18 צעירים ארגנטינאים מתכנסים בקריית-שלום ונוסעים להריץ דאבל-פסים על הדשא במגרש האוניברסיטה - תודו שמדובר בתמונה שמציתה את הדמיון. טוב, רצוי לא לתת לפנטזיה להמריא גבוה מדי, כי מדובר בחבורה חביבה שמשחקת רק בליגה ג', אבל עדיין מדובר בפרויקט מחמם לב.
מדובר במיזם של מכבי העולמית ומכבי ארגנטינה, שבמסגרתו הגיעו לישראל 18 שחקני כדורגל יהודים מארגנטינה והשתלבו בקבוצה שנקראת "מכבי עולמי" ומשחקת בליגה החמישית בישראל (מחוז מרכז). הם בני 21-18, ללא עבר וניסיון מקצועני, אבל במולדתם שיחקו בליגה היהודית בטורנירי חובבנים שבמסגרתם התאמנו פעם בשבוע.
כאן בישראל הם מקבלים את המעטפת של מכבי ת"א ומתאמנים במגרש ששייך למועדון באוניברסיטת ת"א, אבל ויתרו על התענוג לשחק בצהוב-כחול. כארגנטינאים גאים התלבושת שלהם היא בגווני תכלת-לבן. כשאחד האימונים נקבע לשעת בוקר מוקדמת בלילה שבו שיחקה ארגנטינה מול אורוגוואי במוקדמות המונדיאל, היה ברור לכולם שמשהו ייאלץ להשתנות. ואכן האימון הוזז שעתיים קדימה, כדי שהחבורה שהתכנסה בלילה לצפייה משותפת בביצועים של לאו מסי וחבורתו (0:3 לארגנטינה) יספיקו לנמנם קלות לפני שיגיעו לנסות את הדריבלים שלהם בעצמם.
שווים ליגה א'
מי שעומד מאחורי המיזם הוא פביאן גרימברג (56), שחקן עבר ארגנטינאי-ישראלי, ששיחק בוולס סארפילד, מכבי חיפה (1991-1988), כמו גם שמשון ת"א, עירוני אשדוד, טירת כרמל ומכבי כפר-כנא.
גרימברג, שבעצמו הגיע לישראל ב-1988 כעולה חדש, סיפר על הרעיון: "חשבתי שיש הרבה שחקנים יהודים שמעולם לא קיבלו הזדמנות להיות מקצוענים. זו הזדמנות גדולה בשביל הצעירים האלה להרגיש מה זה להיות מקצוען. הם הגיעו לפה לשבעה חודשים של ליגה ובתקופה הזו יגיעו סקאוטים שיעקבו אחריהם, בתקווה שיעלו לליגה גבוהה יותר. הם יכירו את הארץ, יעברו קורסים של מאמנים, יטיילו, ילמדו את השפה ויכירו את המנטליות הישראלית. הכדורגל זה דבר חשוב בתוך התוכנית, אבל לא הדבר העיקרי. יש עוד דברים מעבר".
על המטרות של הקבוצה הוסיף גרימברג: "המטרה הראשונה היא שהשחקנים יגיעו לישראל וירגישו איך זה להיות שחקן אמיתי. אני שואף שהם יישארו פה. יש להם רמה ששווה ליגה א', אני מאוד מאמין בהם. אנחנו שואפים שהם יעשו עלייה לתמיד".
מאמן מצ'ילה, אידיאלים ממרמורק
במסגרת הפרויקט נשכרו עבור השחקנים מספר דירות בלב ת"א, שבהן הם מתגוררים בקבוצות של שישה. מעבר לאימונים, הם מגיעים מספר פעמים בשבוע למכון וינגייט, שם הם עוברים קורס מדריכי כדורגל, לומדים עברית וגם יוצאים לסיורים ברחבי ישראל.
