אוהדי מכבי חיפה הצעירים מכירים את השם יעקובו איגביני רק מהסיפורים ובעיקר מהסרטונים ביוטיוב. המבוגרים יותר מתרפקים על הזיכרונות הקסומים מאותה תקופה שבה הקבוצה שלהם זכתה לדרוך, בין היתר, על הדשא באולד טראפורד. לחלקם עוד לא חזרה הנשימה אחרי אותו שער יתרון של יניב קטן במקדש הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד, שאמנם ניצחה 2:5, אבל הירוקים באצטדיון לא ישכחו את הדקות בהן הביטו על לוח התוצאות וראו את הספרה 1 מתחת לשם MACCABI HAIFA.
אבל הקמפיין המופלא הזה, הראשון של קבוצה ישראלית בשלב הבתים של ליגת האלופות, ייזכר בעיקר בזכות צמד המפגשים עם אולימפיאקוס – אימפריה יוונית עם מסורת מפוארת באירופה. חיפה, שאירחה באצטדיון GSP בקפריסין בעקבות המצב הביטחוני בארץ, רק רצתה לחזור בשלום מהופעת הבכורה ה"ביתית". היוונים התייצבו בלי שום הכנה מוקדמת למה שיעולל להם חלוץ ניגרי אלמוני, שהתפוצץ עם שלושער בדרך לאחד הניצחונות הגדולים של נציגה ישראלית באירופה (0:3).
5 צפייה בגלריה
הקמפיין המופלא הזה ייזכר בעיקר בזכות צמד המפגשים עם אולימפיאקוס. רוסו
(צילום: ראובן שוורץ)
הירוקים איבדו בהמשך סיכוי לעלות שלב, אבל הגיעו למחזור האחרון עם צ'אנס לסיים במקום השלישי ולהמשיך לגביע אופ"א, כאשר היו זקוקים לנקודה. היריבה? אולימפיאקוס, הפעם במבצר באתונה. האדומים שוב ראו את הירוק שהזכיר להם את פנאתינייקוס השנואה, אבל דווקא החבורה של שום הייתה זו שעלתה עם אש בעיניים וכבשה עוד שלישייה (שער נוסף של איגביני) בדרך ל־3:3.
20 שנה עברו ושני המועדונים ייפגשו שוב, הפעם בשלב המוקדמות השני במפעל. המנה הראשונה תוגש הערב (20.00) בסמי עופר והגומלין בעוד שבוע בקאראיסקאקיס. אם חיפה תעבור, היא תתמודד עם אפולון לימסול – שלב אחד לפני פלייאוף העלייה לבתים. כמובן שזה עוד רחוק, אז בינתיים אפשר לחזור במנהרת הזמן יחד עם כמה מגיבורי המסע ההוא.
אוואט: "תחושת פספוס"
מי שעמד בשער של מכבי חיפה היה דודו אוואט (44), שהרבה בזכות היכולת בקמפיין המשיך לקריירה בספרד. "זה מדהים מה שעשינו", הוא אומר ומספר על תחושת פספוס: "היינו יכולים להגיע ליותר מהמקום השלישי המכובד. מה שייחד את הקבוצה ההיא זה המרקם האישי והמקצועי. שום ידע לקחת את הצד החברתי ולעשות קסמים, לא הסתמך על שחקן אחד. היו מנהיגים כמו ג'ובאני רוסו, קטן, ננאד פראליה – ועוד רבים וטובים. חיפה הייתה אז קבוצה מאוד חזקה".
השוער, שמתגורר בספרד, מנסה להשוות בין חיפה של אז להיום: "ברק בכר עושה עבודה מצוינת ויש חדר הלבשה טוב, אבל אין את השמות של פעם. הקבוצה מתבססת בעיקר על צ'ארון שרי ועומר אצילי, ואם הם נקלעים למשחק פחות טוב, אז יש בעיה. יותר שחקנים צריכים לתפוס מנהיגות. אולמיפיאקוס היא שם גדול, אך הפערים די מצטמצמים. אחרי שתי אליפויות, הגיע הזמן שמכבי חיפה תיתן גם עונה אירופית טובה".
ז'אנו: "חוויה משוגעת"
אבישי ז'אנו (52), המגן ששרף את הקווים בימים ההם, נזכר: "איזו קבוצה זו הייתה. זה היה חלום של שלושה חודשים, חוויה משוגעת. היינו מאוחדים עם חדר הלבשה חזק ומגובש". על השוני בין התקופות: "אז הייתה אווירה תוססת יותר. לא בטוח שהקבוצה ההיא טובה מזו של היום. חיפה מעולה גם עכשיו, הכדורגל השתנה מאוד".
שום: "אין מה להשוות"
שום (73), כיום הבעלים של הפועל כפר־סבא, ניצח על התזמורת – והשליטה שלו בקבוצה מזכירה את הדומיננטיות של בכר. "אי־אפשר לשכוח את המסע הזה", מציין מאמן העבר. "אני זוכר הכל מ א' עד ת', שחקנים מצוינים, קבוצה שמחה ונמרצת שמשחקת כדורגל יפה לעין. כבשנו 12 שערים והשגנו 7 נקודות – לא היה קמפיין כזה".
שום מכיר היטב את הכדורגל היווני מהתקופה בפנאתינייקוס. "הכדורגל היום אחר לגמרי, קבוצות מסתגרות, הכל יותר טקטי", הוא קובע. "פעם הייתה התלהבות, חיפה שיחקה ברמה אירופית לכל דבר. לא עניינה אותנו היריבה, באנו לשחק". לשום אין ספק איזו מכבי חיפה טובה יותר: "בכלל לא בר השוואה. היום יש קבוצה טובה, אבל לי הייתה קבוצה היסטורית. כל שחקן היה בו הכל מהכל".
זנדברג: "אין איגביני ורוסו"
אם השוונו את שום לבכר, אז השחקן של אז שהכי דומה בסגנון לעומר אצילי הוא מיכאל זנדברג (42), שנזכר: "זה היה קמפיין מיוחד. הניצחון הראשון על היוונים היה סופר מרגש, שיחקו שם כוכבים בקנה מידה עולמי. אבל לדעתי לא נכון להשוות, כי עברו 20 שנה והכדורגל השתנה. אז שחקנים הגיעו לחיפה מנבחרות אירופיות, אין דברים כאלה היום. לא תמצא שחקנים כמו איגביני, רוסו ופראליה. הכדורגל היום מהיר יותר, טקטי ופחות יצירתי".
