מרץ 2020, אולם גמי בראשל"צ. לינוי אשרם, בשיא ההכנות לטוקיו, נקראת על־ידי המאמנת שלה איילת זוסמן, שמבשרת לה בפנים נפולות: עצרי הכל, האולימפיאדה נדחית בשנה.
"זה היה באמצע האימון וירדו לי דמעות, כי באמת הכנתי את עצמי לשנה הזאת מכל בחינה - פיזית, מנטלית, גופנית. הכל, באמת", שיתפה אז המתעמלת את ההתמודדות עם הגזירה, שפגעה בה כמו בספורטאים רבים שהיו בשיא כושרם לקראת האירוע שהתכוננו אליו ארבע שנים.
"נכנסתי לשנה הזו במטרה לסיים אותה באולימפיאדה, ופתאום באים ומבטלים לך את כל התוכניות", הוסיפה. מצד אחד, המשמעות הייתה אפשרות לצבור שנת ניסיון נוספת כדי להגיע מוכנה יותר ומגובשת יותר להופעת הבכורה האולימפית שלה. מצד שני, קשה היה לנבא באיזה כושר היא תהיה כעבור פרק זמן כזה, ואשרם הייתה באותה תקופה מכונת מדליות, כאשר דילגה מפודיום לפודיום בתחרויות השונות – ונראתה מוכנה לדבר האמיתי.
ואכן, למרות שהיא עדיין נחשבת לספורטאית הישראלית בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לעשות את זה בטוקיו (יחד עם גולשת הרוח קטי ספיצ'קוב), לא מעט השתנה בשנה האחרונה. מי שהוכתרה כסגנית אליפות העולם בקרב-רב לפני שלוש שנים בסופיה (לצד ארד בפזארו ב-2017), לא הצליחה לזכות במדליות בשלוש תחרויות רצופות ונראתה פחות חדה – דבר מאוד לא שגרתי בקריירה היחסית קצרה שלה.
אין כמו בבית
אפשר לשאוב עידוד מכך שבסוף השבוע, בחזרה הגנרלית לעיני הקהל הביתי ורגע לפני שתעלה על הטיסה לטוקיו, אשרם החזירה לעצמה מעט את הביטחון, כשזכתה בזהב בקרב-רב בגראנד-פרי בתל אביב והוסיפה למחרת ארבע מדליות. עם זאת, חשוב לזכור שהיא לא פגשה את האחיות דינה וארינה אברינה, אלופות העולם והיריבות העיקריות שלה על הפודיום באולימפיאדה, מאחר שמשרד הבריאות לא אישר לנבחרת רוסיה להיכנס לישראל.
מאז פרוץ המגפה הספיקה אשרם לזכות בזהב באליפות אירופה, אבל גם שם מדובר בהישג עם כוכבית, בדיוק מאותה סיבה – האחיות אברינה לא השתתפו בתחרות. מאז הישראלית סיימה חמישית בגביע העולם בבאקו ופעמיים במקום הרביעי – בחודש שעבר בפזארו ובווארנה. אשרם העלתה אמנם את רמת הקושי של התרגילים בשנה האחרונה ומקבלת ציונים גבוהים, אבל מצד שני יריבות נוספות, מבולגריה ובלארוס, צימצמו ממנה את הפערים והפכו גם הן למועמדות רציניות למדליות אולימפיות.
אשרם עדיין נחשבת לאחת מארבע המתעמלות הטובות בעולם, אך היא תהיה חייבת לבצע תרגילים נקיים בטוקיו כדי להתקרב לפודיום. לפי ההערכה של הגורמים המקצועיים ששוחחנו עימם, היא תלויה בעיקר בעצמה. כלומר תחרות טובה, אפילו לא מושלמת, תספיק לה למדליה, אלא שכולם הסכימו שהטעויות הרבות שלה בטורנירי ההכנה האחרונים מעט מטרידות.
כלל לא בטוח שמדובר במגמה, כי הורדת אינטנסיביות היא דבר שמקובל לפני תחרות מטרה גדולה, אך בסופו של דבר – אם אשרם לא תעמוד בציפיות האדירות שיש ממנה, יהיה זה פספוס ענק עבורה ועבור הספורט הישראלי.
רגע הפריצה
הרגע המכונן, התחרות שבה אשרם הציתה את הדמיון בפעם הראשונה, הייתה אליפות העולם בבאקו 2019. הישראלית נתנה הופעה לפנתיאון, וסיימה עם שלל של ארבע מדליות כסף ושתיים מארד. באותה נקודה, קצת לפני שהקורונה טרפה את הקלפים, לא היה כמעט ספק שהיא בדרך לפודיום אולימפי מרגש, והשאלה היחידה שנותרה פתוחה הייתה רק צבע המדליה. כעת, מסכימים בסביבתה, האופטימיות הפכה לזהירה יותר, למרות ההתאוששות בסוף השבוע.
