ממפיס היא ממש לא "רק ג'ה מוראנט". הגריזליס הם אחת מהקבוצות הכי שמחות, מלהיבות ומאוזנות שיש, ובמקרה משחק בה גם כוכב ענק שממש קל לאהוב וקשה לשנוא, עם פרצוף תינוק וג'סטות של ילד שעוד לא גמר לגדול, ורק מחכה שירימו אותו על הידיים ויחבקו אותו. גם אם מוראנט יקבור לך את הקבוצה שאתה אוהד, לא תוכל לכעוס עליו, כי הוא פשוט חמוד כמו גור של לוטרה. אי אפשר לצפות את המהלך הבא שלו, וכמעט אף פעם לא נגמר לו האוויר, להישאר מעל כולם כשהם נכנעים לחוקי הפיזיקה שעליו כאילו אינם עובדים.
היו לנו מרחפים גדולים מעמדת הפוינט גארד: דרק רוז עשה מזה תואר מצטיין עונתי, אלן אייברסון היה אמור לדרוס את הליגה, מה שמעולם לא קרה, אבל משהו במוראנט אומר שהוא אחר. הוא מתפתל באוויר כמו נחש, לא פחות מקיירי ארווינג. הכדור נצמד לו ליד, לא פחות מסטף קרי. הוא צולף מכל הטווחים, לפחות כמו טריי יאנג. הוא מוסר בחסד למרות שלא היה מזיק לו לשפר במעט את האיבודים. אבל מה שהכי חשוב: הוא מבין את חשיבות המשחק הקבוצתי, מפעיל נהדר את כולם, ומאיים על הריבאונד למרות שאינו גבוה במיוחד (1.88 מ').

1 צפייה בגלריה
שחקן ממפיס גריזליס ג'ה מוראנט
שחקן ממפיס גריזליס ג'ה מוראנט
ג'ה מוראנט
(רויטרס)

ג'ה שלישי בריבאונדים בקבוצתו עם 5.7 למשחק, אחרי הסנטרים סטיבן אדאמס וג'ארן ג'קסון, ראשון בנקודות, נסיונות מהשדה ומהקו, ראשון באסיסטים ושני (מקומות 4-2) בחטיפות - והקבוצה שלו פשוט רצה, תרתי משמע, גם להתקפות מעבר קטלניות וגם בראש המערב, בצוותא עם דנבר של יוקיץ', שחקן מעולם אחר אבל גם שיא השעמום. שתי מובילות המערב אמנם מאחורי בוסטון, אבל לפני כל שאר צמרת המזרח.
אז מה כל כך מיוחד בממפיס? ג'ה רק שמיני בקבוצה באחוזים מהקו ועשירי באפקטיביות הקליעה מהשדה. כלומר, לא רק שלא יעזור לעשות עליו שמירות כפולות, אלא זה עלול אפילו להזיק. אממה, לא תשימו לב לילד ההיפראקטיבי? הוא פשוט יחרוך לכם את הפנים בדרך לעוד היי לייט (ופוסטר) ואז ייתיישב על הפרקט ויחייך את החיוך הכי מתוק בעולם, כאילו שואל, האם ראיתם מה שבדיוק עכשיו עשיתי? ותצטרכו להודות, כן, ראינו, ומעולם לא ראינו משהו בדיוק כזה בעבר. טוב, לא בטוח, אבל הצפיפות של המהלכים המלהיבים שלו לא תשאיר לכם מספיק זמן לחפש ולפשפש אם כבר היה אחד כזה פעם, וכנראה שכן. ואז הם גם גם די מבריקים בהגנה,
ואם לא שמתם לב, אדאמס בן 29 והוא הכי זקן בקבוצה, כלומר, הם פה להרבה זמן. כלומר, בנוסף לכל. היו להם עד כה שתי ריצות משמעותיות, זו שהסתיימה עכשיו עם 11 ניצחונות, השנייה הכי ארוכה בעונה הנוכחית, והייתה להם עוד סדרה של 7 ניצחונות. ומה מייחד אותם בשתי הסדרות? בוסטון, המקלקלת הרשמית של כמעט כל הסדרות הארוכות בעונה זו, לא ניצחה אותם לפני או אחרי הסדרות הללו.
הקבוצות נפגשו בנובמבר, בוסטון ניצחה במשחק צמוד. ייתכן שדנבר עמוקה יותר ותעלה מהמערב, אך לדעתי הגמר הכי איכותי ומלהיב השנה יפגיש את שתי קבוצות העתיד, בוסטון וממפיס. גמר עם דנבר יהיה פשוט משעמם, ולדעתי הם עוד לא קבוצה שלמה. ספק אם יהיו אי פעם. זו הרגשה בלבד, אבל המערביות שמונהגות ע"י שחקנים אירופים, קרי דנבר ודאלאס, לא בנויות לאליפות, אלא לתארים אישיים של הפנומנים מיוגוסלביה לשעבר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.