לפעמים כל מה שאתה צריך זו הזדמנות קטנה, או מזל. לפעמים תאונה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך.
זו הייתה שנה היסטורית בפורמולה-1. שידורי הדוקו בנטפליקס הביאו לענף רייטינג היסטורי ורווחה כלכלית, בעיקר בשוק הצפון אמריקאי הרדום, תקרת השכר בפעם הראשונה (145 מיליון דולר) קבעה שהאדם שבמכונת המרוץ ינצח. אחרי 259 ימים, 21 מרוצים, ארבע יבשות וכמעט 1,300 הקפות, עונת הפורמולה-1 כתבה לעצמה תסריט שאף סדרה או סרט לא יכולים לחלום עליו.
8 צפייה בגלריה
עונת הפורמולה-1 כתבה לעצמה תסריט שאף סדרה או סרט לא יכולים לחלום עליו
(צילום: getty images)
לואיס המילטון הבריטי התייצב למרוץ האחרון בצהרי אבו-דאבי כדי לנסות לזכות בפעם השמינית, שיא שהיה מפריד אותו ממיכאל שומאכר האגדי. המילטון, 36, ביצע במהלך השנה קאמבק נחוש, אמיץ, שהוכיח שהוא לא רק נהג מעולה אלא לוחם קרבות שלא יוותר על הכתר שלו בלי מלחמה. הוא ניצח בשלושת המרוצים האחרונים ומחק את יתרון 19 נקודות של מקס ורסטאפן ההולנדי. למרוץ באבו-דאבי הם התייצבו עם ניקוד זהה, לראשונה מאז 1974. המנצח לוקח הכל.
ורסטאפן, 24, הוא בנם של נהג פורמולה-1 ושל נהגת מרוצים. כשנכנס לסבב בגיל 17, הפך לנהג הצעיר בתולדות הענף. בגיל 18 כבר היה למנצח הצעיר ביותר במרוץ פורומולה-1. הוא נהג השנה באגרסיביות (מוגזמת לדעת רבים), בלי להשפיל את עיניו מול המילטון. הוא איתגר את המילטון, סחט ממנו את יכולות הנהיגה הגבוהות ביותר שיש בו. דו-קרב כזה לא נראה בסבב מאז איירטון סנה ואלן פרוסט חרכו את המסלול.
יונת דואר נגד אימייל
לפני המרוץ אמרו שני הנהגים שהם מקווים שהתחרות ביניהם תוכרע על המסלול, ולא בפלפולים טכניים. הם שיפשפו צמיגים כבר בהתחלה, אבל לא משהו שהתקרב לשלוש ההתנגשויות ביניהם במהלך העונה, שהובילו למתח ולאווירה עכורה בין הקבוצות שלהם - מרצדס (המילטון) ורד בול (ורסטאפן).
ורסטאפן זכה לזנק ראשון, אך המילטון ביטל את היתרון הזה בשניות והוביל בביטחון, ביתרון שהגיע עד ל-17 שניות, נצח במושגי המרוץ. המילטון הוביל ב-51 מתוך 58 ההקפות ושייט לאליפות. נהיגה איכותית של סרחיו פרס, חברו של ורסטאפן לקבוצת רד בול, עזרה לו לצמצם פערים. ואז התרחשה הדרמה שאיש לא היה יכול להעלות על דעתו.
חמש הקפות לסיום התרחשה התאונה של ניקולאס לטיפי הקנדי. מכונית הבטיחות נכנסה למסלול ואילצה את המשתתפים להאט - אמצעי זהירות שנועד לאפשר למארגנים לפנות את המסלול משברי מכוניות שעלולים לסכן את הנהגים. ורסטאפן ניצל את ההזדמנות כדי לסגור את הפער מהמילטון וגם נכנס לרחבת הטיפולים כדי להחליף צמיגים.
צוות השיפוט, בהחלטה שערורייתית, קבע שחמש המכוניות שהפרידו בין המילטון לוורסטאפן, יוכלו לעקוף את רכב הבטיחות וכך צומצם המרוץ לדו-קרב בין שני הנהגים הטובים בעולם, בהקפה האחרונה, כשוורסטאפן - מצויד בצמיגים חדשים - לא צריך לכלות זמן ואנרגיה בעקיפת חמש המכוניות הללו.
