"אני מאחל לכם שתמצאו משהו שיש לכם אליו תשוקה, שתעבדו קשה, ומשהו כבר ייצא מזה" (דירק נוביצקי לילדים שלו, במהלך טקס העלאת גופיה מספר 41 לתקרת האולם בדאלאס).
מה הסיכוי, תגידו?
עוד כתבות ב"זאב בודד" - המדור של זאב אברהמי
מה הסיכוי שתיוולד ב-1978 בוורצבורג, עיר בינונית בגודלה בבוואריה, שבה נולד יהודה עמיחי, המשורר העברי הגדול של דורנו והמקום שבו הומצא הרנטגן?
מה הסיכוי שתעקוב אחרי הלגה וזילקה, האמא שלך ואחותך הגדולה, ותשחק כדורסל, למרות שאבא שלך, יורג, יבקש ממך לשחק כמוהו כדוריד כי "כדורסל זה משחק של בנות ובכדוריד יש מגע פיזי ומכות", ואתה מקשיב לו כי אתה רוצה לרצות אותו, אבל הפעם האחת הזו ששיחקת כדורסל לא יוצאת לך מהראש, ובעיקר מהלב? מה הסיכוי שתמיד תהיה גבוה מכל השכבה שלך בחצי מטר, אבל לא תהיה גמלוני, וליד שלך יהיה רגש של אמא יולדת? מה הסיכוי לדירק נוביצקי?
מה הסיכוי שמשחק נערים שלך יתארך בגלל ההארכה, ובמהלך האיחור יבוא לשבת ביציעים הולגר גשווינדנר, שחקן לשעבר בנבחרת הגרמנית בכדורסל, שהיה אמור לשחק אחרי המשחק שלך. גשווינדנר הוא פריק שחושב על כדורסל בפרמטרים של הרכב ג'אז, אחד עם איזו שריטה על איך צריך לזרוק את הכדור נכון מבחינה מדעית, טכנולוגית והנדסית.
הוא רואה ילד בן 15, רזה כמו לוח קיר, משחק בלי שום יסודות כדורסל, אבל משהו נדלק בו. הגורל מביא לו וולה לפרצוף, המנורה נדלקת, והוא אומר לעצמו: זה הוא. זה מי שאני חולם עליו בלילות. הוא פה, במגרש. אני אלמד אותו וקטורים וזוויות, ולמה חשוב שהוא ילמד לנגן על הסקסופון ויקרא ספרים בשביל קריירת הכדורסל שלו. ומה הסיכוי שדירק נוביצקי גם יחשוב שגשווינדנר, האיש המוזר והנהדר הזה שנולד קצת אחרי סוף מלחמת העולם השניה, יהיה המנטור שלו? כשדאלאס מעלה את הגופיה של נוביצקי למרומי האולם הוא מזמין שישה אנשים לשבת בצדי הטקס: האשה ושלושת הילדים, הבעלים מרק קיובן, וגשווינדנר.
מה הסיכוי שדון נלסון, מאמן כדורסל מעבר לאוקינוס, פרופסור משוגע, שעומד כל היום במעבדה שלו ורוקח תרכובות משוגעות: נמוכים עושים פוסט אפ, גבוהים מכדררים בין הרגליים וזורקים שלשות משמונה מטר. כי זה כדורסל וכל הדבר הזה חייב להיות כיף.
מה הסיכוי שדווקא המאמן הזה יקבל את בחירת דראפט מספר 6 בדראפט 1998 והסקאוטרים שלו יספרו לו על הילד הגרמני הגבוה והבלונדיני והצנום, אבל הוא לא ישתכנע וילך על בטוח עם רוברט טריילור, אבל אז מילווקי, שבחרה בנוביצקי עם בחירה מספר תשע, תתקשר ותגיד: תנו את טריילור, וקבלו את הגרמני בתוספת פט גריטי תמורת טריילור? דאלאס משאירה את נוביצקי אצלה, ומעבירה את גריטי במהירות לפיניקס עבור ילד קנדי עם שיער מחומצן וביחד, אחרי שנה ראשונה קשה של התאקלמות ושביתה בליגה, נוביצקי וסטיב נאש יגורו אחד בתוך הגרון של השני, יהפכו לחברי נפש, יפיגו את הבדידות האינטלקטואלית והפיסית של כל אחד מהם ויחזירו לדאלאס את תרבות הווינריות שלא היתה שם כמעט עשרים שנה?