על דבר אחד אין מחלוקת: מדובר באחת הספורטאיות האיכותיות שצמחו כאן בעשורים האחרונים, ועם תוצאות אי-אפשר להתווכח. מתחת למיטתה מונחות שתי קופסאות, האחת מיועדת למאות (!) המדליות שבהן זכתה בישראל, ובשנייה העשרות שאספה בתחרויות הבינלאומיות במהלך ארבע השנים האחרונות. ב־6 באוגוסט – יום הגמרים בטוקיו – היא תנסה להשיג את המדליה היקרה מכולן ולהוסיף אותה לאוסף הנדיר. אם החלום של לינוי יתגשם, יהיה זה אולי ההישג המשמעותי בתולדות הספורט הישראלי, מאחר שמדובר במדליה כחול-לבן ראשונה באחד הענפים המובילים באולימפיאדה.
מעצמה עולמית
אשרם לא הביאה את הבשורה, אבל בהחלט שיכללה את השיטה. ענף ההתעמלות האמנותית הישראלי נמצא כבר שנים רבות בצמרת העולמית. פורצת הדרך הייתה אירה ריסנזון, הראשונה שעלתה על הפודיום בגביע העולם. אחריה הגיעה נטע ריבקין, שהעלתה עוד יותר את הרף, עם מדליית ארד (חישוק) באליפות עולם וכסף (אלות) באליפות אירופה. מעט לאחר שפינתה את הזירה, הענף החל לדבר על ילדה כישרונית מאגודת הפועל ראשל"צ, לינוי אשרם שמה. כשהגיעה לגיל 18 כבר היה ברור לכולם שהיא הולכת להיות הדבר הגדול הבא בענף. זה קרה ב-2017 בבודפשט, כשהפכה למתעמלת הישראלית הראשונה שזוכה בשתי מדליות באליפות אירופה (ארד בחישוק ובאלות). כדי להבין את גודל ההישג, צריך להזכיר שהוא הגיע חודשים בודדים אחרי שעברה פציעה קשה, קרע במניסקוס, ונזקקה לניתוח מורכב בברך. בענף הגדירו את ההתאוששות המהירה שלה כסוג של נס רפואי.
מלבד ההכנות המקצועית, בצוות שעוטף את אשרם מקפידים להרחיק אותה מכל מגע עם התקשורת, בעיקר לאחר הסערה סביב ההתבטאויות של מאמנת הנבחרת אירה ויגדורצ'יק בהקלטה שנחשפה. הכניסו אותה למעין בועה אליה התרגלה מגיל צעיר, על מנת לייצר עבורה את השקט המקצועי שהיא כל כך זקוקה לו לקראת היום הגדול בקריירה שלה – תחרות הקרב־רב בטוקיו – שבה כל תזוזה קטנה, כל שבריר שנייה של חוסר ריכוז באחד המכשירים, ירחיקו אותה מהפודיום ומהחלום.
אני והאוזניות
אשרם יוצאת מדי יום בשש בבוקר לאוהל האימונים המיוחד שנבנה עבורה במכון וינגייט, שם היא מבלה שעות ארוכות כאשר היא מבודדת כמעט לגמרי מהסביבה. בשיא המגפה, בתקופת הסגרים, עברה ממש להתגורר במקום למשך כמה חודשים, ואת הזמן הפנוי המועט שהיה לה ניצלה להליכה סביב המכון עם אוזניות ומוזיקה שקטה.
זו הייתה שנה שבה הענף הושבת לגמרי, ולכן נערכו עבורה סימולציות של תחרויות כדי למנוע ככל הניתן ירידת מתח. לפחות דבר אחד יהיה מוכר לה בטוקיו: היא תופיע ללא קהל.
אשרם הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש לנוכח המציאות המורכבת. לאור מעמדה כפרויקט לאומי היא זוכה למעטפת מקצועית, רפואית ומנטלית רחבה מאיגוד ההתעמלות ומהוועד האולימפי, ועלות ההשקעה בה עומדת על שני מיליון שקל בשנה, כאשר אחד הגורמים שמסייעים לה הוא ראש עיריית ראשל"צ רז קינסטליך.
מופנמת. קילרית
מי שפוגש את אשרם על אזרחי מגלה בחורה ביישנית, אפילו חסרת ביטחון, אבל ברגע שבו היא עולה על המזרן מתקבלת לוחמת שלא פוחדת מכלום. היא נמוכה יחסית (1.62 מ') בהשוואה ל"אטריות", כפי שהיא מכנה את יריבותיה ממזרח אירופה, אבל מדובר באתלטית לא פחות מהן, עם בונוס בדמות קילריות.
האחיות אברינה, הכוכבות הגדולות של הענף, לא האמינו שישראלית תאיים על השליטה שלהן. אשרם גם ידועה כאחת שלא נשברת כשמכשיר נופל לה, ותמיד יודעת לאסוף את עצמה ולהתעלות. ותתפלאו, הילדה ממוצא תימני־יווני מדברת רוסית שוטפת, ואפילו סיפרה שיצא לה לא פעם לשמש מתורגמנית. דווקא בשל העובדה שהיא מגיעה מרקע שונה לעומת שאר המתעמלות הישראליות, הצברית היחידה בענף שנשלט על־ידי מדינות חבר העמים, נוצרה אצלה מוטביציה מיוחדת להוכיח את עצמה. מלבד הכישרון, מדובר בספורטאית סופר־חרוצה, שלא עשתה לעצמה שום הנחות והקריבה את הילדות כדי להפוך למתעמלת הגדולה ביותר שצמחה פה.
