תחרות האתלטיקה בטוקיו ראויה להיכנס להיכל התהילה של המשחקים האולימפיים. אחרי שנים אפורות, מלכת הספורט הצליחה להתאושש בצורה מדהימה וסיפקה לנו דרמות וכוכבים חדשים ומצוינים. החשש הגדול מהשלכות הפרישה של יוסיין בולט התבדו, ושלל תחליפים איכותיים צבעו בוורוד את עתיד המלכה.
אינספור הישגים וקרבות מסחררים שטפו במשך 10 ימים את המסלול. חלק מהמקצועות מצאו ביטוי בכותרות הראשיות – אבל היו, כמו תמיד, גם סיפורים נהדרים שלנוכח הגודש והשעון השונה בחלקי העולם ברחו מתחת לרדאר. ננסה להאיר את אלו וגם אלו.
הכוכב של טוקיו
קרסטן וארהולם קובע 45.94 שניות ב-400 מטר משוכות
מבחן המועדפים עבר ויעבור תמיד דרך המספרים והתוצאות. כשבולט הכניס להיסטוריה את ה-9.58 שניות שלו ב-2009, אריק אינשטיין כתב ב"ידיעות אחרונות": "תשע, חמש, שמונה, מה זה המספרים האלה".
כל שבירה של מחסום היא ציון דרך אנושי. אצל בולט זה היה 9.6 שניות בריצת 100 המטרים, ואילו אצל וארהולם נפרץ מחסום 46 השניות ב-400 מטר משוכות. פצצת האנרגיה הנורבגית כבר היה שיאן העולם הטרי בזכות 46.70, ופתאום קשה להאמין שה-46.78 של קווין יאנג החזיק מעמד 29 שנים. מגיע קרדיט גם ל"כוכב החליפי", ריי בנג'מין, שטס ל-46.13 שניות וגם הבטיח לארה"ב זהב ב-4X400.
המרגש 1
הסומלים ששיתפו פעולה בדרך לפודיום במרתון
סיפור שנשאר משום מה מתחת לרדאר. אליוד קיפצ'וגה, אייקון שאין שני לו, זכה כצפוי במדליית זהב אולימפית שנייה ברציפות במרתון. אחריו דלק קנייתי אחר, לורנס צ'ירונו, במקום השני. בעקבותיהם ובמרחק קטנטן היו עבדי נאג'י מהולנד ובאשיר עבדי מבלגיה, שרצו ביחד.
לקראת הסיום ההולנדי הושיט יד וסימן לחברו משהו בסגנון "יאללה, בוא נפרוץ קדימה ונעבור את צ'ירונו", וכך היה. מדוע הסיפור מדהים, אתם שואלים? כי שני הרצים הם ילידי סומליה, שעברו בשנות העשרה לחייהם לארצות השפלה אחרי מסעות מפרכים. זה נגמר בכסף לנאג'י וארד לעבדי, כשצ'ירונו מסיים רביעי ובמרחק של שתי שניות בלבד מהפודיום.
המרגש 2
טאמברי ובארשים התחלקו במקום הראשון בקפיצה לגובה
הקופצים מאיטליה ומקטאר כבשו את הכותרות כשהתחלקו במדליית הזהב בקפיצה לגובה עם תוצאה של 2.37 מטר, אך לטעמי ההקשר אחר מרוב התיאורים שפורסמו. אף אחד מהם לא גילה גדלות רוח, אלא חשב בעיקר על הפקת רווח אישי.
שניהם עברו דרך ייסורים בדרכם לזהב אולימפי, והוויתור נבע מעצם הרצון להשיג את מה שעבדו בשבילו כל חייהם הבוגרים. מדוע לסכן? ומה אכפת לאחד שגם חברו נהנה מכך.
אשת המסלול (1)
סיפאן חסן מנצחת בריצות ה-5,000 וה-10,000
עם כל הכבוד להצלחה המרשימה של איליין תומפסון במרחקים הקצרים, הרצה ההולנדית היא המצטיינת של המסלול בטוקיו. חסן, ילידת אתיופיה שהיגרה בגיל 15 להולנד, ניסתה לעשות מה שאף אחת לפניה בהיסטוריה לא ניסתה: לזכות בשלוש מדליות זהב בריצות מפרכות, בדרישות שונות ועומסים פיזיים משתנים, המקשים על ההתאוששות. היא הצליחה בשתיים.
