טביאה אלט, חלק מנבחרת התעמלות המכשירים הגרמנית לריו 2016 ומדליסטית הארד בתרגיל הקורה באליפות העולם ב־2017, כבר לא יכלה לשתוק יותר. מוות בנסיבות לא ברורות של מתעמלת בת 16 במחנה האימונים הלאומי בשטוטגרט בשנה שעברה; פרישה של שתי מתעמלות בכירות (17 ו־21), גם הן מהמרכז בשטוטגרט, בשל בעיות מנטליות אחרי היסטוריה ארוכה של פציעות; חשיפה של המתעמלת הגרמנייה קים בוי כי סבלה מהפרעות אכילה לאורך הקריירה שלה.
אלט העלתה פוסט באינסטגרם ובו האשימה את התאחדות ההתעמלות הגרמנית בהתעללות פיזית ומנטלית שיטתית, ובכך שביודעין ובצורה מכוונת, ותוך כדי התעלמות מהמלצות רפואיות, היא סיכנה את בריאות המתעמלות תחת פיקוחה. אלט מפרטת תופעות של בעיות אכילה, בולימיה, אימוני ענישה, שימוש במשככי כאבים, איומים והשפלות על בסיס יומיומי. היא גם טוענת שעלתה להתחרות בכפייה במצב רפואי שבו לא הייתה אמורה בכלל לעמוד על הרגליים, כולל תחרויות עם עצמות שבורות או שבר ברגל.
2 צפייה בגלריה
האשימה את התאחדות ההתעמלות הגרמנית בהתעללות פיזית ומנטלית שיטתית/ טביאה אלט
(צילום: Dan Istitene/Getty Images)
"עברנו מניפולציה מגיל צעיר כדי שיוכלו לשלוט בנו", האשימה אלט. "הגיע הזמן לשנות את השיטה הפגומה וחסרת הרחמים ששורפת כישרונות צעירים ומסכנת את הבריאות הפיזית והמנטלית שלהם. זה לא מחיר שהם אמורים לשלם עבור הצלחה ספורטיבית. הגיע הזמן שמי שאחראי לכך ייקח אחריות".
כתב אישום
מה שמוזר הוא שאלט כבר הציפה את הנושא הכאוב לפני שלוש שנים, אחרי שפרשה בגיל 21. היא כתבה מכתב מפורט עם כל הטענות הנ"ל למאמן שלה, למאמן הלאומי, לנשיא הההתאחדות, לרופאי הנבחרת, לכל מי שהיה קשור ואמור לשמור על בריאות הספורטאיות. היא הציעה לעזור בפתרון הבעיות. אף אחד לא הסתכל על המכתב שלה. שנה לפני כן, נחשפה פרשת התעללות חמורה במרכז האימונים הלאומי בקמניץ: הטרדות והתנכלות, טיפול רפואי ללא התייעצות עם רופאים, השתתפות למרות כאבים, השפלות ודיאטה. אבל אז זו הייתה תלונה נגד מאמנת ספציפית אחת, הפעם התלונה היא נגד השיטה. אז ההתאחדות התנצלה והבטיחה שינוי מוסדי ובתרבות הענף כדי שהמתעמלות יוכלו להתאמן ולהתחרות בכבוד. אבל שינוי אמיתי לא נעשה, שום סנקציות לא הוטלו. מה שכן נעשה, נעשה בחוסר שקיפות. מתכון בטוח לניהול ברשות של מחנה עינויים.
"עברנו מניפולציה מגיל צעיר כדי שיוכלו לשלוט בנו", האשימה אלט. "הגיע הזמן לשנות את השיטה הפגומה וחסרת הרחמים ששורפת כישרונות צעירים ומסכנת את הבריאות הפיזית והמנטלית שלהם. זה לא מחיר שהם אמורים לשלם עבור הצלחה ספורטיבית. הגיע הזמן שמי שאחראי לכך ייקח אחריות"
טביאה אלט היא לא היחידה. היו לפחות שש מתעמלות גרמניות שהצטרפו לגל האומץ שלה לחשוף את ההתעללות, הסבל ובעיקר ההתעלמות הגורפת מכל האנשים שהיו אמורים להיות אחראים על הבריאות שלהן, הפיזית ובעיקר המנטלית. מתעמלת נוספת, מישל טים, תיארה את המצב כ"נסיבות קטסטרופליות. זו התעללות שהורסת אנשים. יש תלות רגשית שאי אפשר להסביר".
מתעמלת אחרת, ג'נין ברגר, הוסיפה: "מה שעצוב הוא שכולם יודעים. חלק ממי שאחראי אפילו מעודד את זה. אף פעם לא הייתי רזה מדי בשבילם, ותמיד חינכו אותי שלאכול זה דבר רע. שקלו אותי בבוקר, בצהריים ובערב, ואם הייתי 200 גרם מעל המשקל, איימו עליי שירחיקו אותי מהתחרויות. הייתי בדיכאון קשה ולא מצאתי סיבה או ערך לחיי".
מדובר בכתב האשמה נגד ספורט פרוורטי. מקום שבו ניצול השררה ולהתעמל בכפייה עם עצמות שבורות זה חלק מהנורמה, שבו חלק משגרת האימונים היא לדעת איך לסבול בשקט. כתב האשמה כה חריף עד שאפילו ההתאחדות מסרה כי יש לה מספיק מידע מוצק שמעיד על התנהגות לא הולמת של הגורמים האחראים וכי תיפתח חקירה פנימית וחיצונית.
2 צפייה בגלריה
"עברנו מניפולציה מגיל צעיר כדי שיוכלו לשלוט בנו". טביאה אלט
(צילום: Dan Istitene/Getty Images)
לפתוח עיניים
אבל יכול להיות שגם אנחנו אשמים. שגם אנחנו התעלמנו, התכחשנו לאמת שנמצאת מילימטר מהעיניים שלנו. זה נוח. ספורט תחרותי הוא אתגר אינסופי, הגשמת חלומות פרטיים. ספורטאים מוכנים ללכת דרך ולעשות ויתורים ארוכים מאוד, לנשוך את שפתיהם בכאב כדי לעשות את הצעד הנוסף, זה שייקח אותם מעבר למתחרים. לפודיום הכי גבוה, לשיא, למדליה.
מי שמתעלם, כמו במקרה פגיעות הראש בפוטבול, מתכחש למציאות שהוא שייך לה כצופה. מאחורי הרזון התמידי, התלבושות החושפניות, הגמישות הבלתי מתקבלת על הדעת, הנצנצים, הזוהר, מסתתרת מציאות אפלה.
פורסם לראשונה: 01:30, 01.01.25