המוח מאחורי ההצלחה של אשרם היא איילת זוסמן, המאמנת והכוריאוגרפית, זו שבוחרת את המוזיקה ובונה את התרגילים. דמות משמעותית נוספת בכוורת שמקיפה את הישראלית היא המורה לבלט גלינה ברסקי. לצידן עובדות גם מורות למחול מודרני, היפ־הופ, אירובי – וזו רק רשימה חלקית.
אשרם מעריצה את ריבקין ואת גל גדות, בעיקר בזכות הדמות שהיא מגלמת, וונדר־וומן, ואיתה היא כל־כך מזדהה. כאמור, למרות החזות השברירית, אשרם מעלה את הרמה שלה ככל שמפלס הלחץ עולה – כך שהמעמד בטוקיו והעובדה שמדינה שלמה נמצאת מאחוריה ומצפה ללא פחות ממדליה, לא אמורים להשפיע עליה. "הלחץ עושה לי טוב, נותן לי מוטיבציה", גילתה בעבר.
אשרם אמנם נחשבת לטיפוס מופנם, אבל אם יש משהו שמצליח להוציא אותה משלוותה זה כשאנשים טוענים שהתעמלות אמנותית היא ריקוד ולא ספורט. היא תמיד דאגה להבהיר שמדובר בענף שמכיל אלמנטים של זריזות וקפיצות כמו באתלטיקה, ודורש קואורדינציה סופר גבוהה וסיבולת לב ריאה מפותחת במיוחד.
עד כמה שזה נשמע היום מוזר, בגיל 13 – שבע שנים אחרי שעלתה בפעם הראשונה למזרן – אשרם חזרה הביתה מאימון ואמרה להוריה שנמאס לה, ושהיא רוצה לחפש ספורט אחר. היא החליטה לבחור בשחייה, אבל חודש אחד מתחת למים הספיק כדי לגרום לה להבין שהלב שלה נמצא באולם ההתעמלות.
הדרך והמחיר שהייתה צריכה לשלם היו ברורים למשפחה. כאחת שבילתה את רוב יומה באימונים, היא פיספסה לא מעט חוויות שעוברים ילדים בגילה, ובשלב מסוים – החל מחטיבת הביניים ועד התיכון – כמעט שלא הופיעה לבית הספר. היא קיבלה סיוע חינוכי מעיריית ראשל"צ, כזה שיתאים לאורח החיים הלא שגרתי, ולמדה למבחנים עם מורים פרטיים.
ירקות וגבינה
אשרם הפכה לעצמאית מגיל מאוד צעיר, ובין השאר הייתה נוסעת לבדה באוטובוס מבית הספר לאימונים, מצוידת בקופסה שמכילה דג או חזה עוף והרבה ירקות. חצי ממנה היא אכלה בהפסקה האחרונה ואת החצי השני כשישבה בתחנה, עם הילקוט על הגב.
אביה, איש קבע, סיפר בזמנו כי בבית היה שלטון צבאי: "למתעמלות הרוסיות יש את פוטין על הראש וללינוי יש אותי. אין ברירה. אם היא תאכל בערב יותר מירקות וגבינה, היא לא תוכל לעשות את מה שהיא צריכה".
אשרם העידה כי הפינוק היחיד שלה לפני תחרות היה קוביית שוקולד מריר, וגם זה רק בתנאי שלא חרגה מהמשקל שהוצב לה. אפילו אחרי תחרות חשובה, כשבאיגוד ההתעמלות אירגנו מסיבה קטנה וכבר הגישו מנות כמו שניצלים ופסטות, לאשרם לא היה נעים להעמיס על הצלחת מול הפרצופים של המאמנות שלה.
כל המשפחה נרתמה לטובת הפרויקט האישי והלאומי, אם זה נהגים שיסיעו אותה לכל מקום שצריך, רכישת בגדי ריקוד מיוחדים עם אבנים יקרות, טיסות לתחרויות ועוד.
כל המסע המטורף הזה יתנקז ל-6 באוגוסט, כשמדינה שלמה תצפה בגמר של אשרם ותחזיק לה אצבעות. חשוב לציין שבענף שבו הפוליטיקה משחקת תפקיד מרכזי, והציונים מושפעים לא מעט מגחמות של שופטות, אשרם תצטרך להגיע ליום התחרויות בשיא הפוקוס. היא תתייצב למזרן באולם ההתעמלות בטוקיו עם כל הטקסים הקטנים שהיא רגילה אליהם, ותנסה להוכיח לכולם ובעיקר לעצמה שהיא קורצה מחומר של ספורטאים גדולים. גם היא מבינה שלא יהיו לה עוד הרבה הזדמנויות לסמן "וי" על החלום הזה.