13.5.2023, אצטדיון נתניה. הפועל ת"א מנצחת 1:2 את חדרה במחזור הסיום של הפלייאוף התחתון. המשחק לא קובע דבר, אבל לתאריך יש משמעות רחבה: שש שנים וחצי אחרי שארבעה אוהדים באדום לקחו על עצמם את המשימה להציל את המועדון מפירוק, הם מפנים את הבמה לקבוצת הניהול האמריקאית בראשות דייויד מינצברג, שצפויה להיכנס רשמית בשבוע הבא. סוף עידן.
לבעלים הנוכחיים לא היו היכולות הכלכליות שיש למיץ' גולדהאר, יעקב שחר ואלונה ברקת, וגם אם עשו כל שביכולתם במסגרת המגבלות, ההתנהלות של חלקם בעונה החולפת מסבירה איך מועדון כמו הפועל ת"א הגיע למצב שבו הוא שורד בליגת העל כמעט ברגע האחרון. וכפי שתבינו, היכולת על הדשא הייתה הבעיה האחרונה.
כעת נחשוף כאן את המהלכים שניסו להסתיר לכאורה בוולפסון בחודשים האחרונים, וגרמו לבעיה תזרימית ולגירעון תקציבי, עם התנהלות שלא עומדת אפילו בסטנדרטים הנמוכים ממילא של הכדורגל הישראלי: מועדון שהגיש לבקרה תקציב מנופח על סמך תחזיות לא ריאליות ונטילת סיכונים גבוהים במיוחד; מועדון שהתקיים ללא ישיבות דירקטוריון במשך שנתיים; בעלים שלא השקיעו העונה ולו שקל אחד; מועדון שהתקשה להעמיד קייטרינג למנויי יציע הכבוד; ושחקנים שמחכים למשכורות שלהם ולא מוצאים כתובת בהנהלה.
ואם זה לא מספיק, עוד לפני העברת הבעלות, הבוסים החדשים כבר הצליחו להסתבך עם האוהדים, על רקע המיתוג החדש שעשוי להשאיר את הפטיש והמגל המפורסמים מחוץ לסמל המועדון.
הון? סיכון!
בקיץ שעבר הוכן בוולפסון תקציב על ידי חלק מהבעלים, שכבר הספיקו לעזוב, והמנכ"לית אודליה פרידמן, שגם היא כבר לא במועדון. בניית תקציב בליגת העל נעשית בפורמט של ניהול סיכונים, אך בהפועל ת"א לקחו את העניין כמה צעדים רחוק מדי, עם תחזיות אופטימיות, הן כלכלית/שיווקית והן מקצועית. התקציב שהוגש לבקרה עמד על 40 מיליון שקל, אך המועדון משאיר לבעלים החדשים גירעון של כשמונה עד תשעה מיליון שקל, שעדיין לא ברור מי יכסה אותו.
נתחיל בכך שבהפועל ת"א הסתמכו משום מה בתקציב שהגישו על כך שישחקו בפלייאוף העליון, מה שאמור היה להכניס 3.5 מיליון שקל ממכירת כרטיסים - דבר שכמובן לא קרה. יתרה מכך, המועדון אפילו הפסיד כסף כששיחק בפלייאוף התחתון, מאחר שכמות הכרטיסים שנמכרו לא כיסתה את עלויות האבטחה.
פרידמן וחלק מהבעלים בנו גם על הכנסה של 700 אלף שקל ממענקי המינהלת על הישגים בפלייאוף העליון. כלומר, לא רק שהם האמינו שהקבוצה תסיים בין שש הראשונות, אלא גם חזו עוד לפני שהעונה התחילה כי תשיג מאזן של ארבעה ניצחונות (כל אחד שווה 140 אלף שקל), שתי תוצאות תיקו (70 אלף שקל לכל נקודה) וארבעה הפסדים. בפועל, המועדון הכניס 170 אלף שקל צנועים עבור שני ניצחונות ושתי תוצאות תיקו בפלייאוף התחתון.
בסעיף ההכנסות בתקציב דובר על רווחים משמעותיים ממרצ'נדייז. במסגרת הפעילות השיווקית נפתחה חנות בבלומפילד, ובהפועל ת"א בנו על הכנסות של לפחות מיליון שקל ממכירת מוצרים. במבחן המציאות הרווחים היו זניחים.
זה לא הכל. בהפועל ת"א התבססו על הכנסה של 1.5 מיליון שקל ממכירת שישה תאי צפייה, אך לא מכרו אפילו אחד לפני תחילת העונה, ורק בשלב מאוחר יותר הצליחו למכור תא בודד. גם כמות המינויים שנמכרו לתא הכבוד עמדה על כמות חד־ספרתית, כזו שלא מקובלת אפילו בקבוצות תחתית בליגה הלאומית.
