העולם פועל בקצב מהיר, תמיד מחפשים את הדבר הבא ואם אתה לא מביא תוצאות כאן ועכשיו מיד עוברים הלאה. בכדורגל, אנו אוהבים להכתיר את המסי והרונאלדו הבאים. מספיק משחק אחד טוב לשחקן בן 17 וכבר הציפיות בשמיים. השמות הנוצצים הללו עולים חדשות לבקרים ומתוכם ישנם מתי מעט אשר מצליחים לנצוץ מעל כולם כבר בגיל צעיר. כמות ניכרת מאותם כישרונות-על נעלמים לנו בדרך והסיבות רבות ומגוונות. בין אם מדובר על שחקנים שפשוט היה להם יתרון פיזי ובין אם מדובר על לחץ בלתי סביר והרצון של כולם לקבל "נתח" מהם, המציאות מפילה רבים מאותם שחקנים. בחרתי להציג ארבעה סיפורים של שחקנים שבגיל העשרה היו "הדבר הבא" ובעשור השלישי של חייהם כבר שאלנו "מה קרה להם?"
פרדי אדו
אדו, 33, נולד בגאנה ובגיל 8 היגר לארה"ב. הילד ששיחק תמיד עם שחקנים מבוגרים ממנו נצץ בטורניר ידידות עם נבחרת ארה"ב עד גיל 14, ובעקבות כך יצר באזז כל כך גדול ש-DC יונייטד מה-MLS החתימה אותו כבר בגיל 14. אדו לא הצליח לממש את הציפיות הרבות שתלו בו בתור "הכדורגלן הצעיר הכי טוב בעולם". אפילו פלה אמר עליו: "אלוהים נתן לפרדי את המתנה לשחק כדורגל". חוסר היכולת להתמודד עם הלחץ האדיר והרצון להצליח מהר גררו איתם מעבר תכוף בין מועדונים (15 קבוצות שונות עד כה). אדו עצמו הצהיר: "המשפחה שלי הייתה כל כך ענייה, אז כאשר נותנים לך מיליון דולר בגיל 14, אתה לא אומר לא... אמרתי כן להכל".
פלורן סינמה פונגול
הצרפתי בן ה-37 חתם בשנת 2001 בליברפול מיד אחרי שהוביל את נבחרת צרפת עד 17 לזכייה באליפות העולם והוכתר כשחקן הטורניר. סינמה פונגול סומן ככוכב הבא של צרפת בשנים בהן המדינה זכתה במונדיאל (1998) ובאליפות אירופה (2000), אך לא התפתח כצפוי. גם אצלו ניתן לראות את המוטיב החוזר של מעבר תכוף בין מועדונים (14 עד לפרישתו ב-2019), והוא וערך רק הופעה אחת בנבחרת צרפת, וגם היא במשחק ידידות זניח.
אנדרסון
סיפורו של אנדרסון, 34, שונה משל השחקנים האחרים המופיעים כאן, אך לעומת הציפייה מדובר באכזבה מאוד גדולה. הברזילאי, אשר זכה בתואר שחקן הטורניר של אליפות העולם עד גיל 17 בשנת 2005, ואף ב"גולדן בוי" בשנת 2008, החל את הקריירה בסערה. התחלה טובה בגרמיו הברזילאית, מעבר בגיל 18 לפורטו ותוך שנה השתדרגות למנצ'סטר יונייטד תוך עזרה בזכייה בליגת האלופות כבר בשנתו הראשונה. אבל הקשר סבל מלא מעט פציעות, כולל שתיים ארוכות אשר פגעו בכושרו, וכן חי חיים בלתי ספורטיביים כתוצאה מחוסר יכולת להתמודד עם הלחץ. בשנת 2015 עזב סופית את יונייטד, חזר לליגה הברזילאית ובסופו של דבר פרש בטורקיה ב-2020.
ני לאמפטי
לחובבי הכדורגל כיום שמו הפחות מוכר מהרשימה, אך בתחילת שנות ה-90 שמו היה ידוע לכל. לאמפטי, 47, הוביל את נבחרת גאנה עד גיל 17 לזכייה באליפות העולם בשנת 1991 תוך כדי שהוא הופך לשחקן הטורניר ומקדים שחקנים כגון חואן ורון ואלסנדרו דל פיירו. יכולתו הפנומנלית הובילה להשוואות ללא אחר מאשר פלה האגדי. התחלתו המקצוענית של לאמפטי עוררה אופטימיות עם הצלחות באנדרלכט ובאיינדהובן, ובגיל 20 לאמפטי החליט לעשות את הקפיצה לפרמייר-ליג וחתם באסטון וילה. משם הקריירה הלכה ודעכה. במהלך הקריירה לאמפטי שיחק ב-14 מועדונים ברחבי העולם (ארגנטינה, טורקיה, פורטוגל, גרמניה, איטליה, איחוד האמירויות, סין, דרום אפריקה וגאנה) עד לפרישתו בשנת 2008. לאמפטי סבל רבות מסוכנים חמדנים, פציעות שלא טופלו נכון ואף אובדן שניים מילדיו ממחלות. בראיון שנתן לדר שפיגל ב-2007 אמר: "לא התייחסו אליי כאל בן אדם, אלא כמוצר".
קצב השינויים גדול, קל להכתיר את הכישרון הבא מבלי לחשוב על ההשלכות. הצעירים המוכשרים הללו נצצו כי הם באמת היו שונים ונדירים, אך עומס הציפיות, הדרישה לתוצאות, שינויי הקבוצות התכופים ששירתו אינטרסים של סוכנים ולא של השחקן, פציעות שלא ידעו להתמודד איתן, גררו עמם את הכישלון הידוע מראש. לחץ הוא חשוב להצלחה, אך יותר מדי ממנו יכול רק לחבל. רשימת כישרונות העל מטורנירי הנבחרות הצעירות השונות אינה נגמרת, וכך גם סיפורי הנפילה.
גלוך, אשר מאז הצלחתו ביורו עד גיל 19 האחרון בוחן את עתידו, כבר שמע לא מעט קולות הקוראים לו לעבור מעבר לים. קולות אחרים קוראים להישאר במכבי ת"א ולדרוש מקום בהרכב. על הקשר, כמו כל צעיר מוכשר אשר חווה הצלחה קיצונית בטיבה, ללמוד ממקרי העבר ולעשות את הבחירה שלו בצורה מושכלת, להבין מי הוא ומה יעשה לו הכי טוב.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