ב-5,000 גברה על יריבות ענק כמו הלן אובירי (קניה) ובמרחק הכפול התמודדה בהצלחה מול שיאנית העולם, לטסנבט גידיי (אתיופיה). רק פיית' קיפיגון הקנייתית ניצחה ב-1,500 ומנעה ממנה להשלים טרבל בלתי נשכח. במקצה הזה, חסן נאלצה להסתפק בארד.
אשת המסלול (2)
איליין תומפסון-הרה מנצחת ב-100 ו-200 מטר
באין גברים בדרכי בולט, ג'מייקה שיגרה נבחרת נשים אדירה. רבים המתינו לניצחונות של שלי-אן פרייזר-פרייס, שקבעה השנה 10.63 שניות. ואז, איליין תומפסון-הרה נתנה שתי ריצות ענק, הכי קרוב לפלורנס גריפית'-ג'וינר, עם 10.61 ש' ב-100 מטר ו-21.55 ש' ב-200. אם הייתה מישה שרמזה כי השיאים של פלו-ג'ו לא יישארו לנצח, זו איליין האיילה.
התופעה
יקוב אינגבריגטסן קובע 3:28.32 דקות ב-1,500 מטר
אל תתרגשו מהמקום השמיני בטבלת כל הזמנים ב-1,500, כי התוצאה עוד תשתפר בהרבה. אם לא יקרה לו משהו יוצא דופן, הנורבגי בן ה-20 גם ישבור את שיאו בן ה-23 של הישאם אל-גרוז' (3:26.00). אינגבריגטסן היה הגורם לכך שהריצה בטוקיו התנהלה בקצב שיא והוכיח שאין לו באמת מתחרים. התוצאה שלו היא שיא אולימפי ואירופי, אבל זו רק תחנה בדרך.
הגאון
ארמנד דופלנטיס הוא ליגה אחרת בקפיצה במוט
האלוף האולימפי השבדי אמנם החמיץ במעט שיא עולם של 6.19 מטר, אבל הוכיח שמשבר אינו בלקסיקון שלו במעמדי האמת. הוא יודע להופיע בכל תחרות ולא אתפלא אם יקפוץ בעוד זמן לא רב גם מעבר ל-6.20 מטר. ראיתם כמה היה גבוה מהרף ב-6.19 מ'? האיש שיכבוש עוד הרבה גגות.
סליחה, מי אתה?
לאמונט ג'ייקובס מנצח בגמר ה-100 מטר
זאת הפעם הראשונה בעת החדשה שהאלוף האולימפי בריצת 100 מטר, זה שמוגדר כ"אדם המהיר ביותר על כדור הארץ", הוא כזה אלמוני. מישהו שגם חובבי אתלטיקה רבים לא באמת הכירו. מדובר באצן שלא ירד מ-10 שניות עד השנה, וחתך 14 מאיות תוך כדי המשחקים בטוקיו בדרך ל-9.80 ש' מרשים. האמת, קשה לעכל את העניין, ולא פלא שבארה"ב מיהרו לכתוב שהניצחון שלו חשוד.
ג'ייקובס ענה למבקרים עם יכולת מצוינת גם בזהב ההיסטורי של האיטלקים ב-100X4 כרץ השני ברביעייה, מה שדרש ממנו לרוץ את המרחק הרב ביותר מבין הארבעה. התוצאה של איטליה (37.50) היא החמישית בטיבה בהיסטוריה, ונחשבת להפתעה גדולה.
רצת העתיד, וגם ההווה
איית'ינג מו, זהב אולימפי ב-800 מטר
מנה טעימה ראשונה, לקראת מנת שף מלאה שצפויה לרצה הנפלאה, רק בת 19, שנולדה בניו-ג'רזי להורים שהיגרו מסודן. היא האיצה את גמר ה-800 מטר למהירות מסחררת שלא זכורה באולימפיאדות, וקבעה שיא אמריקני, 1:55.21 דק' – המהווה שיא עולם לנוער עד גיל 20. הרצה המחוננת בנויה נהדר, 1.78 מטר על 55 ק"ג, וסחפה את ארה"ב גם לניצחון בשליחות 400X4.
