אליפות עולם בג'ודו שנערכת חודשיים לפני פתיחת הטורניר האולימפי, כמו זו שננעלה אתמול באבו-דאבי, משמשת עבור לא מעט מדינות כאכסניה לסגל המשני שלהן. אף אחד לא רוצה שהכוכבים הגדולים ייפצעו לפני האולימפיאדה, וזו הזדמנות טובה לתת לספורטאי הדרג השני לקבל ביטחון. והנה, האליפות הזו הציבה שוב מראה למעמד הבינלאומי הפוחת של נבחרת הגברים של ישראל וקריסת הקונספציה של היו"ר משה פונטי והמאמן הלאומי אורן סמדג'ה.
ההחלטה של השניים לסחוט את הלימון בנבחרת הגברים התפוצצה לג'ודו הישראלי בפנים. בענף לא הפנימו את הצורך לרענן את השורות, לבצע שינויים הכרחיים בדרכי האימון, והזניחו את הדור הצעיר. כבר 15 שנים שסמדג'ה משמש כמאמן הלאומי, ואין מנוס מריענון גם בעמדה הזאת אחרי האולימפיאדה הקרובה - גם אם היא תניב מדליה. הנבחרת שלו מגיעה לפריז על אדי הדלק האחרונים שלה.
שישה ג'ודאים מנבחרת הגברים יצאו לאבו-דאבי, וניצחו בשלושה קרבות. ביחד. מציאות שהפכה את ג'ודו הגברים הישראלי ללא רלוונטי. המחזור האולימפי החלש ביותר (שלוש שנים ללא מדליה באליפות אירופה וללא ניצחון בקרב על מדליה באליפות עולם) נעל את אליפות העולם במקום ה-35 הכללי, דירוג ששם את ישראל לצד לבנון ומתחת לשווייץ ופינלנד. זו הייתה אליפות העולם הגרועה ביותר של ישראל מאז 2011, עם 8 הדחות בקרב הראשון מתוך 13 מתחרים בכחול-לבן.
איפה הדור הצעיר?
שגיא מוקי נראה כמו הצל של עצמו כבר תקופה ארוכה והודח בקרב הראשון שלו מול יריב גרמני לא ממש איכותי. פיטר פלצ'יק, שלא מזכיר את השנה שעברה הנהדרת, נוצח בקרב הראשון שלו. לי קוכמן הפסיד גם הוא בקלות בסיבוב הראשון. רק ים וולצ'ק, אריאל שולמן וטל פליקר הצליחו לנצח קרב אחד כל אחד. מבוכה שלא זכורה כמותה.
סמדג'ה יצר מצב של נבחרת מבוגרת, שבלעדי וולצ'ק בן ה-21, ממוצע הגילאים שלה הוא 30.5. רק ספורטאי אחד בגיל 31 זכה במדליה באליפות העולם הנוכחית. בחינה של כל הג'ודאים שעמדו על הפודיום באליפות העולם מצביע על המגמה העולמית: הגיל הממוצע למדליסט באבו-דאבי היה 24.4, גיל שבו אין לישראל אף ג'ודאי ראוי.
ובשל הזנחת הדור הצעיר - הורים היו צריכים לממן בשנה החולפת את יציאת ילדיהם לתחרויות בינלאומיות בשל מצבו הכלכלי של האיגוד – כמעט שאין נקודות אור באופק.
אכזבה גם אצל הנשים
גם לנבחרת הנשים, שמשאירה אבק לגברים באיכות האימון והספורטאיות, הייתה זו אליפות עולם לא טובה. אלא שבמקרה שלה לפחות תמנע נלסון לוי סיימה במקום החמישי. כמו כן, הנבחרת הגיעה ללא שתי הכוכבות שלה ואולי המועמדות האמיתיות היחידות של הג'ודו למדליה בפריז, רז הרשקו וענבר לניר.
מאמן הנשים שני הרשקו ייצר עומק, איכות וראייה למרחק, ודווקא הוא לא יכול לקבל הופעה מביכה כזו. חמש הדחות בסיבוב הראשון של גפן פרימו, גיל שריר ומאיה גושן מול יריבות הרבה פחות איכותיות מהן, כמו גם של תמר מלכה וענבל שמש, אל מול שלושה ניצחונות של נלסון לוי (שהפסידה לשתי יריבות קנדיות שעמדו על הפודיום) ושניים של שירה ראשוני. זו תחרות שהרשקו ירצה לשכוח במהרה.
