ב-11 מילים באנגלית דרך עמוד האינסטגרם שלו נפרד בירם כיאל מהמדים הלאומיים - מהלך שעבר יחסית מתחת לרדאר. אבל לא מדובר כאן בעוד פרישה: הקשר, שעשה את הדרך מבני ג'דיידה ועד הפרמייר-ליג, היה זה שפתח את הדלת לשחקנים רבים מהמגזר - והוביל סוג של מהפכה בנבחרת ישראל בעשור האחרון.
כיאל בן ה-33, שהפך לקפטן של בני-סכנין, עדיין נחשב לאחד הקשרים הטובים בליגה, כשהפועל באר שבע עוד ניסתה לצרפו לאחרונה. המאמן הלאומי הראשון שנתן לו את הבמה היה דרור קשטן, ואת הופעת הבכורה שלו הוא קיים במוקדמות מונדיאל 2010 נגד שווייץ. מאז צבר 47 הופעות ב־14 שנים.
"אמרו לי שאצטער על זה"
אחרי 11 שנה באי הבריטי, מסלטיק ועד ברייטון, משפחת כיאל החליטה שזה הזמן לחזור הביתה ועברה להתגורר בחיפה, באחד המגדלים שמשקיפים על אצטדיון סמי עופר. מהבניין הזה, שבו שומעים את הקהל של מכבי חיפה שממנה יצא כיאל לאירופה, אנחנו מקיימים את ראיון הפרישה של אחד הלגיונרים הבכירים בתולדות הכדורגל הישראלי.
"ההחלטה לפרוש מהנבחרת לא התקבלה ברגע אחד", מגלה כיאל. "הפוסט הזה תוכנן תקופה ארוכה עם אשתי. אבא שלי, שהוא חלק בלתי נפרד מהקריירה, היה דווקא נגד. הוא אמר לי שאין שחקנים כמוני בארץ. גם שיתפתי את המאמן שלי בסכנין, שרון מימר, שאמר לי: 'מה, אתה נורמלי? אתה על הגל, אתה תצטער על זה'. אבל כמשפחה החלטנו שהגיע הזמן".
הצהרת עוד לפני הזימונים האחרונים שאם לא יקראו לך גם הפעם, תסיק מסקנות.
"שמרתי על כושר וקצב, הראיתי לכולם דרך משחקי הליגה שאני עדיין שייך לרמות הגבוהות, אבל הזימון לא הגיע. רציתי להיות שוב חלק גדול מהנבחרת, ורוטנשטייינר לא נתן לי. הבנתי שרוצים ללכת על החבר'ה הצעירים. הכבוד הוא כולו שלי שהייתי חלק מהנבחרת. אני מרגיש עדיין שייך לשם ויכולתי לתרום עוד הרבה, אבל העדפתי לקום ולעזוב בשיא שלי, כשאני מרגיש שעוד מגיע לי".
אתה רק בן 33 ונחשב לאחד הקשרים האחוריים הטובים בכדורגל הישראלי. למה לוותר ולהרים ידיים?
"אני עדיין מרגיש בשיא. לא מדובר רק בשערים ובבישולים, אתה יכול לראות את הנתונים שלי בתאקלים, בריצה, במאבקים, בדקות המשחק - בכל הפרמטרים האלה אני בטופ. כשהייתי בריא תמיד הייתי פקטור בנבחרת, אבל הרגשתי שרוטנשטיינר לא נותן לי לחזור לעמדה של פקטור, לכן זזתי הצידה. זה לא שהצבתי אולטימטום או משהו כזה, אמרתי שאחכה לזימון כי הייתי בכושר מעולה באותה תקופה. הקמפיין היה גם ככה גמור, רציתי לזוז בכל מקרה הצידה, לתת הזדמנות לאחרים. חיכיתי לזימון מתוך כבוד שמגיע לי, אבל זה לא קרה".
בסופו של דבר, לא נראה שהנבחרת עומדת בפני הצערה. זהבי יהיה בן 35, וגם נאתכו, טיבי, דגני ואחרים כבר מזמן עברו את ה-30.
"כל שם הוא סיפור בפני עצמו, כל אחד לוקח את ההחלטה שלו. אני הרגשתי מנטלית שאני לא יכול יותר. אחרי 11 שנה בחו"ל, אני רוצה ליהנות מפגרות הנבחרת".
אתה נשמע פגוע מרוטנשטיינר.
"אנחנו עדיין בקשר טוב, אבל ברגע שהוא הפך למאמן כבר לא הייתי משמעותי. הוא הזיז אותי הצידה. אצל אנדי הרצוג הייתי פקטור, זה היה הקמפיין הטוב ביותר שלי, אני לא יודע למה הוא שינה את זה. זכותו לא לזמן אותי יותר".
האג'נדה של רוטנשטיינר היא לא לספור את שחקני הליגה. הלגיונרים תמיד בעדיפות ראשונה אצלו.
"כל שחקן שמשחק בליגות הגדולות באירופה יש לו פלוס ענק על שחקן בליגה הישראלית. אף פעם לא זילזלתי בשחקן מליגת העל, אבל מה לעשות שבחו"ל עובדים נכון יותר, המנטליות אחרת. השחקן הישראלי הוא מאוד מוכשר, אבל מוסר העבודה שונה".
"אצל גוטמן לא הייתי פקטור"
סכם את הקריירה שלך בנבחרת.
