סקיי בראון קמה בחמש בבוקר כל יום. שעת יקיצה מאוד לא אופיינית לילדה בת 13. מצד שני סקיי בראון (אביה בריטי ואימה יפנית, שמה היפני הוא סאקוי) היא לא ילדה בת 13 אופיינית. הוא נולדה ביפאו, מבלה חצי שנה ביפן וחצי שנה בארה"ב, אבל מייצגת את בריטניה. היא כבר זכתה במהדורת הצעירים של "רוקדים עם כוכבים", יש לה יותר מ-600 אלף עוקבים באינסטגרם וכמעט 30 מיליון צפיות ביוטיוב. היא אוטודידקטית דרך צפייה ביוטיוב בעצמה, והיא הולכת, שוב, בגיל 13, לייצג את בריטניה במשחקים האולימפיים הקרובים בענף הסקייטבורד.
אבל מה שעושה את היקיצה הזו לבאמת לא טבעית היא שבראון בכלל לא קמה להתאמן בענף שהביא אותה לתהילת עולם ולאולימפיאדה. סקייטבורד הוא בכלל לא האהבה הראשונה והאמיתית שלה. מבחינה מסוימת, סקייטבורד הוא הבעל שלה, חיי הזוגיות. סקיי בראון (איך אפשר לא להיות מפורסם עם שם כזה?) קמה בחמש בבוקר כדי להיפגש עם המאהב הסוער והמרגש שלה: גלישת גלים.
(צפו: סקיי בראון ואחיה אושן גולשים עם טוני הוק האגדי)
בגיל עשר בראון הפכה לספורטאית המקצוענית הצעירה בעולם. כשנייקי החתימו אותה על חוזה פרסום, היא הפכה למפרסמת הצעירה ביותר של ענקית הספורט וכבר הופיעה בפרסומת ביחד עם סימון ביילס וסרינה וויליאמס. הפרסומת שלה, בשחור לבן, מדבררת בקול של ילדה בת תשע מה זה אומר ומה צריך לעשות כדי להיות סקייטבורדית עולמית, ונחשבת ללהיט רשת. היא כבר מחזיקה במספר אליפויות ב"משחקי אקס" ובאליפות העולם בפארקים פתוחים. ואם זה לא מספיק, היא האישה הראשונה שהצליחה להשלים קפיצת 540 מעלות.
לבראון יש בכלל מזל שהיא הולכת להשתתף בטוקיו, הפעם הראשונה שבה ענף הסקייטבורד יהיה חלק מהמשחקים. לפני שנה במהלך אימון בקליפורניה, היא חוותה נפילה נוראית. אובחנו לה כמה שברים בגולגולת, והמרפק השמאלי שלה התרסק. היא הוטסה לבית החולים ולפי הרופאים לא הגיבה בשעות הראשונות להגעתה. אבא שלה אמר לאחר ההחלמה שלה כי "לסקיי יש הרבה מזל שהיא בכלל חיה". בראון עצמה לא הבינה מה כל המהומה. היא התעוררה, והמילים הראשונות שאמרה היו, "איפה הסקייטבורד שלי. אני רוצה לגלוש".
"התחרויות זה הבונוס"
בראון, שזוכה כאמור לפופולריות עצומה וגם מהווה מקור השראה לבנות ונערות בענף שנשלט לחלוטין על ידי גברים, מעצבת לבדה את הסקייטבורדים שבהם היא משתמשת, עיצובים שנועדו לעורר מודעות בנושאים על סדר היום כמו רעב בקרב ילדים במדינות לא מפותחות, ילדים שאין להם גישה למים נקיים, וכאלו שלא זוכים לחינוך בסיסי. היא התחילה לגלוש כבר בגיל שלוש. אבא שלה, שהיה בעצמו גולש סקייטבורד, רצה למנוע ממנה את התחביב, בעיקר מחשש לפציעות. אבל הוא לא ממש יכול היה להתנגד לה, ובגלל האהבה שלו לענף הוא לא ממש שימש כמודל לחיקוי עבורה. הבן, אושן, שנתיים צעיר מסקיי, נחשב גם הוא לסנסציית ספורט.
"אנחנו רק רוצים לצאת לים לגלוש, לגלוש על הסקייטבורד, לרקוד, לכייף", סקיי סיפרה על האימונים המשותפים עם אחיה. "לזכות במדליות או בתחרויות, להעפיל לאולימפיאדה, להתחרות באחרים זה פחות נוגע לנו, זה הבונוס". הלימודים האינטנסיביים שלה מול היוטיוב והעובדה שהיא לפעמים מתאמנת עם שון ווייט האגדי, הביאו אותה למקום שבו מבחינת תעוזה, טריקים, סגנון וטכניקה היא נמצאת בקצה העליון של גלשני הסקייטבורד הנשיים בעולם.
הסיבה שבגללה היא כנראה לא תזכה במדליה אולימפית נעוצה בגילה הצעיר, אין לה עדיין את הכוח והמהירות שבהן ניחנות מתחרות מבוגרות יותר. "כמובן שאני אשמח לזכות במדליה", אמרה בראיון ל-BBC, "אבל העיקר בשבילי הוא לגלוש. אני חושבת שאני חיה בעולם שבו כל הדברים הכייפים שיש בעולם הם דברים שגברים עושים. וזה מחסום שאני הצלחתי לשבור בעזרת ההורים שלי, ואני שמחה אם אני אשבור אותו עבור ילדות אחרות".
המטרה שלה לשנים הקרובות (ופה היא מזכירה נאיביות מתוקה של ילדים) היא לטייל מסביב לעולם, לרקוד, לגלוש, ולהישאר עוד קצת ילדה. וכמובן להמשיך לקדם את הענף. סקייטבורד עשה צעדים עצומים לכיוון המיינסטרים בשנים האחרונות (כל ילד יכול לבעוט בכדור, מעט מאוד ילדים יכולים להרשות לעצמם סקייטבורד, יחסית). ההתקדמות הגדולה ביותר בתוך הענף מיוחסת לנשים ונערות. החשיפה של הענף באולימפיאדה יכולה לגרום לפופולריות שלו לגעת בסטטוספירה. הצלחה של סקיי בראון יכולה לשבור את מחוג הרייטינג.