מקרה שממחיש את הקושי התזרימי התרחש לקראת המשחק מול חדרה בבלומפילד, כאשר המועדון ויתר על הקייטרינג למנויי יציע הכבוד, למרות שגם ככה מדובר במספר זעום של אוהדים. במועדון רצו לחסוך עלות של 30 אלף שקל, ובשלב מאוחר יותר כמות האוכל הופחתה בשליש. בהפועל פיצו את המנויים בכרטיס נוסף למשחק מול מכבי חיפה.
גם הנבואה על הכנסה מחסויות על מכנסי השחקנים, בסכום של 300 אלף שקל, או חסויות ממחלקת הנוער וקבוצת הנשים ב־700 אלף שקל, הייתה רחוקה מלהגשים את עצמה. בהפועל בנו גם על מכירתו של שי אייזן לאשדוד תמורת 700 אלף שקל, אך העסקה נפלה. תוסיפו לכך את עונשי הרדיוס שגרמו לאובדן הכנסה של יותר ממיליון שקל ותבינו איך נוצר הבור העמוק.
9 צפייה בגלריה
גם הנבואה על הכנסה מחסויות על מכנסי השחקנים, הייתה רחוקה מלהגשים את עצמה
(צילום: עוז מועלם)
על רקע כל הבלגן בתקציב, לא ברור איך מועדון כמו הפועל ת"א לא מקיים אפילו ישיבת דירקטוריון אחת במשך שנתיים. חמור מכך, חלק מהבעלים כלל לא היו מודעים לתקציב שהוגש, ורק שלושה חודשים אחרי פתיחת העונה הם נדהמו כשנחשפו למספרים. הגירעון שנוצר אף יצר קרע בין ההנהלה לבין קבוצת הרכישה האמריקאית, שככל הנראה ילווה אותנו בהמשך עם מאבק משפטי.
מדללים מניות
התקציב כלל גם הכנסות ממכירת 8,000 מינויים וממכירת שחקנים בסכום של שמונה־תשעה מיליון שקל (יתר הסכום ייכנס עד ה־1 באוקטובר). תקציב שכר השחקנים, שנחשף כאן לראשונה, עמד על 13 מיליון שקל בלבד - מספר נמוך מאוד עבור מועדון כמו הפועל ת"א, כחמישית בהשוואה למכבי ת"א, למשל. בקיץ האחרון ביצעו האדומים מכירה של שחקני בית בסדר גודל של 14 מיליון שקל, אך הסכום חולק למספר תשלומים, ורק בסוף ספטמבר אמורים להיכנס 5.5 מיליון השקלים הנותרים.
ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי הבעלים העבירו במהלך העונה 5.5 מיליון שקל מהחברות שלהם בצ'קים החתומים על שמם, שהוגדרו מראש כהלוואה לטובת כיסוי חובות ותפעול שוטף, עד שיגיע הכסף ממכירות השחקנים. לאחרונה הם משכו אותם בחזרה, כך עולה מכתב תביעה של האמריקאים, שבינתיים הוסר. אם הם היו מעבירים את הסכום דרך חשבונות הבנקים הפרטיים שלהם, כפי שעשו בשש השנים שלהם במועדון (הלוואת בעלים), הם לא היו יכולים למשוך את הכסף בחזרה.
מתברר כי הפועל תומחרה בהון מניות של 15.5 מיליון שקל. ההסכם הראשוני קבע כי על האמריקאים להעביר שבעה מיליון שקל כדי לקבל - נוסף על שליטה מלאה על המועדון - גם 40 אחוז מהון המניות. עם זאת, שרון ניסנוב דרש להכניס סעיף המתיר לבעלים הנוכחיים לדלל את מניותיהם בתמורה לתשלום של האמריקאים. בזמן שזאב גרינברג ומאיר תושב ביקשו לשמור על האחוזים שלהם, האחים ניסנוב העדיפו לדלל 11 אחוז מהמניות וקיבלו 1.7 מיליון שקל.
ריק ניהולי
הוועדה להעברת זכויות של ההתאחדות אישרה את עסקת המכירה במארס האחרון, ומאז הפועל נותרה ללא אבא ואמא. המהלך הראשון שדרשו האמריקאים היה לפטר את הבעלים מהדירקטוריון, יחד עם התחייבות חוזית כי לא ניתן יהיה לבצע כל החתמה מעבר לעונה הנוכחית.
בחודשים האחרונים, על רקע החובות והניהול השוטף, נוצרה מתיחות בין הבעלים שזזו הצידה לבין היורשים שלהם. הבעלים הנוכחיים רצו למכור שחקנים כדי להקטין את הגירעון התופח. אל־ים קנצפולסקי כבר היה בדרך למכבי חיפה תמורת 1.5 מיליון יורו, אולם האמריקאים טירפדו את המהלך. כך נוצר מצב הזוי שבו הבעלים הנוכחיים מחויבים לעדכן בכל צעד את היורשים, עוד לפני שקיבלו לידיהם את המועדון.
