינליסטיות קיבלה 12 מיליון. בסה"כ, כולל הנתח של ההתאחדות הספרדית, מדובר ב-50 מיליון יורו. כסף קטן עבור הסעודים.
העניין לא עבר בשקט בספרד. רשת הטלוויזיה הממלכתית סירבה תחילה לשדר את שלושת משחקי הטורניר, בשל הדיווחים הרבים על פגיעה בזכויות האדם בממלכה. הפרשה המפורסמת ביותר היא כמובן זו של העיתונאי ג'מאל חשוקג'י שנרצח באוקטובר 2018 בתוך השגרירות הסעודית באיסטנבול.
הפרשה הייתה מכה קשה ליחסי הציבור של הנסיך בן סלמן, שכן חשוקג'י היה בעל טור ב"וושינגטון פוסט". פחות דיברו על 146 הוצאות להורג שהיו בממלכה לפני שנתיים, על אלפי אזרחים שברחו ומבקשים מקלט מדיני במדינות זרות ועל ההפצצות הרצחניות בתימן, שהביאו להרג של אלפי אזרחים תמימים.
ארגון אמנסטי הבינלאומי טוען כי המאמץ האדיר של הסעודים לקיים אירועי ספורט נובע בין היתר מהרצון לנקות את הדימוי שלהם בעולם. יש לזה גם שם: "ספורט-וושינג", כלומר "ניקוי באמצעות הספורט". אנשי אמנסטי כתבו השבוע: "סעודיה היא אחת המדינות הגרועות ביותר בעולם עבור נשים או להט"בים. עונש המוות מופעל באופן סדיר ואנשים נתלים בכיכרות המרכזיות".
אז כן, יש לא מעט מחאות והפגנות של אירגונים בינלאומיים, אבל בינתיים הכסף הגדול של הסעודים מנצח. ואירועי הספורט רק הולכים ומתרבים. חוץ ממשחקי כדורגל התקיים בסעודיה בשנה שעברה מירוץ אופניים בינלאומי, ה"סעודי טור", מירוץ סוסים בינלאומי עם פרסים בסך 20 מיליון דולר וטורניר גולף לנשים.
סעודיה צוברת יותר ויותר כוח במסדרונות פיפ"א והיא עומדת מאחורי הרעיון לקיים מונדיאל בכל שנתיים ולארגן מונדיאל למועדונים. השיא עומד לקרות בתחילת דצמבר, כאשר ג'דה תארח את הגראנד פרי הסעודי הראשון במסגרת סבב מירוצי המכוניות פורמולה 1. זה לא מסתיים כאן. בן סלמאן החליט שהעיר החדשה שהוא מקים לחופי ים סוף, לא רחוק משארם א שייח' (200 ק"מ דרומית לאילת), תהיה גם עיר ספורט מודרנית, שבה לא יחולו החוקים האיסלמים המגבילים.
מדובר בפרויקט שמוערך במיליארדים, להקמת עיר חדשה בשם ניאום. זו אמורה להיות אחת הערים המודרניות בעולם – חכמה, טכנולוגית וירוקה. בניאום יפעלו חוקים שונים מאשר ביתר חלקי הממלכה, בכל הקשור לזכויות נשים, אי הגבלה של שתיית אלכוהול וכדומה. הנסיך בן סלמאן הבין שכדי שיוכל לארח בעתיד אירועי ספורט בינלאומיים ברמה הגבוהה ביותר, וכדי שיגיעו תיירי ספורט בהמוניהם, הוא חייב ליישר קו עם מה שנהוג במערב.
בחזרה לניוקאסל ולעסקת הרכישה. מי שניהל את המגעים מטעם הסעודים היה יאסר אל רומייאן, יו"ר קרן ההשקעות הסעודית. הוא גם מונה לשמש כנשיא החדש של ניוקאסל. חוץ מהסעודים שרכשו 80 אחוז מהמניות, אמנדה סטאבלי רכשה 10 אחוזים והאחים דייוד וסיימון ראובן, מעשירי אנגליה (שווים 16 מיליארד ליש"ט) רכשו 10 אחוזים נוספים.
200 מיליון ליש"ט לרכש
כאשר מטיחים בניוקאסל שהיא "עשתה עסקה עם השטן", אנשיה מסבירים שהקרן ההשקעות הסעודית רכשה אחוזים גם בדיסני ובאפליקציית המוניות "אובר". כפי שזה נראה כרגע, הסיפור גמור. המחאות ימשכו, אבל ניוקאסל כבר יצאה לדרך חדשה. בינואר היא תשקיע כ-200 מיליון ליש"ט בשחקני רכש חדשים. ועד אז יגיע גם מאמן חדש. המטרה הראשונית היא לברוח מהתחתית הבוערת.
אחרי שזה יקרה, בקיץ הקרוב תתחיל הבנייה האמיתית של הקבוצה. כסף, כאמור, לא יהווה בעיה. שחקנים בכירים מכל העולם יקבלו הצעות שיהיה קשה מאוד לסרב להן. ניוקאסל תפעל בדיוק כמו כמו צ'לסי בתחילת עידן רומן אברמוביץ', ולאחר מכן מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' בתחילת עידן השייחים.
באנגליה מעריכים שבתוך שלוש שנים לכל היותר ניוקאסל תהפוך לאחת מארבע הגדולות בפרמייר-ליג ואולי אף תתמודד על האליפות. השלב הבא יהיה לשחק באופן קבוע בליגת האלופות.
היום זה אולי נשמע מעט מוזר, כאשר ניוקאסל נמצאת מתחת לקו האדום. אבל לכולם זה ברור ואף אחד לא באמת יתפלא אם בסיום עונת 2027/28 ואולי אפילו שנה לפני כן, הקבוצה מצפון מזרח אנגליה תוכתר כאלופת אירופה.