מה הסיכוי שתהפוך לאחד הקלעים הכי גדולים בליגה, שתעלה לגמר ב-2006 (כמובן, כשבמולדת שלך מתחולל גביע עולמי סוער), תהיה פייבוריט, תעלה ליתרון של 0:2 ואיכשהו תמצא דרך להפסיד למיאמי? מה הסיכוי ששנה אחר כך תתן עונה חלומית של MVP ותוליך את הקבוצה למאזן הכי טוב בליגה, רק כדי להפסיד כבר בסיבוב הראשון לגולדן סטייט, שם הצליח לקרוח דון נלסון עוד קבוצה שהכל בה הפוך, ושלח את השחקן הכי נמוך שלו לשמור על נוביצקי, ועד שנוביצקי עשה את ההתאמות, הסדרה כבר הייתה אבודה.
מה הסיכוי שתפסיד בשלוש השנים הקרובות פעמיים בסיבוב הראשון של הפלייאוף, שתעבור את קו עשרים אלף הנקודות (בדרך ל-31,560 בקריירה) שתהפוך לשחקן האירופאי הגדול בכל הזמנים, שב-2010, בניגוד לכל הגיון, מרק קיובן הבעלים יציע לך הארכת חוזה, יגיד לך שהוא סומך עלייך שתהיה האירופאי הראשון שמוביל קבוצה לאליפות, ובניגוד לכל היגיון, אבל עם 80 מיליון דולר לארבע שנים, אתה מחליט להישאר, כי הנאמנות שווה לך כמה גרושים יותר מאשר להצטרף לעוד כמה כוכבים ולהרוויח אליפות כשכיר חרב.
בשנה הראשונה של החוזה החדש, בניגוד לכל הציפיות אתה מגיע לגמר בלי יתרון הביתיות נגד מיאמי של לברון, ווייד ובוש, ואתה מפסיד במשחק הראשון במיאמי, ויורד לפיגור של 15 נקודות במשחק השני, שבע דקות לסוף, והכל דז'ה וו. מה הסיכוי שכמה שבועות לפני כן אתה מקבל התראה בטוויטר שרוברט טריילור נמצא מת בביתו בפורטו ריקו אחרי שסבל מהתקף לב מסיבי וקטלני, ואתה מתחיל להבין שהגורל מסתכל לך בעיניים ואתה צריך להפסיק להשפיל את המבט. מה הסיכויים? אם תלכו לדוכן הסמוך של הלוטו ותמלאו מספרים על עיוור, יהיה לכם יותר סיכוי לזכות בפרס הגדול, מאשר שכל הדברים הללו יתחברו לתסריט אחד
פסק הזמן ששינה הכל
בואו נחזור רגע לגמר השני נגד מיאמי, לרגע הזה במשחק מספר שתיים, כשדוויין ווייד יורה בקשת שלשה מהפינה הימנית, וריק קרלייל קורא בבהילות לספק זמן, ודירק נוביצקי משרך את רגליו הארוכות לכיוון הספסל וכל הפרצוף שלו הוא "אלוהים, רק לא עוד פעם", כי יש מספר מוגבל של פעמים שבהם אתה יכול לגרש את השחור, לשחק שחמט, לנסוע לטיול מסביב לעולם, לנגן בסקסופון, לעבור מגרש שלם בקפיצות צפרדע פעם אחרי פעם, רק כדי לשכוח את ההפסד בסיבוב הראשון, את האכזבה, את הגמר הקודם נגד מיאמי. לאיפה הולכים כשדרך המילוט הופכת לסיכון עצמו?
כשדרק נוביצקי חזר מפסק הזמן, הוא חזר לבסיס. למאות אלפי הזריקות, מכל מקום, בקפיצה לאחור, על רגל אחת. להליכות בלתי פוסקות על הידיים כדי להרגיש איך כריות האצבעות נושמות, חזר לזיכרון הבסיסי של אלפי שעות של הזריקה המושלמת של המאמן המשוגע הזה שהוא הכיר במקרה בגיל 15: מרפק בזווית 71 מעלות, וקטורים, לנשום מנחיר שמאל כשאתה משחרר את הכדור. דאלאס יצאה לריצה של 2:17 והשוותה. דקה לסוף, נוביצקי קיבל את הכדור לבד מעבר לקשת השלוש. מרפק בזווית 71 מעלות, נחיר שמאלי, וקטורים, הפורמולה המדוייקת לזריקה המזוקקת. השחיל שלשה.
