הכל יחסי בחיים, גם בכדורגל. בימים עברו התמקמות של ברצלונה במקום הרביעי, שמוליך לליגת האלופות, הייתה נראית כמו נפילה נוראית – כל מה שאינו מקום ראשון היה נפילה כזו – אבל לא הפעם. לפני שלושה חודשים, כשצ'אבי מונה לתפקיד המאמן, בארסה הייתה במקום התשיעי ושיחקה כדורגל הרבה פחות טוב מהיום. בדרך מאמצע הטבלה לניסיון לכבוש שוב את ראשה יש מרחק לעבור.
בברצלונה מרוצים כיוון שצ'אבי נראה כמו המאמן שיכול לעבור את המרחק הזה. השינוי לא קורה ביום, לברצלונה יש עוד לא מעט בעיות ויידרש לפחות עוד חלון העברות אחד להשלמת הסגל, אבל הוא קורה, וזה מה שחשוב. הניצחון על אתלטיקו מדריד השבוע, 2:4 מרשים התקפית, היה משחק הליגה העשירי של צ'אבי כמאמן, והוא השיג 21 נקודות מתוך 30 אפשריות. רק ריאל מדריד צברה יותר נקודות בפרק הזמן הזה.
התקווה הקטלאנית מגיעה משני מישורים – יישום הכדורגל של צ'אבי על ידי השחקנים החדשים, והקפיצה המטאורית של הצעירים. ברצלונה החתימה התקפה חדשה לגמרי בחלון החורפי, כשצירפה את אדאמה טראורה (השאלה מוולבס), פייר אמריק אובמיאנג (מארסנל) ופראן טורס (מנצ'סטר סיטי). בנוסף, דני אלבס חזר בגיל 38 וסיפק הצגה מול אתלטיקו.
אלבס כבש, בישל ובהמשך גם הורחק – שחקן ברצלונה הראשון עם הספק כזה באותו משחק מאז חריסטו סטויצ'קוב – אבל בעיקר הזכיר מהו הכדורגל של ברצלונה, זה של התקופה בה הוא היה כוכב. המיקום של אלבס יחד עם טראורה בצד ימין נתן לצ'אבי אפשרויות שלא עמדו לרשותו קודם. הברזילאי נכנס כל הזמן פנימה, לקישור, והתרומה הייתה כפולה: פדרי לא היה צריך לעזור לקשרים האחרים אלא נשאר גבוה, בעמדה מסוכנת ליד החלוץ, ובנוסף כיוון שברצלונה העמיסה כך את מרכז המגרש היא השיגה בידוד של אחד־על־אחד לטראורה.
טראורה הוא השחקן עם הכי הרבה דריבלים מוצלחים בממוצע ל־90 דקות באירופה. לברצלונה לא היה שחקן כנף אמיתי לפני שהביאה אותו. טראורה לא הולך אחורה אלא תמיד מנסה לעבור את השומר שלו וכך בדיוק גם הגיע השער השני: אלבס במרכז, טראורה מבודד, דריבל והגבהה טובה לרחבה.
הקישור שייך לצעירים
כובש השער הזה היה גאבי, אחד הסמלים הבולטים למישור השני שהוא כמובן השחקנים הצעירים. רונלד אראוחו, שכבש גם הוא מול אתלטיקו (והזכיר שוב שגדל כחלוץ ולא כבלם), נחשב ותיק, אבל הוא רק בן 22. טורס, עליו שילמה ברצלונה לסיטי 55 מיליון יורו, בן 21. אנסו פאטי, ששוב פצוע, בן 19. והעיקר מגיע בקישור, עם ניקו גונסאלס (20) וכמובן פדרי (19) וגאבי (17).
פדרי היה פצוע חלק גדול מהעונה כך שעדיין לא ראינו שימוש מלא של צ'אבי כקשר, שלפני הפציעה היה בהרכב נבחרת ספרד. גאבי קיבל מול אתלטיקו תפקיד עם אחריות רבה. הוא פתח בצד שמאל ונדרש להחליט מתי לנוע למקום אחר ולפנות לג'ורדי אלבה את הקו ומתי להישאר בצד כדי לרווח את המשחק. השער של גאבי הובקע בנגיחה, ונדמה שאין דבר שהוא לא יכול לעשות. "גאבי יכול לשחק בהמון עמדות, אפילו חלוץ מדומה", אמר צ'אבי אחרי המשחק, "הוא טוב בכל מקום".
עם הצעירים האלה והרכישות החדשות סיפקה ברצלונה את אחת ההופעות ההתקפיות הטובות שלה בשנים האחרונות ועלתה למקום הרביעי, על חשבון אתלטיקו אותה ניצחה. זה היה משחק הליגה הראשון בו אתלטיקו ספגה ארבעה שערים מאז דצמבר 2012.
מהיר ועצבני
לצ'אבי יש אפשרויות נוספות. בתחילת העונה פירסמה חברת SCISPORTS ההולנדית מדד למהירות של כדורגלן, נוסחה המורכבת מהיציאה של השחקן מהמקום, המהירות המקסימלית שלו, סיבולת, ועוד. שניים מתוך עשרת שחקני ההתקפה המהירים בפרמייר־ליג לפי אותו מדד היו טראורה ואובמיאנג, שניהם שחקני ברצלונה עכשיו. עוסמאן דמבלה, שנשאר במועדון למרות הרצון למכור אותו, יחזור מתישהו לשחק. גם הוא שחקן מהיר מאוד.
כל אלה מספקים עניין מחודש בכדורגל של ברצלונה וכן תקווה לעתיד, אבל ברור שמדובר רק בחלק מהעבודה שצריכה להיעשות. בסגל יש עדיין חורים. הגיל המשותף של שני המגינים, אלבס ואלבה, הוא 70. בארסה זקוקה לבלם ליד אראוחו וכן לחלוץ מרכזי אמיתי. החלום מבחינת ברצלונה הוא כמובן ארלינג הולאנד, עליו תהיה מלחמה אדירה בקיץ – אבל מצבו הכלכלי של המועדון עדיין רחוק מלהיות מושלם.
ועדיין, אין מה להשוות את התחושה סביב ברצלונה הנוכחית לזו שהייתה לפני שלושה חודשים, לפני הגעת צ'אבי והתוספות החדשות לסגל. זו אולי לא ברצלונה של תקופת צ'אבי השחקן, רחוק מכך, אבל גם לא זו שהייתה אצל רונלד קומאן. בכדורגל, כמו בחיים, הכל יחסי.
פורסם לראשונה: 16:26, 09.02.22
