דראפיץ': כל האחריות עליי
(באדיבות ONE)
הפועל ת"א עברה ימים קשים יותר והתבזתה לא מעט פעמים בשנים האחרונות. הבעיה היא שהמועדון המפואר הזה התרגל לכך שמדי פעם הוא חוטף תבוסות גדולות. פעם בדרבי, פעם מול מכבי חיפה ופעם מול הפועל באר-שבע. הפועל ת"א אינה קבוצה שיכולה להרשות לעצמה דברים כאלה, ולא משנה מה גודל התקציב שלה.
להנהלה הנוכחית היו תקופות בהן נראה היה שהיא עלתה על המסלול ולמדה מטעויות העבר, אבל בכל פעם שהפועל ת"א עשתה צעד קדימה היא מיהרה לעשות שלושה צעדים לאחור. אם זה בפיטורי מאמנים ואם זה בהתנהלות תמוהה בענייני רכש וניהול סגל. בבוקר בונים על כוכבי מחלקת הנוער, בצהריים מחתימים שחקנים ותיקים ומנוסים, ובערב בכלל מנסים לבנות סביב הזרים. בקיץ נותנים את המפתחות למאמן בעל אוריינטציה הגנתית, בחורף עומד על הקווים מאמן התקפי.
המועדון נמצא בתהליכי מכירה להנהלה אחרת, ובינתיים ממשלת המעבר בראשות סלובודן דראפיץ' ועומר בוקסנבוים קורסת. מאז החזרה מהפגרה השחקנים מתנהגים כאילו העונה אוטוטו מסתיימת ומתהלכים במגרש כמו חבורת זומבים.
לא נראה שהם לקחו ללב את השישייה אמש, כל שער התקבל על ידם בהבנה והם אפילו לא ניסו לרדת לאיזה גליץ' כדי להראות שאכפת להם מהמצב. ככה זה כשכבר באוקטובר מדברים על חיזוק בינואר. הפועל ת"א זקוקה להנהגה שתעשה סדר, אם מישהו שם לא יתעשת וימשיך לחכות לרוכשים החדשים היא עלולה לרדת ליגה.
כמו תמיד בתבוסות מסוג זה, גם הפעם חלקם של השחקנים יוצנע כי מטבע הדברים תמיד מתעסקים יותר בהנהלה ובצוות המקצועי. חשוב להגיד שההופעה של מרבית שחקני הפועל ת"א הייתה מחפירה, והם האשמים העיקריים בתבוסה. הפקרות הגנתית שלא מתאימה למשחקים בליגת הילדים, אפס ניסיונות ללחוץ את שחקני הפועל באר-שבע, וגם לא איזה בעיטה מחוץ לרחבה בשביל הסטטיסטיקה.
הפועל באר-שבע נכנסה שוב ושוב לרחבה, ושחקני האורחת הסתכלו עליהם, המשקיעים מביניהם גם הסתכלו מדי פעם על הכדור כדי לראות לאן הוא הולך. זאת הייתה הופעה שגורמת לך להגיד: "כבר עדיף לעלות עם הנוער".
כמובן שאי אפשר לעלות עם הנוער, זה אף פעם לא הפיתרון הרצוי. לפני שמדברים על רכש בינואר ועל חילופי מאמנים כדאי להזכיר לשחקנים שהם אמורים לרוץ על המגרש ואם אפשר גם מדי פעם ללחוץ את היריב ולנסות להפריע לו. נו, לשחק כדורגל.