כדי להמשיך באווירה הדרום-אמריקאית, מי שמאמן אותם הוא אורי כהן (50), יליד צ'ילה ששיחק בעברו במרמורק ואימן במחלקות נוער בארה"ב. לפני שמונה שנים חזר לישראל ואימן קבוצת ילדים במרמורק ובמחלקת הנוער של הכח ר"ג. כהן נשמע נלהב ורואה בעבודה שלו שליחות: "זו ציונות במלוא מובן המילה. כל הכיף של זה שמדובר בילדים בני 18 עד 21, ואנחנו רוצים שהם יישארו פה וישיגו חוזים בקבוצות בליגות גבוהות יותר. מעבר לשליחות שבזה, בתור מאמן זה כיף לעבוד עם כאלה שרוצים ללמוד ולגדול. יש אווירה מצוינת וכמה שחקנים כישרוניים מאוד. יש כאלה שחסרים להם יסודות, אבל הם מוכשרים".
פחות פיזיות, יותר טכניקה
חיפשתם שמות מדליקים לגלגל בפה ולדמיין את מסי ודי מריה של ליגה ג'? קבלו את ניקולס לונדיסקי (19) מבואנוס איירס, קשר התקפי עם טכניקה גבוהה שנחשב לאחד הכישרונות הבולטים בקבוצה. "אנחנו מתרגלים לאט-לאט לשינוי ולמדינה החדשה", מספר לודינסקי על ההתאקלמות בישראל. "הדבר החיובי הוא שפה אנשים עוזרים לך מאוד. זו מדינה יפה שגורמת לך לרצות להישאר ולחיות בה. האנשים כאן תומכים מאוד, וזה יתרון וגאווה להיות בישראל ולהכיר את ההיסטוריה של המשפחה שלי".
אחרי שלושה מחזורים בלבד לונדיסקי לא מתרשם במיוחד מרמת הכדורגל בליגה ג': "האמת היא שמבחינת טכניקה הרמה היא לא הטובה ביותר, אבל מבחינת הפיזיות זה מאוד קשה. ככל שנשחק יותר נתרגל לזה ונפעל כך שלא יהיו הבדלים. אנחנו רגילים לפחות פיזיות". ומה החלום הגדול שלו? "להמשיך לשחק כדורגל כאן ולעשות קריירה מקצועית".
7 צפייה בגלריה
"למרות שאנחנו פה רק חודש, אנחנו מתרגלים לכל מה שקשור לקצב החיים הישראלי"
(צילום: עוז מועלם)
אוריאל דאיין, חלוץ (22) מבואנוס איירס, שדווקא נחשב לכדורגלן פיזי מאוד, כבר מרגיש פה בבית: "למרות שאנחנו פה רק חודש, אנחנו מתרגלים לכל מה שקשור לקצב החיים הישראלי. אני מקווה שתוך זמן קצר נוכל להסתגל באופן מלא למדינה הנהדרת הזו".
דאיין מתרשם מהביחד של הישראלים וחושב שזה דבר ייחודי: "זו מדינה שעוזרת לך כל הזמן, אנשים נרתמים ורוצים שתישאר לחיות כאן ולפתח את חייך המקצועיים, ובכך לסייע למדינה להמשיך לצמוח. ברור שההיסטוריה היהודית והמשפחות שלנו הופכות את החיים בישראל למרגשים מאוד".
למרות שלא שיחק באופן מקצועני בארגנטינה, גם דאיין לא מתרשם מהרמה של ליגה ג': "רמת הכדורגל בינונית-מינוס. מה ששונה בארגנטינה זה הרמה הפיזית וקצב המשחק. החלום שלי הוא להיות בקבוצת כדורגל ולהצליח לעשות מזה קריירה מקצועית. ברור שיש לי הרבה עבודה".
איל טיברגר מנכ"ל "מכבי תנועה עולמית", חולם הרבה יותר רחוק: "הקבוצה הזו היא הסנונית הראשונה, והכוונה להביא לישראל קבוצות ספורט נוספות מ־85 מדינות ברחבי העולם שבהן יש מרכזי פעילות של התנועה. קבוצות הספורט יהיו מכל הענפים הקבוצתיים".