האמריקאים הפקידו שבעה מיליון שקל בחשבון נאמנות שייכנסו לקופת המועדון בעוד שבועיים. לבעלים הוצג, לטענתם, שיפוי במייל שלפיו במידה שהגירעון יגיע לשבעה מיליון שקל ובהיעדר אפשרות למכור שחקנים, האחריות לכיסוי הבור תיפול על קבוצת הרכישה. אלא שהמייל המדובר לא הוכנס לחוזה ומבחינת האמריקאים הוא לא מחייב.
הרוכשים ביצעו בדיקת נאותות בשני סבבים באמצעות חברת דלויט, הראשון דרך דוחות רשמיים ב־30 בנובמבר והשני על תחזית לקראת תום הליגה, וטענו כי חובות המועדון גולגלו לעונה הבאה. הבעלים זעמו מאחר שלדבריהם האמריקאים היו חשופים לכל המספרים, כולל לחובות. זאב גרינברג אמר: "אם זה היה תלוי בי, הייתי מבטל את ההסכם. לא באנו להפועל ת"א בשביל לתת אותה למישהו שיהרוס אותה. טעינו איתם".
לאחר שהתברר כי הקבוצה לא תשחק בפלייאוף העליון, שני הצדדים קיבלו התראות מהבקרה על כך שנדרשת הזרמה של מיליוני שקלים, והחלו לבצע מהלכים שיבטיחו את תשלום השכר לשחקנים בחודשיים שנותרו. כך קוששו במועדון עשרות אלפי שקלים מההסתדרות, ממרכז הפועל ומספונסרים שסייעו ב־2.6 מיליון שקל.
תלשו את הסמל
אחת ההתעקשויות של הבעלים במגעים עם האמריקאים הייתה שהסמל לא ישונה. אלא שעוד לפני שנכנסו לניהול המועדון, הפטיש והמגל הוסרו מהלוגו החדש, מה שעורר את זעם האוהדים. הרוכשים הסבירו שתהיה להם בעיה לשווק בארה"ב הקפיטליסטית סמל המזוהה כביכול עם הקומוניזם, אבל ציינו כי הם ערים לביקורות ויתחשבו בכך לקראת הצגת הלוגו החדש שיעמוד בסימן 100 שנים להיווסדו של המועדון.
הפעולה האקטיבית הראשונה שביצעו האמריקאים ושהובילה גם היא לביקורות הייתה ההחלטה לצרף את הפועל ת"א לטורניר 7 על 7 היוקרתי בקרוליינה. ההשתתפות כרוכה בהוצאה של 100 אלף דולר עבור מועדון שגם ככה נלחם על כל שקל, ושליחת שחקנים צעירים לטורניר בזמן פגרה.
סערה נוספת סביב הרוכשים החדשים הייתה שדרוגו של האנליסט חן סול למנהל מחלקת הכדורגל. ההיכרות של סול עם האמריקאים נוצרה במהלך שיחות זום, שבהן סייע למנהל המקצועי לשעבר עומר בוקסנבוים בתרגום לאנגלית. סול הרשים אותם במצגות שבנה, והם החליטו להפוך אותו למספר שתיים של המנהל המקצועי ניק האמונד, עוד בעונה הנוכחית. המהלך יצר מתיחות בין סול למאמן חיים סילבס, שהבין שמי שהיה "תחת פיקודו" יהיה אחראי במידה רבה על עתידו. וזה אכן מה שקרה: סול זימן את ה"בוס" שלו למשרדו והודיע לו כי לא ימשיך.
בינתיים קבוצת הרכישה התחילה לתכנן את העונה הבאה. כרגע לא נקבע תקציב, אך ברור שהוא יגדל. המטרה תהיה לייצב את הספינה ולהפוך את הפועל ת"א למועדון מנוהל.
פרידמן: "הייתה יציבות כלכלית בתקופתי"
בהפועל ת"א בחרו שלא להגיב. המנכ"לית לשעבר, אודליה פרידמן: "התקציב נבנה בכל עונה על ידי הבעלים. בתקופתי לא נוצרה כל בעיה כספית עם אנשי מקצוע, שחקנים וספקים. הכל שולם במלואו והפועל עמדה בכל יעדיה הכספיים והתקציביים. יתרה מכך, בתקופתי ולשמחתי שולמו יותר מחמישה מיליון שקל שהמועדון היה חייב לשחקנים ולצוות המקצועי עוד בטרם כניסתי לתפקיד, בשל ניהול לקוי בעבר. לפיכך, בטענות אין ממש ומדובר בהוצאת דיבה, כי העובדות מצביעות אחרת וברור שמדובר פה בגורמים לכאורה, אם הם בכלל קיימים, שמנסים לברוח מאחריות ולעשות שימוש נלוז בתקשורת. המסמכים והדוחות שבידי מעידים על כך שיש רק אמת אחת והיא שהפועל ת"א, כל זמן שאני הייתי המנכ"לית, הייתה יציבה כלכלית".
