הוא כבר רגיל לשאלות, לאזכורים בשידורי הטלוויזיה - ולרגע לא מתבאס מזה. להיפך. תומר אסייג, אחד הרכזים הבולטים העונה בליגה הלאומית ושחקנה של הפועל מגדל עמק, לא מנסה להסתיר את הייחוס המשפחתי. אביו הוא מני אסייג, תסריטאי, סטיריקן ובעיקר יוצר הסדרה הפופולארית 'שנות ה-80'; דודו, איך לא, הוא שלום אסייג, הסטנדאפיסט והשחקן שמוכר בכל בית.
"תמיד יש שאלות על זה", הוא צוחק. "אלה ששומעים על זה לראשונה, יש פונים אלי: יאללה, תן בדיחה'. או מבררים: 'תגיד לי, גם בבית הם ככה מצחיקים'. מה אענה להם, שלא? ברור שבכל מקום יש צחוקים".
5 צפייה בגלריה
"גדלתי על סטיב נאש, אבל במהלך הקריירה למדתי המון מרכזים טובים ששיחקו לצידי". אסייג
(צילום: מינהלת הליגה הלאומית)
5 צפייה בגלריה
"חיפשתי מועדון שבו אני יכול לקבל את הבמה". תומר אסייג במדי מגדל העמק
(צילום: יעל הראל, מינהלת הליגה הלאומית)
אין מה לעשות, כרגע מכירים אותך בעיקר כבן או כאחיין של...
"ואני נהנה מזה. מפרגן לאבא, הוא תותח. כשאני שומע בשידורים שאומרים: 'הנה נכנס הבן של מני' - זה ממלא אותי גאווה. אני לא בזכות עצמי כל הזמן, כרגע אבא שלי הוא הכוכב והכל בסדר. בעזרת השם, בעוד כמה שנים יקראו לו האבא של תומר".
ועד כמה שלום אסייג עוקב אחרי הקריירה שלך?
"ברור שהוא עוקב, באופן מרוחק יותר. כשאנחנו נפגשים - תמיד שואל על זה. בחופשה המשפחתית האחרונה שלנו בקיץ, למשל, התעניין ועזר. יש הקבלה לעולמות של שנינו מבחינה מנטלית, עמידה מול קהל, לפלס את הדרך למעלה. לטעמי, שחקן כדורסל ללא ביטחון זה כמו סטנדאפיסט בלי ביטחון".
אסייג (23, 1.90 מ') מככב העונה במגדל העמק, העולה החדשה לליגת המשנה. עם שורה סטטיסטית של 10.5 נקודות, 4.9 אסיסטים ו-3.5 ריבאונדים לערב הוא אחד השחקנים הבולטים, כאמור, בקבוצה של אסף רוטשטיין, שכרגע נמצאת בחלק התחתון של הטבלה. "מכיר את המאמן עוד מהימים בהם שיחקתי מולו בליגה הארצית. גם בקיץ שעבר מגדל העמק רצו אותי, אבל זה לא הסתדר. הקיץ, כשחשבתי איזו אופציה הכי טובה עבורי, החלטתי להגיע לשם. אני מרגיש פה שממצא את הפוטנציאל שלי".
הרכז גדל במחלקת הנוער של מכבי קריית מוצקין, עבר לנוער של מכבי חיפה ומשם חתם ל-3 שנים בקבוצת הבוגרים של המועדון. "שלוש שנים, שלוש השאלות", הוא מסביר. "לקריית ביאליק, אליצור נתניה ובעונה האחרונה לעפולה".
השנה סוף כל סוף מצא קבוצה בה הצליח לפרוץ. "חיפשתי מועדון שבו אני יכול לקבל את הבמה", הוא מודה. "את המפתחות בעמדת הרכז הראשון. ידעתי כשזה יקרה - וכשאני אוכל להראות את מה שאני יודע - אז אתקדם. 10 אסיסטים במשחק בודד, מספרים טובים, ניצחונות. הכל עניין של הבמה שאתה מקבל. עד עכשיו הייתי בקבוצות לחוצות, עם רכזים מצוינים, היה קשה לקבל את האפשרות לעשות את המספרים הללו".
אנשים לא יודעים אבל התפוח לא נפל רחוק מהעץ. מסתבר שאביו של תומר, מני אסייג, היה שחקן עבר בנוער של הפועל חיפה. "שיחק אפילו לצד גיא גודס עד שקרע את הצולבת ופרש. זכינו במשהו אחר ממנו", משחזר תומר. "מה שכן, עד היום הוא מגיע למשחקים, מנתח. מנסה להגשים את החלום שלו דרכי".
מי היה המודל לחיקוי שלך?
"גדלתי על סטיב נאש, אבל במהלך הקריירה למדתי המון מרכזים טובים ששיחקו לצידי. גוני יזרעאלי, למשל. הוא אמנם נגס לי מהדקות בעפולה, אבל עבדנו באימונים אישיים והוא תרם לי המון. בסופו של דבר הכל לטובה. אני קוטף את הפירות אחרי שהכרתי אותו מקרוב".
למרות עונה נהדרת שלך, מגדל העמק יותר קרובה לתחתית מאשר לצמרת.
"הפער בלאומית בין התחתית לפלייאוף זה ניצחון-שניים. אתה כמועדון תמיד צריך להסתכל למעלה. כשאתה אומר שהמטרה היא להישאר בליגה - אתה גם נלחם למטה. הליגה עוד ארוכה, לך תדע מה יהיה. אם נישאר בליגה - או אפילו נגנוב מקום בפלייאוף - זו תהיה הצלחה".
המטרה הגדולה שלך: לשחק בליגת העל?
"כמובן. בעזרת השם אנסה להשיג אותה בסבלנות. לא אתפתה להצעה הראשונה שתגיע, כי אז אקפוץ על המציאה ואחמם את הספסל. צריך סיטואציה טובה שאשחק בה. אני מרגיש כיום במקום הכי טוב בקריירה. לשחק, זה הדבר האמיתי. גם אם הייתי ביורוליג או ב-NBA הייתי נהנה פחות".
וכן, אי אפשר בלי לסיים את הריאיון בלי שאלה על התכנית 'שנות ה-80' שמזוהה כל-כך עם המשפחה. "הופעתי בכמה פרקים בהופעת אורח", מפתיע אסייג. "מרגיש שגם לי יש משהו בכתיבה. אני בחור מצחיק, אבל לא ברמה הזו. אולי אחרי קריירת הכדורסל, אפנה לשם, אבל כרגע אני נהנה איפה שאני נמצא".
