כנראה שלעולם לא נדע מה גרם לכמה סטודנטים מקיימברידג', לפני כ-160 שנה, לזרוע את זרעי הכדורגל הראשונים. אבל אם אהיה מוכרח לנחש, אומר שכנראה הם השתעממו מראגבי. וכמו ילד שהשיממון מביא אותו לידי השתטות, כך הספונטניות סחפה אותם לבעוט באותו הכדור אך באופן קצת אחר. והם נהנו, כמה שהם נהנו. הם לבטח לא חשבו להרוויח ולו שילינג בודד. אבל לשעמום אין משמעות, היה צורך לאגד מערכת חוקים בתוך הכאוס הספונטני הזה. אך מאחר שלא באתי לכתוב את "קיצור תולדות הכדורגל", נסכם שנוצרה תרבות. למה? כי המשחק הוא רק תרוץ לחסות יחדיו תחת צלו של אליל נוסף. ואמנם כל מי שרוצה לקחת חלק בזה לא צריך להתוודע לתשתית, אך ראוי שיכיר את המנהגים ושבטח לא ישכח מהחשוב שבחגים - המונדיאל.
וכשציבור המאמינים גדל, נהיה צורך בגוף מפקח ובמעין אפיפיור. כך בפריז של תחילת המאה הקודמת קמה פיפ"א - מוסד ללא מטרות רווח, ממש כמו הכנסיה, ושאיפתו הייתה להתארגן ולהתפשט, כשבבסיס ליגה אחת שתאחד יריבויות רבות. זה לא היה פשוט, הרצון לשחק מהר מאוד התחלף ברצון להוכיח עליונות תרבותית מזן אחר, שכן כמעט כל הקבוצות שקמו, נוסדו על פי סממנים פוליטיים תרבותיים והדשא היה עוד זירה להתכתש בה. ואולי אלה מלחמות העולם שמיצו את דחפיהם הפוליטיים של האוהדים ובכך החזירו את העדנה למשחק. בכל אופן האוהדים גדשו את היציעים, אליפויות העולם התקבעו וחלומו של הנשיא הגדול ז'יל רימה קרם עור וגידים בעוד הענף נכנס לתור הזהב. הכדורגל הפך לספורט הפופולרי בעולם. וכל זאת בחסות פיפ"א, כשגם החרם האנגלי נפסק כשהשכילו להבין שהפסידו במלחמת הזרמים.
זו התקופה שבה המשחק נהיה ליפה. מהבחינה הטקטית, באופן יחסי המשחק לא ישתנה עוד כפי שהשתנה אז. הכוריאוגרפיה ההולנדית נגד היעילות הגרמנית. היצירתיות הברזילאית מול אמנות הנעילה האיטלקית. העבודה הקבוצתית בניגוד לגאונות של איש אחד. אז נוצרו המיתוסים שעיצבו את הכדורגל, יעידו הזקנים ויצעירו עשור או שניים כשיתמוגגו על הקדושים שלהם. ואולי מוטב שנאמר קדושים מעונים, שכן תהילה לא חסרה אז אבל כסף לא זרם. מעטים אלה שהרוויחו, וגם סכומים אלו נחשבים לבדיחה ביחס למשכורות שכל ילד שעוד לא קרע זוג נעליים מרוויח כיום. לפני מונדיאל 90 כבר הורגשה שחיקה בענף, אליפות העולם באיטליה נחשבת בעיני רבים לטורניר הגרוע ביותר. וכיאה לאיטליה, רוב הנבחרות הציגו כדורגל זהיר והגנתי.
