כדי להיות מאמן טוב ומנצח, בכל רמה, אתה צריך להיות מנהיג, טקטיקן, מוטיבטור, לתת דוגמא, להשקיע שעות, להיות מתחשב, מתעניין ואמפטי לשחקנים שלך, לדעת מאיפה הם באים ולאן הם הולכים אחרי האימון. ואתה צריך גם מידה מסוימת של רשעות, לזהות חולשה של היריב, ולהמשיך ללחוץ בדיוק שם, בכל הכוח.
לאריק ספולסטרה יש את זה. מה שלא היה לו באופן טבעי, הוא רכש במשך השנים מהמנטור שלו, פט ריילי. ריילי היה אלוף בפסיכולוגיה של האימון. הוא יודע בדיוק איפה ללחוץ, גם אצל השחקנים שלו. הרשע שלו יכול להיות מקיאווליאני. כשאתה כל כך הרבה שנים ליד אישיות מגנטית כמו ריילי, אתה סופג. וספולסטרה ספג.
הלילה, כשלוקה דונצ'יץ' ספג שלוש עבירות מהירות, ספולסטרה לחץ על מתג הרשעות. הוא ראה את ההרכב של דאלאס, קיירי ארווינג וארבעה עוזרים, וסימן עם האצבעות: איזורית אחת שלוש אחת, איזורית שתיים שלוש, איזורית ארבע כפול שתיים פחות שלוש. הוא רצה שקיירי ארווינג יחשוב.
ארווינג התקשה בשתי ההתקפות הבאות. הכדור נתקע בידיו לשניות ארוכות, ההתקפה נלחצה משעון הזריקות, הכל הסתבך. ואז קרה אחד הדברים הכי מקסימים שיכולים לקרות בכדורסל, אולי בספורט בכלל: ארווינג התחיל לשחק על אינסטינקט בלבד. אוטומט. מבחינת כדורסל טהור, בלי הקופסה למעלה, אני מתקשה לחשוב על שחקן בליגה עם סט כישורים שמתקרב לארווינג. אולי סטף קרי. הוא שחקן מפעים. הוא עבר את החצי וקלע שלשה בלי מאמץ, הוא כדרר ומצא שחקן פנוי, הוא הטעה עם כאילו זריקה מחצי מרחק וחדר לסל לליי אפ. דאלאס, הקבוצה הכי חמה ומסוכנת בליגה כרגע, סיימה את המשחק בדקות שדונצ'יץ' ישב על הספסל וארווינג הנהיג אותה. מה שקורה לו השנה זו טרנספורמציה מלאה: הוא גרם לספולסטרה לחשוב.
הקרדיט לג'ייסון קיד
דאלאס לא היתה אפילו בפלייאין בשנה שעברה. שתי ההשקעות הכי גדולות שלה בקיץ האחרון, לפחות מבחינה כספית, לא ממש עבדו. בעצם, לא עבדו בכלל: סת' קרי וגרנט וויליאמס הועברו במהלך העונה לשרלוט. דווקא ההעברות הפחות בולטות, דרק ג'ונס (שלא נבחר בדראפט) ודאנטה אקסום (בוגר המכון לספורט באוסטרליה), נכנסו בהצלחה לרוטציה. הצורך בסנטר משמעותי הכריח את הקבוצה לעשות משהו שאף קבוצה לא אוהבת לעשות, לזרוק רוקי בן 19 (דרק לייבלי) לקלחת. וקיירי ארווינג קיבל בנחת את ההבדל בדרג בינו ובין דונצ'יץ'. לג'ייסון קיד מגיעים כמה קולות בבחירה למאמן העונה.
פעם בחיים
דאלאס עבדה בכל החלק האחרון של העונה כדי לא להיפגש בדנבר בפלייאוף - זה היה חלום הבלהות שלה. היא ניצחה וניצחה וניצחה כדי להימנע ממקום שישי או שביעי. המחשבה היתה: מיניסוטה או אוקלהומה מסיימות במקום ראשון. אנחנו במקום חמישי. קליפרס סיבוב ראשון, מיניסוטה או אוקלוהומה, שתיים מהיריבות עם המצ'אפ הכי טוב בשביל דאלאס, בסיבוב השני. דנבר בגמר, אינשאללה.
רק שהלילה מיניסוטה הגיעה לדנבר למשחק על המקום הראשון (אוקלהומה התפיידה קצת) וזה נגמר עם 41 נקודות (16 מ-20 מהשדה), 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים לענק הסרבי. פעם בחיים. לוקה נגד ניקולה בפלייאוף מצלצל קצת כמו בירד נגד מג'יק.
5 מספרים ממשחקי הלילה
9 - שתי המוליכות במערב נפגשו לקרב ענקיות שהוכרע בזכות ריצת 0:9 של דנבר ברבע הרביעי, שקבעה בסיום ניצחון 107:116 של דנבר על מיניסטה.
3.8- טריי יאנג חזר ללבוש את מדי אטלנטה אחרי שפספס 23 משחקים בגלל פציעה אבל מיילס ברידג' קלקל לו את הקאמבק עם סל ניצחון עבור שארלוט (114:115) כשנותרו 3.8 שניות על השעון.
60 - כמובן שזה לא היה כוחות מלכתחילה, אבל אוקלהומה סיטי פירקה את נועלת המזרח סן אנטוניו (89:127), שספרה בסיום הפסד מספר 60 העונה (לעומת 20 ניצחונות).
37- לוס אנג'לס קליפרס הגיעה למשחק נגד פיניקס בלי עניין גדול ובלי שלושת הכוכבים שלה - קוואי לאונרד, ג'יימס הארדן ופול ג'ורג' - ובכל זאת הצליחה לסחוט קרב ביתי צמוד ברוב שלביו, שהסתיים בניצחון האורחת 108:124. דווין בוקר סיים משחק מצוין עם 37 נקודות.
3- אורלנדו (מקום 5, 46:34) צברה הפסד 3 בארבעת המשחקים האחרונים (117:99 למילווקי) והיא תנסה להימנע מהידרדרות למשחקי הפלייאין בשני המשחקים שנותרו לה עד סיום העונה הסדירה (נגד פילדלפיה ומילווקי).
לכל משחקי הלילה ב-NBA - לחצו כאן