"בית"ר ירושלים היא רכבת ההרים הכי תלולה בכדורגל הישראלי. המועדון הזה עבר קשיים בלתי נתפסים – מול הקהל, השחקנים, הבעלים לאורך השנים. עכשיו, בשיא המשבר, בית"ר צריכה בעיקר לנשום ולחזור לבסיס שלה. נכון, אין לנו שחקנים עם איכויות גבוהות, אבל הם צריכים – בשביל הסמל – להשאיר את הלב ואת הנשמה על המגרש. ברגע שהשחקנים יבינו שזה התפקיד שלהם, תהיה לנו תקווה. והיא צנועה כרגע: רק לשרוד".
אחרי שש שנים, יוסי מזרחי חוזר לקדמת הבמה. במועדון שבו גדל, במועדון שהכי מזוהה איתו. לצד אלי אוחנה, עוד סמל ענק. אבל בית"ר של היום קורסת ושבורה. בעיות כלכליות, סגל חלש, בעלים שמסובך עד מעל הראש, קהל שמאבד אמון ואיום ירידה לליגה הלאומית שמרחף מעל הכל.
זה מה שמחכה ליוסי מזרחי בן ה־68. השוער המיתולוגי של בית"ר, שזכה כמאמן בשתי אליפויות בבית וגן, לוקח עכשיו על עצמו את משימת חייו נגד כל הסיכויים: להציל את הקבוצה שבה גדל. להפוך למשיח של בית"ר. שלשום העביר את אימון הבכורה שלו.
"התגייסתי למשימה בלב שלם"
13 שנה עברו מאז עמד על הקווים בטדי כמאמן ראשי. בשנה האחרונה הוא משמש כמנהל מחלקת הנוער של המועדון. בין לבין הצליח להשאיר את בני־יהודה בליגת העל, ועבר באשדוד, במכבי נתניה ובהפועל ירושלים.
"אמרו שלא רציתי לקחת את התפקיד, שאין לי כוחות, ועוד כל מיני שטויות", הוא אומר בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". "בוא אספר לך מה באמת היה. אני עובד במועדון ומקורב מאוד לאוחנה, בית"ר עוברת תקופה קשה, ואותי לימדו שכשהבית בוער חייבים לכבות את האש. כשאוחנה פנה אליי ביקשתי כמה ימים להיות שלם עם עצמי והחלטתי ללכת על זה".
הפכת למאמן הוותיק בליגת העל.
"אז תואר אחד כבר יש לי".
אתה לא חושב שנעשה לך עוול, שהפילו עליך תיק כבד כזה?
"אני רוצה להבהיר חד־משמעית, אף אחד לא כפה עליי את התפקיד והצמיד לי אקדח לרקה. כירושלמי שגדל במועדון ועבר משברים בבית"ר, אני מכיר הכל – את הטוב ואת הרע. אני אופטימי".
אופטימי, אתה בטוח?
"כשהבית שלך במשבר אתה לא בורח, ואני מודה שאנחנו במשבר גדול מאוד. זה לא רק העניין המקצועי. אני מודע לכך שבגלל המצב הכלכלי בבית"ר לא ניתן היה להביא מאמן בעל שיעור קומה, לכן התגייסתי בלב שלם. אני מוכן לקראת הקשיים הצפויים".
"אני רוצה להבהיר חד־משמעית, אף אחד לא כפה עליי את התפקיד. אף אחד לא הצמיד לי אקדח לרקה. כירושלמי שגדל במועדון ועבר משברים בבית"ר אני מכיר הכל"
זה המשבר הכי גדול מאז נוסד המועדון?
"הייתי במשבר גדול יותר כמאמן בית"ר בתקופת גד זאבי, כשהמועדון התפרק והלכנו לבית המשפט. הנזק שנגרם לי אז היה עצום והמשכתי לאמן אותה. עברתי הרבה דברים בחיים שלי".
תגיד, בגיל 68, למה אתה בכלל צריך את זה?
"אתה אף פעם לא יודע לאן החיים יובילו אותך, אבל זה נכון שלא חשבתי שבגיל 68 אהיה שוב מאמן בית"ר. הרי לפני כמה שנים כבר החלטתי ללכת לכיוון אחר. מדי פעם הייתי קופץ לעזור לקבוצות כמו אשדוד, בני־יהודה. הקבוצה היחידה שהגעתי אליה מרצון הייתה הפועל קטמון. עכשיו אני מרגיש שאני צריך לעשות הכל כדי להציל את בית"ר, לכן התגייסתי למשימה".
ואתה מאמין שתצליח?
