היה אפשר עוד יותר, שווים עוד כמה נקודות, גאים בשחקנים. בכדורגל הישראלי כל הזמן מחפשים מילים מכובסות, אבל לא יעזור שום דבר: עד שלא ייגמרו הקומבינות, המרכזים וכו', לא נצליח לעשות שום דבר בכל מפעל שהוא ברמת הבוגרים (ואני לא מדבר על ההישגים האדירים של מקום 3 במונדיאליטו של נבחרת הנוער וחצי הגמר היורו בצעירות).
נכון, תמיד יש תחושה שאפשר היה יותר, שיש עתיד וכו'. אבל אם לא עכשיו, אימתי? כשיהיו שישה זרים בליגת העל? שימו לב כמה שחקנים שהיו אצל אופיר חיים במונדיאליטו הם כיום שחקני ליגת העל במעמד מכובד, רק כמה בודדים. מרוב כל הקומבינות, אני בטוח ששחקנים מוכשרים נעלמו, אני בטוח שהילדים מחפשים רק לנצח במקום שילמדו על דרך ושיפור דברים. כל הזמן מחפשים אצלנו רק כאן ועכשיו.
אז יגידו שהביאו את ילה חוס שיפקח על כל העניין של הצעירים ויכשיר את בוני גינצבורג. גילוי נאות: באופן אישי אני אוהב את בוני מאוד ומחזיק מהידע שלו, גם בתור שוער-על וגם בערוץ הספורט. אדם אינטיליגנטי וצנוע משכמו ומעלה. אבל הוא קיבל מה שצריך מחוס, אחרי שההולנדי עשה עבודה טובה, והמצב לא משתפר. הוא יכול להישאר, אבל תביאו בן אדם שבנה תשתיות מגיל ילדים ופיתח שחקנים. אני בטוח שבמדינות השונות יש אחד כזה, ואפשר שהוא יעבוד עם בוני בשיתוף פעולה.
השחקן הישראלי תמיד היה מוכשר, וגם יש פה שחקני עבר שמבינים מאוד. צריך למצוא דמות שמבינה איך לפתח דור של שחקנים ולהמשיך את התהליך של חוס. מישהו זר, שיעקוף את הקומבינות ויהיה מעל כולם. אי אפשר להיות תקועים.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