הכוכבת המיתולוגית
אליסון פליקס, זכתה בארד ב-400 מטר ושותפה לזכיית ארצה בזהב ב-400X4
מה עוד לא אמרו על הכוכבת שהגיעה לטוקיו, 17 שנה אחרי הבכורה שלה באתונה 2004. ביפן היא הוסיפה עוד שתי מדליות לארון הבלתי נגמר שלה. 13 מדליות אולימפיות באתלטיקה ברזומה. ואם זה לא מספיק, היא גם לוחמת חברתית שנאבקה ב"נייקי" הענקית על הטבת זכויות הספורטאיות שנכנסות להיריון. קלאסה של רצה ואדם, ואם לילדה בת שנתיים שנולדה אחרי לידה קשה.
איש הברזל
ראיין קראוזר, האלוף האולימפי בהדיפת כדור ברזל
אדם עצום ממדים הפיח רוח חדשה בהדיפת כדור הברזל והפך אותה, לראשונה, לאחד המוקדים בטוקיו. במבחני ארה"ב שיפר את שיא בן 31 שנה של רנדי בארנס, בן ארצו, ופרץ ל-23.37 מטר. בטוקיו היה רחוק רק ב-8 ס"מ משבירת השיא החדש.
הלו, ילד
אריון נייטון, רביעי בגמר ל-200 מטר
כל העולם חיכה לראות איך האתלט האמריקאי הצעיר ביותר באולימפיאדות מאז 1924 יתנהג בסרט האמיתי של הגדולים. בן ה-17.5 הגיע מבושל ונכון, ודורג רביעי בגמר ה-200 מטר לגברים, כפסע מהפודיום. הוא יכול כבר להזמין את הנגר לעצב את ארון הפרסים שלו, שיתמלא בגדול.
הישראלים
ממיננקו ועד טפרי
זו הייתה אחת ההופעות הטובות של אתלטי ישראל בהיסטוריית האולימפיאדות. חנה קנייזבה-מיננקו הוסיפה נדבך להנחה שהיא אחת האתלטיות חסרות המזל בעולם. מקום רביעי במדי אוקראינה בלונדון 2012 (הייתה שלישית עד לקפיצה אחרונה), מקום חמישי בריו במרחק לא רב מהארד ומקום שישי בטוקיו. למרות שבטוקיו בפעם הראשונה היא לא נאבקה ממש על מדליה, יש תחושה שהרווחנו אותה לפחות לעוד מחזור אולימפי. עד טוקיו הקופצת נראתה כקרובה לסיום הקריירה הבינלאומית, סבלה מפציעות והחליפה מאמנים. בטוקיו, כשהמאמן רוגל נחום מצליח איתה בניסיון אישי שני, היא התעלתה ל-14.60 מטר ונראתה תחרותית ביותר ולוחמת. אם המגמה תימשך, אולי יקרה נס ונראה אותה על הפודיום בפריז 2024.
סלTמוויט ביולין-טפרי הצדיקה בגדול את הכרטיס לטוקיו כשסיימה עשירית בגמר ה-5,000 מטר, לונה צ'מטאי-סלפטר עוד חייבת לעצמה את מה שהיא יכולה לעשות ולא עשתה. דיאנה וייסמן, בכירת הספרינטריות בכחול-לבן מאז אסתר רוט שחמורוב, חייבת למצוא, בשיתוף אמה המאמנת אירינה, את הנוסחה להתקרב עד פריז ל-11 שניות ולחצי הגמר. מארו טפרי ביטא את ההתקדמות בארץ בריצת המרתון כשסיים במיקום חסר תקדים לישראלי, 13.
נציג משלחת הפליטים
לואי תחלואיני, ההפתעה מעמק חפר
משלחת הפליטים הבליטה אתלט אחד שרבים רואים בו "משלנו". מלקה "לואי" תחלואיני הדהים במקום ה-16 המכובד במרתון, דקה בדיוק אחרי מארו טפרי שאיתו רץ לאורך רוב הדרך. הופעתו אמורה להיות מינוף לאזרוחו של הפליט מאריתראה שחי בישראל, כפי שרבות ממדינות העולם העניקו אזרחות לפליטים שתרמו להן מבחינה ספורטיבית. באמצע השבוע הוא תפס את הכותרת הראשית, לא פחות, של אתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, בריאיון על קורות חייו ויכולותיו.
המסך הקטן
השידור עבר בצורה חלקה ומקצועית
כיאה לתחרויות מרתקות ורמת צילומים בנוסח העידן הנוכחי, גם הפרשן מולי אפשטיין העשיר את הצופים בפרשנות מרשימה, במרקם המקצועי והאנושי. גם השדר החדש, רן מלובני, בשידורו הבינלאומי הראשון, הפתיע לטובה.
פורסם לראשונה: 08:44, 13.08.21