"עשיתי את שלי. לא משנה איפה הייתי, נתתי את כל כולי, עד לדקה האחרונה, עד לשנייה האחרונה. גם כשהגעתי מאנגליה לא עליתי עם פוזות. התוצאות אמנם לא היו טובות בנבחרת, אבל נתתי את גופי עד לתאקל האחרון נגד פולין, אז נפצעתי ובדיעבד סיימתי את הפרק שלי בנבחרת".
הרגע הכי גדול?
"הרגע שאתה מגיע לאימון הראשון עם דרור קשטן כשחקן צעיר ממכבי חיפה. קיבלתי זימון בהפתעה, חשבתי שעבדו עליי, אבל זו הייתה הגשמת חלום. היו לי כמה משחקים גדולים, הניצחון בבלומפילד עם לואיס פרננדז כשכבשתי נגד לטביה, השער לחיבורים נגד סקוטלנד בהאמפדן פארק, ובכלל בקמפיין ליגת האומות הייתי בכושר טוב מאוד ועזרתי לנבחרת להגיע לפלייאוף. גם עברתי תשעה ניתוחים, אז מספר ההופעות שלי בנבחרת יכול היה להיות כפול. התחלתי טוב עם אלישע לוי ונפצעתי נגד איטליה, אצל פרננדז הייתי פקטור רציני, אצל אלי גוטמן ממש לא. עם אנדי ודרור מאוד נהניתי".
מה אתה חושב על מעמדה של הנבחרת כיום?
"תמיד היו שאיפות. כשחיברנו שני ניצחונות מיד הגיעה הפנטזיה, ואז חטפנו את המכה וחזרנו למקום שלנו. הוכחנו שיש לנו כדורגל, אבל הבעיה היא המנטליות. קח את המשחק האחרון נגד סקוטלנד - לקבל שער בדקת הסיום אחרי שבמחצית הראשונה היינו טובים יותר. מדברים על מערכים, שיטות והכל, אבל בסוף זה נופל על חוסר ריכוז. כל פעם מחדש אנחנו חוטפים את המכה הזו".
אולי הציפיות לא היו ריאליות?
"תסתכל על סקוטלנד ואוסטריה, רוב השחקנים שלהן משחקים בפרמייר-ליג ובבונדסליגה. לנו אין את זה. אני לא אופטימי, כל עוד אין לנו מספיק שחקנים בליגות הבכירות, לא נגיע לטורניר גדול".
מרגיש שהפכת למודל עבור שחקנים מהמגזר?
"כן, אבל זה לא היה קל כי לא היו לידי שחקנים מהמגזר בתחילת הדרך. היה קצת את סלים טועמה וזהו. ביברס עוד היה בנבחרת הצעירה, וואליד באדיר כבר פרש. זה הזכיר את הדרך שעשיתי מהנוער של מכבי חיפה, דרך הבוגרים ועד אירופה ונבחרת ישראל. זה היה החלום שלי, התשוקה שלי. אנשים חשבו שאפשר לשים גבול, אבל תמיד אמרתי שאין לי תקרת זכוכית. עד שיצאתי לחו"ל לא היו הרבה שחקנים מהמגזר שעשו את המעבר הזה. הדבר שהכי מספק אותי הוא שנתתי להם השראה להאמין שהם יכולים להגשים חלומות. זה מה גם מה שאני מעביר לשני הילדים שלי שמשחקים במכבי חיפה".
"ניטרלתי את הרעשים סביבי"
חווית גם רגעים לא נעימים בנבחרת, במיוחד בקריאות שספגת אחרי הטעויות נגד יוון בקמפיין של פרננדז.
"למדתי לא להסתכל על רגע אחד. הגדולה היא לקחת אחריות גם ברגעים לא טובים. אם הייתי נשאר באותו המקום זה היה גומר אותי. אם הייתי חלש מנטלית, לא הייתי חוזר מהפציעות. עבדתי הרבה על הראש שלי ולמדתי מאנשים שנגעו ברמות הגבוהות ביותר. עד עכשיו אני ואשתי צוחקים על כך שיש אנשים שיגידו לי בפנים משהו אחד וכשאסתובב יאמרו דברים פחות טובים. ניטרלתי את הרעשים סביבי".
חושב שהאוהדים יזכרו אותך כשחקן שנתן הכל לנבחרת?
"חד-משמעית. לא חושב שמישהו פיקפק בזה לרגע. גם אם אעלה לשחק עכשיו קטרגל בבית ספר בג'דיידה, ארד לגליץ' אם מישהו יעבור אותי. היו לי הרבה עימותים, כי אני לא אוהב להפסיד".
תן טיפ למונס דאבור אחרי פרשת הפוסט.
"מי כמוני יודע שאנחנו אוכלים הרבה מרורים. למי שלא יודע וחושב שזה לא ככה, אז זה חד-משמעית. ספגתי ביקורות מהרבה אנשים, אבל לא התייחסתי לזה. דאבור הוא חבר טוב שלי, מקצוען אמיתי שנותן הכל עבור הנבחרת, וראו את זה בקמפיין האחרון. אנחנו מבינים איפה אנחנו חיים, גם יודעים מה קרה עם דאבור. יש כעס, אבל דאבור חזק. הוא מייצג בכבוד את הכדורגל הישראלי, וכולם צריכים לדעת לכבד אותו. בזמן ששרקו לו בוז הוא רצה שאהיה שם לצידו ולצערי זה לא קרה, כי יכולתי להוריד ממנו קצת לחץ. אני מחזיק ממנו מאוד, הוא ימשיך בנבחרת, לא חשב לרגע על אפשרות אחרת".
