אם הייתם אומרים ליאניס ספרופולוס שבתחילת נובמבר הוא יהיה עם מכבי תל אביב במקום השישי בטבלת היורוליג במאזן 2:5, סביר שהוא אחד היחידים שלא היה מופתע מאותה תחזית. מהרגע הראשון, ולמרות פתיחת עונה מגומגמת, המאמן היווני ידע שצריך לתת לקבוצה את הזמן להתחבר, ואז גם היכולת תבוא לידי ביטוי. אמר וצדק. רגע לפני שהצהובים מתארחים הערב (שישי, 21:30) בוויטוריה אצל באסקוניה – וינסו להמשיך את רצף הניצחונות – אספנו את הסיבות ליכולת הנהדרת של מכבי ת"א בשבועות האחרונים.
שיעור בכימיה
הבסיס ליכולת הטובה של הצהובים בתקופה האחרונה הוא לחלוטין החיבור והכימיה שנוצרה בתוך הקבוצה. זה לא היה קל, מכבי חטפה מכה קשה בזמן ההכנה בקיץ כשחמישה שחקנים נדבקו בקורונה. אחרי ששלושת טורנירי ההכנה בוטלו, ונערך רק משחק אימון אחד מול בני הרצליה, בקבוצה הבינו שהם למעשה נכנסים לעונה החדשה ללא כל הכנה מוקדמת.
את החיבור בין המאמן והשחקנים אפשר היה לראות מתגבש תוך כדי תנועה. אם צריך להיות ספציפיים הוא התחיל בדיוק אחרי ההפסד למילאנו. במכבי הבינו שהם מגיעים למשחק נגד וילרבאן עם החרב על הצוואר, ובמקום ליפול למקומות גרועים יותר מבחינה מנטלית השחקנים דווקא התעלו על עצמם. באותו משחק ספרופולוס גם החליט לקצר משמעותית את הרוטציה, כל השחקנים הישראלים סופסלו לחלוטין, מה שדווקא עזר לחיבור. איך זה יכול להיות? בסופו של דבר, כשיש פחות שחקנים ברוטציה קל יותר ליצור כימיה והתאמה.
החיבור הסופי קרה במשחק מול הפועל ירושלים. השחקנים הבינו את חשיבות המשחק למועדון ולאוהדים ופשוט תרגמו את זה על הפרקט, מה שרק עזר לתחושה הטובה ולאנרגיות שגדלו.
השינוי של ווילבקין
אפשר להגיד שאחרי ארבע עונות בצהוב, הקבוצות והמאמנים כבר הבינו שאם רוצים להוציא את מכבי ת"א מאיזון צריך פשוט להציב שמירה כפולה על סקוטי ווילבקין. אם מוציאים אותו מהשטף ההתקפי שלו, הדברים על הפרקט פשוט לא הולכים והאנרגיה מתחילה להצטמצם.
רק שגם ווילבקין הבין את זה. אפשר היה לראות את זה בעיקר במשחק מול ז'לגיריס בהיכל, כשהחליט לזוז הצידה. לא החזיק בכדור עד השניות האחרונות של ההתקפה, לא זרק את הכדור בכל הזדמנות (רק ארבעה ניסיונות מחוץ לקשת באותו ערב) ובעיקר הוכיח שיש לו מה לתרום גם באספקטים אחרים – אם זה במשחק הגנה טוב, אסיסטים והפעלה של אנטה ז'יז'יץ' מתחת לסלים. חלק מהשינוי הזה של ווילבקין נובע גם מהעובדה שיש מישהו אחר על הפרקט שיודע לנהל את המשחק, ולא כל העול נופל עליו. טוב, אל קינן אוואנס נגיע בהמשך.
