הפועל ת"א ובית"ר ירושלים זאת אחת היריבויות הכי גדולות בכדורגל הישראלי. צהוב מול אדום. מפא"י מול הליכוד, שתיהן הפסידו אתמול במחזור הפתיחה של ליגת העל, אבל לאדומים יש יותר סיבות לאופטימיות.
בית"ר ירושלים הצליחה לחמוק מפירוק וירידה לליגה א', אבל אתמול חטפה את העונש המקצועי הראשון שלה. המחצית הראשונה שלה מול מכבי נתניה הייתה, בעדינות, מביכה. אפשר למרוח את בית הדין ואת המשטרה ולהעביר בעלות בדקה ה-90, אבל מתישהו צריך גם לשחק כדורגל. נכון, זאת לא אשמתו של יוסי אבוקסיס שהקבוצה שלו נראית ככה, אולם הבור שבית"ר נמצאת בו נראה עמוק כרגע. בית"ר תלויה לחלוטין ביכולתו של אבוקסיס לעשות קסמים, ובלי חיזוק משמעותי יהיה לה קשה לשרוד. במחזור הבא מחכה לבית"ר הפועל באר-שבע, בערך הקבוצה האחרונה שהיא הייתה רוצה לפגוש. אחרי שבית"ר סיימה את ענייניה המשפטיים הייתה מין פנטזיה כזאת שעכשיו "הראש יהיה רק בכדורגל" והכול יהיה בסדר. מתברר שהכדורגל לא כזה רחמן ולא מתחשב בקבוצות שלא עשו הכנה מינימלית לעונה.
בסמי עופר היה אפשר להרגיש את הלחץ כמעט בכל פעולה של הפועל ת"א. הקבוצה נראתה כבדה וכבויה כאילו אנחנו בסוף העונה וזה משחק גארבג' טיים. הפועל נמצאת במצב מעניין: היא הפסיקה לחשוב איך לשרוד והתחילה לחשוב איך לבנות קדימה, לשם כך היא מינתה את עומר בוקסנבוים למנהל המקצועי.
לפי הדיווחים בתקשורת, ניתן ללמוד שיש מתח מסוים בין המנהל המקצועי החדש למאמן קובי רפואה וחלק מהשחקנים. אבל אין מה לדאוג יותר מדי מהדיווחים הללו, מתחים בקבוצת כדורגל זה דבר שגרתי, אין מועדון שאין בו מלחמות אגו. אבל הפועל ת"א היא מועדון שביר מדי כרגע, שכל דבר עלול לטלטל אותו. המבחן הגדול יהיה לצלוח את המשברון הזה, ולעשות את המעבר בין מועדון שחושב רק הישרדות למועדון שרוצה לבנות את עתידו ולהתמודד בצמרת, למרות משאביו המוגבלים. להפועל ת"א מגיע ניהול מקצועי ראוי, בסוף היא תעלה על המסלול הנכון.
מפנה היסטורי?
בשבוע שעבר אוהדי הכדורגל הישראלי נאלצו לצבוט את עצמם כדי לוודא שהם לא חולמים, כי הכדורגל הישראלי לקח את ההחלטה הנכונה ואיפשר לקבוצות שמתחרות באירופה לדחות את משחקיהן. פתאום, כשליגת האלופות על הפרק, הכדורגל הישראלי נזכר שהוא חלק מאירופה. מזל שמכבי חיפה ניצחה את הכוכב האדום בלגרד.
אולי אנחנו בפתחו של מפנה היסטורי, שבמסגרתו הכדורגל הישראלי יבין את החשיבות האדירה של המפעלים האירופיים (כן, גם של הקונפרנס ליג) ואת החיוניות שלהם להתפתחותו.
ה"בעיה" של ולדימיר איביץ'
כשערן זהבי חתם במכבי ת"א, היו קולות שקראו לשחרר את סטיפה פריצה. שכן, בכדורגל שלנו אי אפשר לשחק עם שלושה חלוצים, וכנראה שבתוך זמן קצר ולדימיר איביץ' יתייאש מכך שהוא צריך להחליט בין ג'ורג'ה יובאנוביץ', סטיפה פריצה וערן זהבי. בינתיים מתברר שדווקא שלושה חלוצים בסגל זה לא דבר כל-כך גרוע, ואפילו מול קבוצה כמו ניס זה יכול להוות יתרון. אבל בישראל קודם דואגים לאגו של השחקנים, שחס וחלילה לא יהיה שחקן שלא מרוצה מדקות המשחק שלו או ייאלץ להתמודד עם תחרות על המקום שלו.
