הרעש העמום והקבוע של שיפוצים ששמעתם באולימפיאדה היה שאר הספורט הישראלי, שהמשיך בכל הכוח את ההכנות לעונה הבאה. בכל רגע הכדורסל והכדורגל איימו לשוב לסדר היום, אבל אז באה עוד מדליה ועוד אחת, וענפי הכדור נדחקו לשוליים. הנבחרת האולימפית של גיא לוזון הייתה אמנם חריגה, אבל בואו נודה על האמת – היא ממש לא הרשימה, הביאה אווירה מדכאת ואולי עדיף שהייתה נשארת בבית. בכל מקרה, הכדורגל הישראלי המשיך להתקיים מחוץ ליקום המקביל – ופישל פעמיים.
פה זה לא אירופה
הפדיחה הגדולה ביותר הייתה של מכבי חיפה, שהודחה על ידי סבאח האזרית במוקדמות הקונפרנס-ליג. עד כמה סבאח קבוצה מביכה תעיד העובדה שהיא ספגה שישייה בבית (6:6 בסיכום הכללי), והיא עדיין הצליחה לעבור את הירוקים בפנדלים. הקבוצות הישראליות איבדו את יתרון הביתיות, אבל אין זה אומר שצריך לחזור לתקופה שבה הן הפסידו באופן קבוע לדייגים ושואבי מים. לא אתפלא אם שחקני סבאח היו עצובים מכך שהמשחק נגרר להארכה, כי הם צריכים לקום בבוקר לעבודה השנייה שלהם.
ברק בכר התחיל את הקדנציה השנייה שלו ברגל שמאל, הוא יוכל להגיד לעצמו שאפשר להתרכז בליגה בלי הסחות דעת, ומה זה בכלל קונפרנס-ליג? השם האמיתי שלה הוא קורנפלקס-ליג כי היא פשוט לא מעניינת. מעבר למבוכה שבהדחה, מדובר באובדן הכנסות משמעותי ופגיעה בשמו של הכדורגל הישראלי באירופה. בקטנה, אצלנו הכי חשוב לזכות באליפות, הצלחה במפעל אירופי היא משנית – מותר להפסיד לסבאח, אסור להפסיד בשום פנים ואופן למ.ס אשדוד. ככה לא מתקדמים. לא בטוח שהכדורגל הישראלי בכלל רוצה להתקדם, כי התקדמות משמעותה להתחיל את היום לפני עשר בבוקר.
גם מכבי ת"א לא הבריקה באירופה והודחה בשלב המוקדמות של ליגת האלופות בדקה ה-90 על ידי סטיאווה בוקרשט, קבוצה שהאלופה הישראלית הייתה צריכה לעבור. מעבר לכך, החבורה של ז'רקו לאזטיץ' פשוט נראתה רע בשני המפגשים, כאילו העירו אותה משינה והכריחו אותה לשחק. מכבי ת"א תגיד לעצמה שבעונה בלי ביתיות לא שווה להגיע לליגת האלופות. השקרים הרגילים שהכדורגל הישראלי אוהב לספר לעצמו. מי צריך צ'מפיונס בעונה כזאת? תנו לנו ליגה אירופית או קונפרנס-ליג, יש שקט ואין איום לקבל חמישייה בכל משחק.
הצהובים ניצחו את פוניבז' במשחק הראשון במוקדמות הליגה האירופית, חוכמה גדולה. מדובר בקבוצה מעיר שידועה בזכות הישיבה שהוקמה אצלה. המטרה המינימלית הייתה להבטיח מקום בשלב בתים אירופי, והיא אכן תשיג את המינימום.
היחידה שעשתה את שלה באירופה היא הפועל באר-שבע, שעברה סיבוב אחד ולא בטוח שתחלוף על פני מלאדה בולסלאב הצ'כית. ממכבי פ"ת לא היו ציפיות מלכתחילה, כל מה שהיא תשיג זה בונוס. קצת עצוב שזאת רמת הציפיות מהנציגה הרביעית, זה לא שיש לנו עודף בכרטיסים.