פסק זמן. נוביצקי מקבל את הכדור מעל לקו העונשין. כריס בוש צמוד אליו. הוא מכדרר ימינה ומסתובב עם הגב לסל ומתחיל לנוע עם ידו השמאלית. עוד מעט הוא יעצור וייפול לאחור ויזרוק זריקה שאף אדם לא יכול לעצור, חוץ מהנתונים של הפורמולה. לברון ג'יימס בא לעזור מהפינה, נוביצקי מחליט להתעלם מאופציית הזריקה וממשיך לכיוון הסל, עוד שחקן מגיע לעצור אותו - אבל הוא קולע.
כשיצאתי למשחק הזה, השטח לשלט החוצות על בנין בן 14 קומות ליד אלכסנדרפלאץ בברלין היה עדיין ריק. כשחזרתי כבר התנוסס שם פוסטר של נוביצקי בגופיה כחולה מספר 41, עם גבו לצופה, ידו הימנית מאוגרפת בתנועת נצחון. הקופירייטרים של נייקי כתבו: "כל החלומות מטורפים, עד שהם הופכים למציאות". הכדור של נוביצקי צנח פנימה. הוא פימפם את אגרופו הימני בתנועת נצחון בגופיה כחולה מספר 41. מה אתה עושה כשאתה קם ומגלה שהדבר הזה שקרה לך בלילה, הוא החיים עצמם?
כמה ימים לאחר מכן, במשחק מספר שש, דאלאס ניצחה. עוד לפני שנשמעה השריקה לסיום, נוביצקי הלך לדרכו מעבר לשלטים, למסדרון לחדר ההלבשה, להיות רגע עם עצמו, לבכות, לזכור. מה קורה ברגע שאדם מגיע אל גורלו? רגע אייקוני של ספורט אנושי טהור, נטול בימוי, איפור, פוטושופ.
ראשון האירופאים
מה הסיכוי שכל זה יקרה? מה הסיכוי שתמצאו את הדבר הזה שיהיה לכם אליו תשוקה, שתעבדו הכי קשה שאתם יכולים (נוביצקי היה קלעי-על, לא הייתה לו עוד תכונת כדורסל בולטת נוספת, וקליעה היא לא ענין של כשרון אלא בעיקר של עבודה קשה ורפטטיבית. כל עדות על נוביצקי מכילה את העובדה שאיש לא עבד קשה כמוהו). מכל זה תקבלו: אליפות והפיכה לאירופאי הכי גדול שסלל את הדרך לשליטה הנוכחית של יאניס, יוקיץ' ודונצ'יץ'.
מה הסיכוי שיתלו את הגופיה שלך, ויחשפו פסל בדמותך, נופל לאחור, בג'אמפ-שוט שאיש לא יכול לחסום או לעצור, חוץ מהווקטורים והזוויות וכריות האצבעות, שאנשים מכל הקריירה שלך יבואו לברך אותך ולכבד אותך, שלארי בירד וצ'רלס בארקלי ייפרדו ממך במשחק האחרון. מה הסיכויים שתישאר 21 שנה באותו מקום, ושום דבר רע לא יידבק אלייך ולאף אחד לא תהיה מילה רעה להגיד בגנותך. מה הסיכויים שתעמוד שם ותגיד שהתואר הכי חשוב, שהכי נגע בך, היה כשבחרו בך לשחקן הקבוצתי של השנה.
מה הסיכוי שתיוולד בעיר שבה נולד יהודה עמיחי ("בֵּית אוֹהֲבִים/בַּיִת מָלֵא אוֹרוֹת, חָבוּי בְּגַן בָּאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה.אִם יִהְיֶה לָנוּ מַזָּל/יִתְמוֹטֵט הַבַּיִת וְהָאוֹר יְשֻחְרַר לְכָל הָעוֹלָם") והומצא הרנטגן, לאמא שחקנית כדורסל באומה שחולה על כדורגל, מה הסיכוי שתזכה בכל הפרסים, תזכה באליפויות, תפגוש ותיגע בכל כך הרבה אנשים, וחשבון הבנק יתפוצץ, ועדיין תצליח להישאר אותו בן אדם? אין סיכוי. אין שום סיכוי.
פורסם לראשונה: 16:46, 14.01.22