1. משחק חמש היה המשחק שהתהפך על הסדרה. במחצית הראשונה (39 נקודות לבוסטון), גולדן סטייט נתנה תצוגת הגנה בוסטונאית. הסלטיקס התחילו את המשחק עם איבוד כדור והוסיפו עוד שמונה כאלה עד ההפסקה. סטף קרי לא פגע, גם ג'ייסון טייטום בקושי. שחקני בוסטון היו עם 0 מ-12 לשלוש. וזה עוד לפני הרבע השלישי, שבו גולדן סטייט רמסה את יריבתה. בעצם, את מי לא.
רק שבוסטון השתלטה על הרבע השלישי, קלעה שמונה שלשות רצופות - במה שנראה כמו חיקוי של המשחק הראשון. היא מחקה את יתרון 16 הנקודות של גולדן סטייט והשתיקה את הקהל. קרי עדיין לא פגע. הכל היה מוכן לרבע הרביעי, שבו ההגנה של בוסטון מקבלת אלרגיה לנקודות.
ואז ג'ורדן פול קלע מאיזה מיליארד מטר. עם הקרש.
2. הסל הזה של פול יכול להיות שהכריע את גורל האליפות. ארבע דקות לתוך הרבע הרביעי, מייק ברין, השדר של ESPN, צרח למיקרופון: "הם לא עולים להתקפה, הם לא מצטרפים אליו", כשג'יילן בראון כדרר מול חמישה שחקנים ואיבד את הכדור (איבודי הכדור ואחוזי קליעה נוראים מהעונשין הרסו את בוסטון). עד שהשחקנים הצטרפו לבראון הם היו צריכים לחזור להגנה.
זה בטוח לא היה משהו פיזי. שחקנים ברמות הללו לא נשפכים ברבע רביעי של משחק חמישי בסדרת גמר. בוסטון פשוט קרסה מנטלית. היא כבר הצליחה לסדר את המשחק לקצב שלה כשפול קלע את הסל. לקח לבוסטון עוד כמה דקות להבין שהיתרון נשמט וגדל. רוחה נשברה, הרגליים לא סחבו, הזריקות בקושי פגעו בטבעת, האוויר נגמר, גולדן סטייט קלעה עוד סל בחדירה. ועוד אחד ועוד אחד, סמארט חטף טכנית, טייטום רב עם גרין. גולדן סטייט התנחלה בראש של שחקני בוסטון ולא הייתה מוכנה להתפנות.
בעיקר בגלל שאף אחד לא הגיש צו פינוי.
3. מה שחקן צריך? את העיר שמתאימה לו, צוות אימון שמבין אותו ספורטיבית ואנושית, חברים לקבוצה שתומכים בו ונותנים אמון. שימו את גארי פייטון, ג׳ורדן פול ואנדרה וויגינס בכל ארגון אחר והם שוקעים בבינוניות. זה לא מקרה שהם מצליחים בגולדן סטייט. מדובר בארגון גמיש שמתאים את עצמו לפרסונל.
וויגינס הוא כמובן הדוגמא הטריה והטובה ביותר. שש שנים וארבעה מאמנים לא התאימו לו במינסוטה. גרף השיפור שלו בגולדן סטייט הוא מדהים. שחקן אולסטאר. גמר NBA, שיתוק של כוכבים יריבים, משחק ארבע עצום, משחק חמש שהוכיח שמשחק ארבע לא היה טעות סטטיסטית.
בוב סימונס, בפודקאסט שלו אחרי המשחק, הביא נתון יפה. וויגינס רשם 0 מ-6 מהשלוש ו-12 מ-17 לשתיים. זה בדיוק הפוך מטייטום. לוויגינס שלא הולך מבחוץ, הוא ינסה מחצי מרחק.
5 צפייה בגלריה
כשדריימונד גרין משתמש בבאטלר כדי לתאר את הקשיחות שלך, הגעת לאנשהו. וויגינס
(צילום: AP)
"ג'ימי באטלר אמר שהוא אהב את וויגינס במינסוטה", סיפר דריימונד גרין, "כולנו מכירים את ג׳ימי. הוא לא סובל אנשים רכים". כשדריימונד גרין משתמש בבאטלר כדי לתאר את הקשיחות שלך, הגעת לאנשהו.
4. גרין ידע שהוא צריך לתת ערבות לקרי. קורה פעם בעשור שהידית שלו לא עובדת. גרין נתן את המשחק הכי טוב בסדרה, תומפסון צלף שלשות (קלע יותר שלשות מכל הקבוצה ביחד ועצר לבדו את הריצה של בוסטון ברבע שבו וויגינס סיים עם אפס נקודות), גולדן סטייט עשתה ריצת 0:10 בתחילת הרבע הרביעי כשקרי על הספסל. כולם שמו כתף. קרי היה על האלונקה. בוסטון לא הגנה טוב עליו. הוא החטיא זריקות ריקות שתחזורנה במשחק הבא. קרי ייתן משחק גדול ביום חמישי.
5. בוסטון משלמת כרגע את שכר הלימוד. הם מתחילים לקרוא את מה שגולדן סטייט זוכרת בעל פה. בוסטון כבר חזרה מפיגור דומה, אבל לפני משחק מספר חמש אמרנו שהיא לא מפסידה פעמיים רצוף. גרוע מכך: לראשונה בפלייאוף הזה, בוסטון הראתה סימנים של שבירה. זה דם, וגרין-תומפסון-קרי-קר-איגודאלה הם להק כרישים. כמו כן, הספסל של בוסטון חייב לתרום יותר מ-1 מ-8 מהשדה. בראון וטייטום שיחקו 48 דקות כ"א והשני סיים את המשחק עם ארבעה אייר-בולים.
היעד של בוסטון פשוט: היא צריכה להגיע ל-110 נקודות. עוצמת האש של גולדן סטייט נגדה לא שווה יותר, אבל לא שווה הרבה פחות. טייטום הוא מכונית שנוסעת חמש דקות על 200 קמ"ש וחמש דקות לא זזה. ג'יילן בראון הוא מוצג לדו קוטביות. בוסטון צריכה קצת יציבות. הסדרה הזו היא רפסודה בצונאמי.
פורסם לראשונה: 11:24, 14.06.22
