מכבי תל אביב קיבלה בית חלומי בליגה האזורית, עם הזדמנות מדהימה להעפיל לשמינית גמר של מפעל אירופי, והצליחה איכשהו לפספס את זה. נכון, מכבי עלתה לשלב 32 האחרונות, אבל רוב הסיכויים שתפגוש שם יריבה שגדולה עליה בכמה מספרים מהליגה האירופית. היא זרקה הזדמנות חד-פעמית לפח האשפה, והאמת היא שלפי ההתנהלות שלה בחודשים האחרונים, לא הגיע להעפיל. התוצאה היא רק הסימפטום.
מכבי ת"א איבדה את הדרך. היא כבר חודש ללא מאמן קבוע. לפי הפרצופים של ברק יצחקי על הספסל, הוא ממש לא רוצה להיות שם. לפי ניהול המשחק שלו והחילופים שעשה, אין לו את היכולת להוביל את הקבוצה כמאמן. מכבי ת"א כל כך "אירופית" שהיא הגיעה לאחד המשחקים הכי חשובים שלה בשנים האחרונות עם מאמן ישראלי שזה בכלל לא מקצועו, ואחרי שהייתה לה פגרה ארוכה שבה הייתה יכולה להביא מאמן חדש. על כל קבוצה אחרת שהייתה מתנהלת ככה היו מסננים "שכונה", אך מכבי זוכה להגנה כי היא מחפשת מאמן זר, בזמן שההתנהלות שלה יותר ישראלית מפלאפל.
משהו רע מאוד עובר על המערכת של מכבי ת"א, אותה מערכת שהצהובים אוהבים כל כך להתפאר בה, זאת שמייצרת את השקט התעשייתי המפורסם. מרוב שקט המועדון נרדם, וקיבל עונש. הצהובים היו יכולים ליהנות מפרס כספי, עלייה די יוקרתית לשמינית גמר מפעל אירופי, וגם מנקודות שיעזרו לה בשנים הבאות במפעלים היבשתיים. ההפסד הזה הוא חתיכת מכה כואבת, המשך של הכישלון הגדול בליגה.
הסחבת במינוי המאמן לא חדשה. בעונה שעברה יורגוס דוניס הגיע אחרי שמכבי ת"א כבר התחילה את העונה במוקדמות ליגת האלופות. גם בגזרת הרכש המועדון לא מיהר לשום מקום אחרי שדור פרץ ויונתן כהן עזבו. האוהדים הצביעו ברגליים ולא מילאו את בלומפילד אמש בהפסד 1:0 מול לאסק לינץ, למרות שהיה מדובר במשחק קריטי עבור הקבוצה, שבו היא הייתה יכולה לעשות היסטוריה. הם צדקו – כרגע המועדון לא ראוי לתמיכתם.
מכבי תל אביב בחרה לשמור על איפול תקשורתי מוחלט בכל מצב. כל עוד הקבוצה מנצחת, זה עובד לטובתה. כשהיא במצב פחות טוב, זה פוגע בה בצורה קשה. האוהדים מצפים שמישהו יסביר להם מה קורה, כמו שקורה בכל מועדון גדול שנמצא בתקופה רעה
מכבי ת"א מתנהלת ביקום משלה. היא בחרה לשמור על איפול תקשורתי מוחלט בכל מצב. כל עוד הקבוצה מנצחת, זה עובד לטובתה. כשהיא במצב פחות טוב, זה פוגע בה בצורה קשה. האוהדים מצפים שמישהו יסביר להם מה קורה, כמו שקורה בכל מועדון גדול שנמצא בתקופה רעה. מכבי בוחרת שלא – ומשלמת על כך באמון שהולך ונשחק בקרב האוהדים.
ברור שבכל המצב הזה יש אשם אחד – מיץ' גולדהאר. כשכל המערכת לא עובדת בצורה טובה, מי שנושא באחריות הוא הבעלים. גולדהאר הוא הבעלים הטוב ביותר שיכול להיות למכבי ת"א, אבל יש לו חסרונות בולטים. היתרון הכלכלי שהוא נותן למכבי ת"א אמור לבוא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר טובה בליגה, אך ההתנהלות הזהירה והאיטית שלו פוגעת בה לפעמים. חודש בלי מאמן זה יותר מדי זמן, ואין לכך שום תירוץ. תתארו לכם מה היו אומרים אם קריית שמונה או הפועל חיפה היו מתנהלות חודש ללא מאמן.