להמילטון לא היה סיכוי. זו הייתה יונת דואר נגד אימייל. הוא ניסה עוד פעם, איזן בין המכוניות, אבל לא נשאר לו יותר גז. ורסטאפן עקף אותו בהקפה האחרונה וחצה ראשון את קו הסיום. המהפך הדרמטי הושלם. שני הערעורים של מרצדס נדחו. איכשהו, העונה המרתקת ביותר, התחרותית ביותר, המעניינת ביותר מבחינת חילופי המשמרות הברורים, הוכרעה דווקא בחדרי הווידיאו.
הכבוד של שומאכר
זה היה אנטי קליימקס לא ראוי לשניהם. המילטון לא קיבל את ההזדמנות שהיה ראוי לה ועמל קשות עבורה. ורסטאפן לא ראוי לכוכבית. במהלך כל העונה הוא התלונן שמציבים כלפיו סטנדרטים שונים של שיפוט מאשר לשאר הנהגים. הפעם השיפוט עזר לו לזכות באליפות.
האוהדים ההולנדים חגגו כמו שאוהדים הולנדים יודעים לחגוג. ראש הממשלה צילצל לברך את ורסטאפן. המילטון האביר הגיע לברך. נהגים גרמנים כמו סבסטיאן פטל לא הסתירו את שמחתם על כך שהמילטון לא שבר את שיאו של שומאכר. האב יוס ורסטאפן, שהיה חברו לקבוצה של שומאכר, לא הסתיר את שמחתו. גם בשביל שומאכר וגם בשל העובדה שהוא עצמו – ב-107 מרוצים על פני שמונה שנים - לא ניצח אפילו באחד.
"זה מטורף. מאז שהייתי ילד רציתי להיות נהג פורמולה-1, לנצח, להיות על הפודיום. רציתי שההמנון שמנגנים יהיה שלי. ועכשיו זה קורה, אומרים לי שניצחתי. זה לא ייאמן", אמר ורסטאפן על הפודיום. "זו הסיבה שאתה נותן לעצמך סיכוי עד הסוף. אתה צריך רק צ'אנס או נס, ולפעמים נסים קורים".
8 צפייה בגלריה
הסיום הדרמטי והגם קצת עכור, לא פגם ביופי של העונה הזו. ורסטאפן בעננים
(צילום: getty images)
חוץ מהתחרות העצומה בין הנהגים. זו הייתה תחרות עצומה בין הקבוצות. רד בול הייתה הקבוצה האחרונה שזכתה באליפות לפני שלטון שבע השנים של מרצדס, שלפחות בחלק השני של העונה נתנה להמילטון יתרון. "לואיס נהג במכונית טובה יותר", אמר סבסטיאן פטל אחרי המרוץ. "האליפות הזו לא רשומה על שם רד בול, אלא שייכת למקס שהוכיח שהוא הנהג הכי טוב בסבב".
המלך החדש? המלך הישן עדיין לא מת
הסיום הדרמטי והגם קצת עכור, לא פגם ביופי של העונה הזו, בשני הגיבורים שסיפרו בצורה כה מרהיבה את שנת ההתאוששות של הענף מהקורונה, את ביטול המסלולים המסורתיים וחניכת החדשים, את התאונות ביניהם באיטליה ובריטניה - אחת מהן הפגישה את ורסטאפן עם גדר בטיחות במהירות של 240 קמ"ש.
המחנה של מרצדס טען שההולנדי נחוש מדי. רד בול טענו שהמילטון נואש מדי. הם הגיעו לסיבוב האחרון כפי שהתחילו את העונה. האינסטינקט של המילטון הוא לברוח מסוג נהיגה כמו של ורסטאפן, הטוען לכתר הכריח אותו לשים לב אליו. המילטון לקח את ורסטאפן לטיול במחוזות האלופים, שבהם חוזרים משום מקום נגד כל הסיכויים.
הכל היה שם אתמול: הנהיגה המסחררת, התאונות, ההחלטות השנויות במחלוקת, הטענות, הטעויות הטקטיות, המהפכים בעלילה. הכל התנקז לשלושה קילומטרים אחרונים בערב של אבו-דאבי. יחי המלך החדש, אבל המלך הישן לא מת. בשנה הבאה המילטון יחזור רעב יותר לשבור השיא. מדובר בתחילתה של יריבות מפוארת.