התעוררות בטדי
והיה גם גביע הטוטו, במרכזו עמדה קבוצה אחת: בית"ר ירושלים. 5,000 אוהדים באו לאימון הפתיחה והבהירו היטב את הציפיות שלהם. התוצאות של הצהובים-שחורים היו סבירות. היה ניצחון על הפועל ירושלים בדרבי, ספק אם אפשר ללמוד ממנו משהו. זה מספיק כדי לשמר את הפנטזיה שאולי, למרות הפערים התקציביים, בית"ר תתרומם מהבינוניות ותצליח להיאבק על האליפות.
מאז החמישייה על הפועל ת"א בעונה שעברה, מצפים מהקבוצה של ברק יצחקי להפוך לריאל מדריד תוך קיץ אחד. רק צריך להזכיר לאוהדי בית"ר שאותה יריבה ירדה ללאומית. ואם כבר הפועל ת"א, אז סוף-סוף היא עברה לידיו של אדמונד ספרא. גם האוהדים שלה בעננים כרגע, הם יירדו ממש בקרוב לקרקע עם פתיחת הליגה הלאומית. זה יפה שהבן מואיז שואף להפוך תוך חמש שנים את הפועל ת"א לקבוצה המובילה בכדורגל הישראלי, קודם כל תנצח את כפר שלם ומכבי הרצליה.
מכבי והפועל ת"א בכדורסל ממשיכות לריב, וזה הגיע לתמיר בלאט. הגארד קיבל הצעה ענקית מהאדומים, כך לפחות על פי הדיווחים, אבל החליט לשדרג את שכרו אצל האלופה. בהפועל מתלהבים מכך שהם גורמים ליריבה לשלם יותר על השחקנים שלה, ומישהו צריך להגיד לה שזה לא תואר. המועדון החזק ביותר בספורט הישראלי לא יפשוט רגל בגלל שהוא נתן חוזים גדולים לרומן סורקין ולבלאט. הרכש הנוצץ ביותר של האדומים, פטריק בברלי, פלט איזה שטות בפודקאסט שלו "לא כל היהודים קמצנים, מי שנתן לי את החוזה היה נדיב", ויצר קרב טוויטר מעיק בין עופר ינאי לדני פדרמן. זה היה מצחיק, משעשע וכיפי כמו להיתקע בפקק באיילון. פטריק בברלי לא אנטישמי. נקווה בשביל הפועל ת"א ובשבילו שהוא אכן טוב בכדורסל, כי הוא לא היורש של ג'רי סיינפלד.
בינתיים, הפועל ירושלים ממשיכה להסתכל על המתרחש בת"א בהנאה גדולה. כולם כבר שכחו שגם להם יש הרבה כסף עכשיו, ויש להם בעיקר שקט שעשוי להיות הנשק הסודי שלהם במאבק האליפות. ירושלים תצטרך להציל את הכדורסל הישראלי מסדרת גמר בין מכבי להפועל ת"א, היא הולכת להיות יותר מעייפת וטרחנית מהדודה שמגיבה לסרטונים באינסטגרם: "זה לא מצחיק, ולי יש הכי הרבה הומור".
מסורת קייצית
כמדי קיץ, הנבחרות הצעירות של הכדורסל הישראלי הביאו כבוד לענף, הפעם עם בונוס נוצץ: שתי נציגות שזכו בכרטיס לאליפות העולם. המסע של נבחרת הנוער באליפות אירופה נעצר רק בהפסד בחצי הגמר לסרביה אחרי דרמה ענקית שכללה שתי הארכות ושלשה על הבאזר. עומר מאייר ובן שרף גרמו לכולם לפנטז על איך הנבחרת הבוגרת תיראה עוד כמה שנים. עם דני אבדיה, שרף, מאייר, נועם יעקב וים מדר אפשר לחלום על ניצחון גם על יריבה כמו צ'כיה ביורובאסקט. גם נבחרת הנערות עשתה היסטוריה ביורובאסקט, אבל את ה-95:27 לצרפת (עלתה יחד איתה) בחצי הגמר היא תעדיף להדחיק.
פורסם לראשונה: 01:30, 13.08.24
