חואן סוטו חצה את הכביש מניו־יורק יאנקיז לניו־יורק מטס וקיבל על זה 765 מיליון דולר ל־15 שנים, ועוד 75 מיליון דולר מענק חתימה. נשמע כמו עסקה שג'ורג' קוסטנזה, בתור תפקידו כעוזר נסיעות בכיר ביאנקיז, היה משתגע ממנה והופך אותה לפרק שלם שבו הוא היה מנסה לגרום לבוס שלו להעלות לו את השכר. האם זאת תהיה עסקה גרועה? ימים יגידו, ויש כמעט 15 שנה כדי לבחון את זה. אבל זאת הזדמנות מצוינת לבדוק מה קורה כשאתה נותן לשחקן חוזה יקר, הוא לא עומד בו , ואתה גם נכנס למינוס וגם מקבל קללות מהאוהדים.
5. ג'ונתן וודגייט
כל תהליך החתמתו של ג'ונתן וודגייט בריאל מדריד הרגיש כמו הונאה. בלם עם היסטוריית פציעות עובר טיפול מסתורי במינכן ואז מקבל מהמועדון הגדול בעולם חוזה לארבע שנים תמורת 100 אלף יורו לשבוע? חומר לוועדת חקירה ממלכתית, מה גם שהוא מיד נפצע והחמיץ את כל עונת 2004/5. בבכורה שלו הוא כבש שער עצמי וקיבל כרטיס אדום, אם כי ראוי לציין שהנגיחה לפחות הייתה מרהיבה והכניעה את השוער בקלות. 14 הופעות היו לבלם האנגלי בסך הכל, בחלקן הוא נראה מצוין ואף תואר כ"מנהיג ההגנה". עם מנהיג כזה, לא פלא שריאל מדריד לא לקחה תואר שנתיים - אסון כמו שקבוצה רגילה תרד שתי ליגות ברציפות.
4. בן סימונס
40 מיליון דולר לעונה עבור גארד שקלע שמונה שלשות בקריירה זה כמו לשלם מיליון דולר על סנדוויץ' בתחנת דלק. מילא הגארד של ברוקלין נטס לא קולע שלשות, אבל מה תגידו על ממוצע של 6.9 נקודות בעונתו הטובה ביותר בקבוצה? מספרים של שחקן בספורטק. כואב מאוד בעיניים לראות אותו מנסה לעשות מהלכים מסובכים, להסתובב ולקלוע על השומר כמו קיירי ארווינג, לנסות להטביע כמו לברון ג'יימס. סימונס בן ה-28 עדיין חושב שהוא סופרסטאר ענק ומתרסק כמו סטנדאפיסט מתחיל. הוא המטרה הכי קלה עבור צייצנים שכבר ניסו עליו את כל הפאנצ'ים שלהם ועכשיו מרחמים עליו וכותבים ש"הוא לא שחקן NBA". ספק אם הוא בכלל שחקן כדורסל.
3. אנטוני
על הרכישות הכושלות של מנצ'סטר יונייטד אפשר לכתוב סדרת ספרים. פול פוגבה, ג'יידון סאנצ'ו, רומלו לוקאקו, אנחל די מריה - ואפילו על ברונו פרננדש יש היום ביקורת. אין ספק בכלל שאנטוני ניצב מעל כולם. השדים האדומים שילמו עליו 109 מיליון דולר, וקיבלו שחקן איטי ומסורבל שלפעמים נראה שאין לו קשר לענף. עד כה תרומתו מסתכמת בחמישה שערי פרמייר-ליג, מספרים של מגן ימני. הברזילאי משחק רק עם רגל שמאל כאילו הוא ווינגר מהסבנטיז, והוא עוד העז לחגוג שער מקרי עם ידיים על האוזניים, כאילו הוא לא מקשיב לביקורות. הפער בין איך שאנטוני תופס את עצמו לבין איך שהוא באמת הוא כמו הפער בין מנצ'סטר יונייטד לפסגת הליגה.
2. קוואי לנארד
ב־-2019 אוהדי לוס־אנג'לס קליפרס קמו לשחר של יום חדש: פול ג'ורג' וקוואי לנארד חתמו בקבוצה שלהם. אצלם ולא בלייקרס? תתפלאו. לנארד מרוויח 50 מיליון דולר לעונה, סכום מוצדק עבור MVP של סדרת הגמר, פעמיים. עם זאת, רשימת הפציעות שלו ארוכה יותר מערך הוויקיפדיה על היפים והאמיצים (תראו בעצמכם). קוואי הוא בהחלט קוסם, כי ב-2021 הוא הצליח לשכנע את הקליפרס לתת לו חוזה מקסימום בעודו פצוע. פרשן ESPN סטיבן איי סמית' כינה אותו: "הסופרסטאר הגרוע בהיסטוריה". בקליפרס מנסים להגן עליו משמועות על אורח חיים לא ספורטיבי ואמרו השבוע ש"לנארד פשוט חסר מזל". דווקא מרגיש שצריך המון מזל כדי להרוויח מאות מיליונים ללא תמורה.
1. ניימאר
פ.ס.ז' קנתה את ניימאר מתוך תאוות נקם בברצלונה על ה-1:6, ושפכה עליו 222 מיליון יורו - סכום שיא בהעברות, לא כולל שכר מפלצתי שהוערך ב-50 מיליון יורו לעונה, יותר ממסי ורונאלדו בזמנו. ניימאר שם את פריז על מפת הכדורגל והכניס אותה למועדון המועמדות לזכייה בליגת האלופות, אבל לא יותר מכך. חלק גדול מהזמן הוקדש למסיבות, החלמה מפציעות וטיסות לברזיל כדי לא לפספס את ימי ההולדת של אחותו. המותג "ניימאר" גרם לילדים בישראל להסתובב עם חולצה של פ.ס.ז' והצליח לגרום למסי להגיע - אבל היום מדובר בקבוצה שנמצאת בהתרסקות. מה נשאר מההבטחות להפוך את פריז לאימפריה? רק כדורגל הגנתי מבית לואיס אנריקה, עוד אוברייטד מברצלונה.