"כשוער תמיד הייתי אמיץ, אף פעם לא פחדתי מאתגרים. לרוב זה גם הצליח לי. הפחד לא היה חלק מהקריירה שלי. גם עכשיו אין בי פחד, לקחתי את בית"ר כשהיא רחוקה שתי נקודות מירידת ליגה. המשימה שלי היא רק הישרדות, שיבוא בעל בית חדש ויקנה קבוצה מליגת העל ולא מהלאומית".
"אין לי הרבה מה להפסיד"
כמה אוחנה השפיע על ההחלטה שלך?
"שנינו צמחנו פה ויש בינינו הערכה וכבוד. אפשר להגיד שאני גידלתי את אוחנה בבית"ר. זה שאלי נמצא במועדון השפיע מאוד על ההחלטה שלי. אני יודע ומבין מה עובר עליו".
אתה מודע לכך שכנראה בזמן הקרוב ישוחררו שחקנים מהסגל?
"עבדתי עם סגלים פחות טובים ונשארתי בליגת העל. החשש הגדול הוא לאבד שחקני מפתח, לקחתי את זה בחשבון, ואני עדיין מאמין שהרוב המכריע יישאר".
תכל'ס, אין לך מה להפסיד, בניגוד למאמנים אחרים שהיו מסתכנים בכתם בקריירה – לרדת עם בית"ר ללאומית.
"יש לי הפתעה בשבילך, אתן לך דוגמה. בתקופת גד זאבי הגעתי אחרי שבע שנים מוצלחות מאוד, ארבע בהפועל ירושלים ושלוש במכבי פ"ת, הייתי אז מאמן מבוקש מאוד. לקחתי את בית"ר, וכשחזרתי ממחנה האימונים פירקו אותה ושלחו לבית המשפט. כל בן־אדם נורמלי היה קם והולך, לא אני. התגייסתי מתוך הבנה שזה המקום שחלמתי לאמן בו. הקהל צעק לי להתפטר, זה היה נזק עצום לקריירה שלי. נכון, בסוף התפטרתי במחזור ה־18, אבל אני לא מצטער שעשיתי את זה. למה? אם המועדון שבו נולדת נותן לך הרבה, אני שם את האגו בצד. אז עשיתי את זה כשהיה לי הרבה מה להפסיד, עכשיו אני עושה את זה כשאין לי הרבה מה להפסיד".
כבר אין אנשים כמוך בכדורגל.
"מסכים לגמרי. אני מהדור שגדל על סמל, זה כבר לא קיים בכדורגל שלנו. היום אכפת לאנשים רק מהכסף, מהאגו, מהמעמד. את התשוקה שלי אף אחד לא ייקח ממני, יש לי אהבה גדולה לכדורגל ולבית"ר".
"כואב לי על כל בן־אדם, בלי קשר למושיקו, שאני מכיר אותו טוב. צריך להמתין ולראות מה יקרה, אני רק יכול לחזק אותו. הוא הבוס שלי ואני מאחל לו שייצא נקי וזכאי"
יש לך בכלל כוח לכל הבלגן והמתח הזה עכשיו?
"את המתח הכי גדול אני מפעיל על עצמי. הוא לא בא מצד התקשורת, הקהל או אף אחד אחר. אני שואף למצוינות, ודווקא המקום הזה גורם לי לקחת את הדברים בצורה הקשה ביותר. כואב לי מה שקורה עם בית"ר. אבל אתה יודע מה יותר כואב לי יותר? שילד בן 13 מעדיף ללכת לקבוצה אחרת ולא למחלקת הנוער שלנו".
על הספתח מחכה לך מחר האלופה ועוד בחיפה. מה יהיה?
"אענה לך בסיפור. כשוער נבחרת ישראל שיחקנו ב־1979 במורסיה נגד ספרד במוקדמות האולימפיאדה. זה משחק שאמור היה להיגמר ב־1:20 להם, אבל הספרדים בסופו של דבר השוו רק בדקה ה־94, וזה לימד אותי שהכל יכול לקרות".
מה אתה אומר על הפרשה החמורה שבה מסובך משה חוגג?
"כואב לי על כל בן־אדם, בלי קשר למושיקו, שאני מכיר אותו טוב. צריך להמתין ולראות מה יקרה, אני רק יכול לחזק אותו. הוא הבוס שלי ואני מאחל לו שייצא נקי וזכאי מכל הסיפור הזה".
לסיום, יוסי מזרחי טוב לבית"ר?
"מקווה שאדע להביא את המורשת שלי לשחקנים. הרווחתי הרבה בקריירה כי נולדתי בבית"ר. אם הם יילכו בדרך שלי, הם ירוויחו הרבה".
