הדופק קצת האט, הנשימה הוסדרה. כמעט שעתיים אחרי הסוף אני שבתי להכרה מלאה. כבר כמעט שעתיים אני בוהה, הוזה. קצת לא מאמין הרבה לא מעכל.
"אדיר, קדימה מקלחות ילדים, אוכל הדלקת נרות". שומע אבל לא מקשיב. קול מהדהד ברקע אמר לי פעם מנכ"ל שלי: 2 חוקים תזכור: 1. אין מגיע 2. אין שוויון. לגבי 1 - זה היה קרוב. משחק שהיה בידיים של מסי עד הדקה ה־80, הובלה בטוחה 0:2, 10 דקות לסוף. ואז חושך.
היורש, הטוב בעולם כרגע קיליאן אמבפה, רק בן 23, אבל קר רוח כמו גדול השחקנים בכל הזמנים כובש צמד תוך 90 שניות ומשווה משחק שהיה גמור. 2. אין שוויון. יש את מסי ויש את השאר. לא ניתן להשתוות, לא רוצים להשתוות. זה מסי וכל השאר. המשחק היה רכבת הרים מהמפותלות בעולם של רגשות, כעס, עצב. שמחנו רוב המשחק, שרנו, צעקנו והשתוללנו. כעסנו בסופו. היינו עצובים בהמשכו. הבמאי הגדול בעולם סידר כאן שובר קופות מהסוג שיצעד ראשון לנצח במצעד. סרט שלא שדמיינו שיוקרן.
ושחקן אחד, שחקן ש-15 שנה מסתובב עם כתר גדול על הראש ובו זמנית קוף ענק על הגב. קוף שקוראים לו דייגו ארמנדו מראדונה. היה חסר רק דבר אחד, היתה ההזדמנות האחרונה, המשחק האחרון בו היה אפשר לקחת את התואר היחיד שמסי לא לקח ודייגו כן. אבל זהו, אפשר לנשום, אפשר לנוח, מסי היום הפך לכדורגלן שלם. הטוב ביותר בתולדות המשחק. האחד שזכה בהכל ועשה את הכל. הוא לא יהיה הסוס הזה שכשל במרוץ. הוא הסוס שדהר עד קו הסיום וחצה ראשון. ובדרך ישלח פרחים לדיבו מרטינס ויפנה את הדרך למלך חדש, ההוא בן ה-23 שכמעט הרס לו את הסוף המיוחל. אני סחוט, עייף. רוצה רק לישון ולהאמין שמה שראיתי אכן קרה.
תודה מסי. תודה ארגנטינה. תודה לך כדורגל, אתה דבר מדהים.
הכותב הוא בעל הפודקאסט בק - 2 - בק
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