כמובן שכמות שערים אינה מעידה על איכות המשחק, אך כנראה פיפ"א חשבה שכן. מאחר שלראשונה הרגישה צורך ממשי לדאוג באופן מלאכותי לקפיצת המדרגה הבאה. בחוקה מאוד שמרנית הצליחה להכניס שינויים שמטרתם הייתה להעלות את האטרקטיביות של המשחק, ומה יותר מוכר מהתקפה? לכל מי שחושב שפלה שיחק בלי נבדל, ראוי שידע שעד אז הנבדל פעל לטובת ההגנה, כלומר שאם החלוץ נמצא בקו ההגנה אז הקוון היה מרים את דגלו. שוערים כבר לא יכלו להתמזמז עם הכדור בידיים ואם מסרו להם ברגל הם נאלצו לשחק עם הרגל. שינוי שנראה פעוט אך נכנס עמוק לתודעתנו אל תוך המשחקים השכונתיים. ואולי השינוי הגדול ביותר, מעתה ניצחון היה שווה שלוש נקודות ולא שתיים, מה שהכריח קבוצות לאמץ סגנון התקפי.
אך השינוי הגדול ביותר שהתרחש בעשור ההוא של סוף המילניום היה שידורי הלוויין. חששם של ראשי המועדונים מיציעים ריקים התבדה ואם עד עתה שידור משחק התרחש כשהיה מדובר באירוע מיוחד, פתאום הסלון הביתי הוצף במשחקים גדולים וקטנים, כשכוחו של אוהד הכורסה התבטא בכך שלמרות ההצפה, האיכות לא נפגמה. וזאת בגלל הכסף הגדול מזכויות השידור שהביא את הענף לדרגת מקצוענות שמעולם לא נראתה. אך לא כל הנוצץ זהב, השיגעון של האוהדים בחסות הטכנולוגיה התחלף באובססיביות. אם פעם אוהד שרוף היה כזה שמחכה לעיתון של מוצ"ש כדי לבדוק תוצאות, אז היום האוהד הממוצע עוקב אחרי כל עיטוש, ומה הפלא אם כל "תנועה לא נכונה" נגמרת בפציעה. גם על העומס אפשר לכתוב טור שלם, אך עם הסכומים שהם מרוויחים אני מעדיף להתעלם.
עם ההתמסחרות ניתן להסתדר. גם לא נראה שזה משנה לאוהדים על אף שהם משלמים יותר. כי יהיה מי שישלם יותר, בין אם על חולצות או כרטיסים למשחק, למרות שבשנים האחרונות ישנה תופעה של מועדונים גדולים שעוברים לאצטדיונים קטנים, אך כאמור זה לא בגלל ירידה בפופולריות אלא שיקולים כלכליים (אם כי הפופולריות אכן ירדה, בעקבות משחקי וידיאו ויכולת הריכוז של הצופה שהצטמקה, ולא אתפלא אם בעתיד המשחק יתקצר לשלישים או שנעבור לצפות בבלעדיות בתקצירים). בנוסף, כמו כל תרבות שמחפשת את הרציונל והצדק האידאי, גם פיפ"א השקיעה משאבים כדי להציל את המשחק מעוולות. למרות שלא נראה שה-VAR מונע חילוקי דעות. כך נהרס הדבר החשוב ביותר בכדורגל - השילוש הקדוש, אוהד וקבוצה שחוגגים אחרי הגול, כעת הדופמין מסרב לעלות עד שיעברו דקה או שתיים של בדיקות.
אף תרבות אינה חומקת מהדקה ה-90, גלדיאטורים נשכחו וגם רומא נשרפה. אך העסקנות היא ה-דוחה! קטאר תשתעמם בעוד שנה ונראה באמת למען מה הייתה ההשקעה. ובלי הנפט אליו פיפ"א התרגלה או הערכים אותם שכחה, היא תיחלש ותפוצל כמו הכנסיה שנכנעה לתאוות הבצע של עצמה. אך עד הרפורמציה אני מניח שרבים יחזרו בשאלה. האם נחרים את המשחקים? כנראה שנהיה מסורתיים, נצפה ונשמע את שייח' אינפנטינו מנגן על הכינור הקטן בעולם בעוד הדשא נשרף. כי בסופו של דבר זה עשרים ושניים חוליגנים שרודפים אחרי כדור, ואחרי שריקת הסיום שוב יהיה משעמם, ונחפש משהו אחר לבעוט בו.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
