הפעם האחרונה בה קבוצת הנשים של סן-חוזה סטייט עלתה לטורניר המכללות בכדורעף הייתה בשנת 2001. השנה, כך נראה, היא יכולה להשיג את הכרטיס (עומדת על מאזן 3:11), גם בזכות בלייר פלמינג בת ה-23 – 1.86 מ' של אתלטיות ועוצמה, שסרטון שלה מורידה לקרשים יריבה מניו-מקסיקו עם כדור אדיר לפנים הפך לוויראלי. אבל ישנה בעיה אחת שהפכה לסוגיה רעילה בארה"ב, רגע לפני הבחירות: פלמינג היא טרנסג'נדרית.
זו לא הפעם הראשונה בה ספורט המכללות ניצב בפני מצב כזה: גם האצנית סיסי טלפר והשחיינית ליה תומאס, ספורטאיות טרנסג'נדריות, עוררו סערה ציבורית בגלל שנראה היה שהגיעו להישגים מרשימים בזכות יכולות פיזיות חריגות. אבל הפעם נוסף היבט שהסלים את המצב – סירובן של קבוצות יריבות לשחק מול סן-חוזה סטייט, מה שהעניק לה ניצחונות טכניים. בינתיים נרשמו חמש כאלה. האחרונה הייתה נבאדה, שהשחקניות שלה לא היו מוכנות לפגוש את פלמינג וטענו כי "לא ישתתפו במשחק שמקדם אי-צדק נגד ספורטאיות" – למרות שבאוניברסיטה הופעל עליהן לחץ להופיע למפגש. מושלי המדינות מהן הגיעו היריבות תמכו פומבית בהחלטה.
המתקפה הגיעה גם מבפנים: ברוק סלאסר, חברתה של פלמינג לקבוצה שגם הייתה שותפתה לחדר, הצהירה כי מעולם לא נתקלה בחבטות כל כך חזקות בכדור, ושהשחקניות חששו מזעזועי מוח במהלך האימונים. סלאסר אמרה שרק באפריל פלמינג התוודתה בפניה כי נולדה כגבר, והוסיפה כי הצוות המקצועי הסתיר במכוון את המידע מהשחקניות ומהיריבות: "כשהסיפור יצא, האוניברסיטה תמכה רק בבלייר ולא התעניינה בשלומנו".
פלמינג, שמעולם לא הצהירה פומבית שהיא טרנסג'נדרית, כבר התמודדה עם משבר בקריירה שנוצר כתוצאה מזהותה המגדרית. בעונתה הראשונה במכללות, ב-2020, היא שיחקה במדי אוניברסיטת קוסטל קרוליינה, ונאלצה לחפש קבוצה חדשה לאחר שחוק שעבר בדרום-קרוליינה אסר את השתתפותן של טרנסג'נדריות במשחקי נשים מגיל חטיבת הביניים ועד הקולג'. היא מצאה בית בקליפורניה הליברלית, אבל סביר להניח שלא האמינה, וכך גם ראשי הליגה, שהמטוטלת תעבור מאיסור על השתתפותה לחרם בשל השתתפותה.
אבל כאמור, לא מדובר רק במאבק על המגרש. הנושא הגיע גם לבית המשפט: המועצה העצמאית לספורט נשים, יחד עם סלאסר, הגישו תביעה פדרלית נגד ליגת המכללות בטענה להפרת חוק השוויון בספורט, בכך שהיא "מקיימת אפליה נגד נשים" ונותנת לשחקניות בעלות "יתרון פיזי בולט" להופיע במסגרתה. יש לציין כי הליגה עידכנה ב-2022 את התקנון, ומחייבת את הספורטאית לעמוד בתנאים מסוימים התואמים את אלו של איגודים בינלאומיים כמו הוועד האולימפי כדי לשחק, כולל דיכוי של ההורמון הגברי טסטוסטרון בשנה שלפני הרישום, וכי לא דווח על חריגה בבדיקות של פלמינג.
עוד גוף שפעיל במחאה נגד ליגת המכללות הוא "הנשים המודאגות של אמריקה", ארגון שבאחד המקרים ערך כנס באוניברסיטה שהחליטה יומיים מאוחר יותר שלא לשחק נגד סן-חוזה סטייט. אחת מחברות הארגון, מייסי פטי, שחקנית כדורעף מכללות בעברה, אמרה: "אנחנו רוצות לשמור על ההגינות בספורט נשים, אבל גם להגן על בריאותן של השחקניות. קבוצות רבות לא ידעו שאצל היריבה משחק גבר עד שהנושא נחשף לפני חצי שנה. באחריות הליגה היה לדווח על כך. יש שחקניות שצריכות לבחור בין מלגה של 100 אלף דולר לבין כבודן ושלומן".
מהצד השני, פעילים למען טרנסג'נדרים טוענים כי המקרים הבולטים, כמו של תומאס ופלמינג, הם נדירים וכי אסור לפגוע בזכויות של כל הספורטאים הטרנסג'נדרים רק בשל כך; מחקר באוניברסיטת המדע של אורגון הציג טענה לפיה לטרנסג'נדריות יש יתרון בהיבטים מסוימים, אבל חיסרון באחרים, כמו זריזות וסיבולת, וכי לא ניתן להגדירן כגברים מבחינה ביולוגית (בניגוד למחקרים רבים עם מסקנות הפוכות); מאמנה של פלמינג, טוד קרס, דיבר גם על הירידה הכואבת לפסים אישיים: "השחקניות שלי מקבלות הודעות שטנה. הייתם רוצים שהבת שלכם תתמודד עם יחס כזה? ישנם כוחות חיצוניים שמנסים לפלג את הקבוצה ואת הענף, והרעשים החיצוניים משפיעים על השחקניות".
כלי ניגוח פוליטי
אחד מהרעשים האלה הגיע מדונלד טראמפ, שלא היסס לנעוץ את שיניו בסוגיה, ואמר כי צריך לאסור על השתתפות טרנסג'נדריות בספורט נשים: "ראיתי את ההנחתה של פלמינג", הוא אמר בראיון, "מבחינה פיזית, זה גבר שמשחק מול נשים. אנחנו חייבים לעצור את זה".
העניין הוא שטראמפ לא פנה בכך רק לקהל השמרן שלו – למרות שחלק מתומכיו פועלים נגד טרנסג'נדרים בכל תחומי החיים ויוזמים חקיקה נגדם. על פי סקר "גאלופ" בשנה שעברה, 69 אחוזים מהאמריקאים חושבים שספורטאים טרנסג'נדרים צריכים להתחרות לפי המגדר בו נולדו, מספר שעלה מ-61 אחוזים ב-2021. זו לא החלוקה של 50-50 של סקרי הבחירות.
סביר להניח שרבים מהם תומכים בזכויות הטרנסג'נדרים – אך רק עד לנקודה שבה הם מרגישים שההגינות בספורט נפגעת. הכותרת ב-NBC שעסקה בנושא הציגה את שאלת המפתח: "איך מגדירים 'הוגן'?" כי בעולם הספורט, אדם אחד עלול להיפגע ממימוש הזכויות של מתחרה אחר – ובינתיים, כל מי שבוחר צד במוצהר מציב את עצמו ככלי ניגוח פוליטי בעיני הצד השני.