חוזרים לכושר
כששלושה שחקנים מרכזיים בסגל לא נמצאים בכושר משחק טוב ולא מציגים את היכולת הרגילה שלהם, ברור שיש פגיעה משמעותית. נתחיל עם דרק וויליאמס. מבין כל השחקנים שחלו בקורונה, הוא תפס את הנגיף בצורה הקשה ביותר. במשחקים הראשונים, אחרי שהחלים, הוא נראה לחלוטין לא בפוקוס ולא בכושר. אבל בקבוצה החליטו שבמקום לבקר, הם מעדיפים לקחת אותו כפרויקט. לא מעט אנשים במועדון דיברו עם השחקן, עודדו אותו בתקופה הקשה, ובסוף זה עבד. בשלושת המשחקים האחרונים וויליאמס מקבל מחמאות רבות, כשהוא עומד על ממוצעים של 13.3 נקודות ו-4.6 ריבאונדים. מעבר לשורה הסטטיסטית, רואים שהוא נהנה הרבה יותר, מכניס אנרגיות לשאר החברים שלו לקבוצה וגם מתחיל להתחבר מאוד לקהל.
נעבור לקמרון טיילור. במשחקים הראשונים היה נראה שהצוות המקצועי מייעד לו מקום רק בזירה המקומית. זה התחיל עם 3 דקות מול באיירן מינכן, עבר ל-15 דקות נגד ארמאני מילאנו (שם הוא לא הצדיק את הקרדיט) וגם בשאר המשחקים שלאחר מכן הוא לא הצליח לבלוט. אבל אז הגיע המשחק מול ברצלונה, שם הוא הראה ניצוץ ראשון. נכון, זה עדיין לא מספיק לרמת היורוליג, אבל בקבוצה מאמינים שעם הזמן גם הוא יצליח לעשות את קפיצת המדרגה.
נסיים עם ג'יימס נאנלי. בשני המשחקים הראשונים הוא העמיד ממוצעים של 6 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-1.5 אסיטסים עם 8 במדד, אבל לאט-לאט הוא התחיל לצבור ביטחון וגם הבין את מקומו בתוך הרוטציה. במשחקים האחרונים אפשר לראות את נאנלי מביא את האקסטרה שלו. בדקות מסוימות, כשאוואנס יושב על הספסל, הוא מנהל את המשחק, קורא נכון סיטואציות ובעיקר שומר על יציבות עם ממוצעים של 17.6 נקודות, 4 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים ו-21 במדד.
יש רכז
עד המשחק מול וילרבאן היו הרבה התייחסויות לכך שמכבי ת"א שוב עשתה טעות בעמדה הכי חשובה על המגרש. בהתחלה עוד לא היה ברור עם איזה רכז ספרופולוס ילך באירופה, אם זה יהיה יפתח זיו או קינן אוואנס, אבל אחרי שבעה משחקים נראה שאין שאלה. זיו מסופסל לחלוטין או מקבל פירורים ואוואנס עומד על ממוצע של 22 דקות לערב.
ממשחק למשחק אוואנס מתחיל להתברג טוב יותר, מבין את מקומו, משיל את חבלי הקליטה לרמת היורוליג והקרדיט גם לא מאחר להגיע. אם בששת המשחקים הראשונים הוא קיבל בממוצע 20 דקות, במשחק האחרון מול ברצלונה היה אפשר לראות אותו על הפרקט במשך 31 דקות, בהן רשם 9 נקודות, 4 ריבאונדים ו-2 אסיסטים.
החזרה של ז'יז'יץ'
בזמן שג'יילן ריינולדס מחפש את עצמו ועוד מנסה לחזור ליכולת הרגילה שלו, אנטה ז'יז'יץ' מצליח להזכיר בכל משחק מחדש כמה הוא היה חסר בזמן הפציעה שלו. במשחק הראשון שלו מול פנאתינייקוס הוא עדיין נראה חלוד, מה שגם דקות המשחק שלו היו מוגבלות מחשש לחזרה מוקדמת מדי לפרקט (שב אחרי חמישה שבועות). בשני המשחקים לאחר מכן, כשהוא חזר לחמישייה מול ז'לגיריס וברצלונה, אפשר היה לראות את הדומיננטיות שלו בצבע עם ממוצעים של 12 נקודות ו-6.5 ריבאונדים, הודות לתרגילים נכונים ובעיקר לניצול היתרונות שלו מתחת לסלים.
