נכון, יש עוד את המשחק לפרוטוקול באנדורה, אבל אחרי הבעיטה המפוארת בדלי שסיימה את הקמפיין באופן רשמי ולאור המצב במדינה – הרייטינג צפוי להיות אפסי ואף אחד לא ירים גבה אם לא ננצח את הנבחרת החלשה בבית. להזכירכם, זה כמעט קרה בטדי, בסגל מלא, כשיש על מה לשחק ובלי מלחמה ברקע.
נתחיל מהשורה התחתונה: ברור שהכישלון של אלון חזן את יוסי בניון קולוסאלי. בית נוח, דור שחקנים מוכשר והזדמנות של 50 שנה לעלות סוף כל סוף לטורניר גדול. בשורה של בעיטות וולה לדלי, הצמד עשה את כל הטעויות האפשריות וכמובן הטעות בה"א הידיעה - הוויתור על ערן זהבי, מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. מבלי להיכנס לנבכי הפרשה, אם בשיאה של מלחמה הם החזירו אותו למדים הלאומיים, זה היה יכול לקרות הרבה קודם. היו מספיק שהתריעו בזמן אמת וכעת ברור גם לצמד שזו הייתה פריבילגיה גדולה מדי לוותר על הסקורר המוכח היחיד שיש כרגע בנמצא.
להגנתם של חזן ובניון יאמר שלמשחקים המכריעים של הקמפיין הם הגיעו בנסיבות קשות: בשל המצב הביטחוני הליגה בארץ הוקפאה ושחקני ליגת העל הגיעו ללא כושר משחק, בטח באינטנסיביות הדרושה למשחקים כאלה; בנוסף לכך, שניים מהלגיונרים החשובים ביותר נפצעו (סולומון ועבדה), וכמובן שני משחקי הבית ששוחקו בהונגריה הקרה, ללא אווירה ביתית אמיתית.
אך בעיניי הדברים האלה לא יכולים לשמש כתירוץ. ברוב משחקי הקמפיין הנבחרת הציגה משחק נרפה ועלוב שעמד בדיסוננס מול כמות הכישרון בסגל. למעשה, רק בשתי מחציות – אחת מול שווייץ בהונגריה ואחת מול רומניה בבוקרשט – הנבחרת שיחקה כמו שמצופה ממנה. אם הנבחרת הייתה מציגה כדורגל טוב יותר בששת המשחקים הראשונים של הקמפיין (ששוחקו כאמור בסגל מלא ובכושר וללא מלחמה ברקע), ומנצחת את קוסובו בבלומפילד ואת רומניה בחוץ, לא היינו מגיעים למצב שאנחנו תלויים בארבעה משחקים בנסיבות קשוחות כדי לעלות ליורו. כמובן שנוכחותו של זהבי בחוד הייתה יכולה לסייע לכך רבות.
בסוף, הסטטיסטיקה לא משקרת ברוב המקרים, וכאן לא היה יוצא מן הכלל. 3 נקודות בלבד מתוך 18 אפשריות מול היריבות הישירות (שווייץ, רומניה וקוסובו); רק 4 שערי זכות מול אותן יריבות; גם 9 הנקודות מול אנדורה ובלארוס החלשות הושגו בשיניים ובקושי רב. תחושת ההחמצה מתעצמת כשרואים עד כמה שווייץ התאמצה להשאיר אותנו בתמונה עם יותר תוצאות תיקו מניצחונות. לא עזר. השווייצרים והרומנים החתימו כרטיס לגרמניה, אנחנו נקווה להשתחל דרך הפלייאוף.
וכדי שגם התקוות מהפלייאוף לא יתנפצו, אני מציע בואכה מפציר בקברניטי ההתאחדות להיזכר במאמן שהצליח ממש לא מזמן עם נבחרת ישראלית, שכללה חלק מהשמות שנמנים על סגל הבוגרת. אופיר חיים. הוא לקח נבחרת נוער די אלמונית ערב המונדיאליטו להישג הגדול בתולדותיה, וידע להפיק מכל שחקן 200 אחוז בדרך להדהים את העולם. ראינו מה הוא עשה עם תורג'מן וחלאילי. עכשיו תארו לכם אותם ביחד עם גלוך וזהבי כשהוא על הקווים.
בשורות טובות ונתראה בפלייאוף!
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
