נשיא המדינה מבועת, מוקף חגורה עבה של מאבטחים, מחולץ בעור שיניו, ממעמד שהוא היה אמור להיות אורח הכבוד בו, והוא מובהל ממנו. אוי לאותה בושה. אוי לאותה חרפה.
גמר גביע המדינה אמור להיות מעמד ספורטיבי חגיגי (ודאי לזוכה בגביע) וראו מה נהיה ממנו. חבל ועצוב שהדברים נכתבים כאן בהקשר המביש של ביזוי מעמד גמר הגביע, אבל אולי הם מחזקים ביתר שאת את הצורך בחשיבה מחודשת, ודאי לתהייה: מדוע, בעצם, אמור נשיא המדינה לכבד בנוכחותו את מעמד משחק גמר גביע המדינה בכדורגל ובכדורסל? הרי לא מדובר במעמד ממלכתי, אשר מחייב, לכאורה, נוכחות של מי שמסמל יותר מכל את הממלכתיות. זה רק ספורט.
לרגע, כשראיתי את הנשיא מחולץ, חשבתי שאושר המתווה שלו לרפורמה המשפטית, למגינת לבם של המתנגדים לה או אולי של התומכים בה, כאשר אלה ואלה מוצאים עצמם עם מחצית תאוותם בלבד ומאיימים לעשות זו שפטים. לא, חברות וחברים. נחצה כאן גבול שאסור היה שייחצה. הובכו ובוזו כאן מוסד הנשיאות, כבוד הנשיא, שאר המכובדים (איש במעמדו, איש בתפקידו), עשרות אלפי הצופים באצטדיון ומאות אלפי הצופים בטלוויזיה.
וכבר שאל המשורר - לאן נוליך את החרפה??? בבקשה, אל תעמידו שוב את הנשיא במבחן והימנעו מהזמנתו לכבד בנוכחותו מעמד שבו לא מכבדים איש ולא מכבדים שום ערך שראוי לכבוד. הגיע זמן לשינוי התקנון והמתכונת של קיום משחקי גמר בענפי ספורט שונים. הגיעה עת לשחרר את נשיא המדינה מנוכחותו בהם. הוא לא יכול לכבד מעמד שבו לא זה בלבד שלא מכבדים אותו אלא מבזים אותו ואפילו מסכנים אותו.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
