התקווה הגדולה של ישראל בספרינטים, בלסינג אפריפה המצוין, ממשיך לאכזב - חודש לפני המשחקים האולימפיים בפריז. אין מה לעשות, זו השורה התחתונה של אליפות ישראל באתלטיקה, וחייבים להתייחס לכך. זה לא רק ניתוח מבחוץ, אלא גם הודאה אישית של הספורטאי: "אני אפילו לא יודע מה קרה, ויש לי מה ללמוד", הוא אמר.
נכון, הוא עדיין לא בן 21, וכבר סוחב על גבו דאבלים בריצות הקצרות באליפות החל מגיל 16. הוא השליט הבלתי מעורער של הספרינטים בארץ, כי אין לו פה יריבים אמיתיים. אבל יכול להיות שזו הבעיה? האם זה מה שגורם לו ברגעי האמת, כמו בשני הגמרים האחרונים ב-200 מ' באליפויות אירופה, לאבד ריכוז שבלעדיו קשה מאוד להצליח? את הזהב הישראלי הוא לוקח, אבל התוצאות בעייתיות.
3 צפייה בגלריה
את הזהב הישראלי הוא לוקח, אבל התוצאות בעייתיות. בלסינג אפריפה
(צילום: Maja Hitij/Getty Images)
בחצי הגמר באליפות אירופה ברומא הוא נתן את הריצה הטובה היחידה העונה, 20.46 שניות. גם תוצאה כזו לא תבטיח לו הצלחה מסחררת בפריז, אבל לפחות תספק בסיס. כשנקלע לסבך בגמר אליפות אירופה, אפילו במסלול 4 הטוב, אפריפה איבד כיוון וסיים אחרון. שלשום ב-100 מ' בהדר-יוסף, 10.30 שניות, הוא נתן הופעה בינונית. כעבור 24 שעות, הוא התנהל באיטיות ב-200 בזמן המוכר לו מתקופת ההתפתחות, 20.82 שניות, תוצאה שמתאימה למה שעשה לפני שלוש שנים.
השאלה המרכזית, ועליה הוא חייב לענות עם סימן קריאה, היא אם אפריפה הוא עדיין אותו הספורטאי שהפך לפרסונה עולמית אחרי ניצחונו בגמר אליפות העולם עד גיל 20 בקולומביה עם 19.96 שניות, תוצאה שהציבה את שמו לצד זה של יוסיין בולט ברשימת הישגי הנוער, או שמשהו לא טוב קרה לו. ההיסטוריה מספרת על היעלמויות בלתי מוסברות בגמרים בשלוש השנים האחרונות, והסתבכות בתוך פקעת רצים.
זו בעיה טכנית אבל גם מנטלית, שמאמנו האיכותי יגאל בלון והוא צריכים לתת את הדעת עליה. יתכן גם כי קו המחשבה שלהם, להתכונן בצורה מתונה כדי לשמור על כשירות תקינה ולהגיע לשיא ברגע האמת, כבר לא תופסת. ההערכה היא כי מי שלא מצטיין לפני האירוע, מתקשה להגיע לשיאו בתחרות הכי חשובה.
בלסינג, כאמור, עוד לא בן 21, ואמור לצאת לתחרויות מבחן שיחדדו אותו לקראת פריז. נקווה שבחודש הקרוב תימצא הנוסחה הנכונה. צריך לזכור שגם בולט האמיתי לא היה בשיאו באולימפיאדה הראשונה שלו, באתונה 2004, אבל זה לא צריך להיות תירוץ. הוא חייב לפתור את המשבר במהירות של אצן, אבל לא כל כך פשוט להתחדד אחרי אכזבות, בטח עבור מי שהגיע בקולומביה לגבהים ששום ספרינטר ישראלי מאז הלסינקי 1952 לא התקרב אליהם. צריך לדעת לרדת בזהירות מהעץ כדי לדרוך בצורה מיטבית על המסלול.
מעבר לכך, אליפות ישראל ה-88, על המסלול החדש בהדר-יוסף, לא הייתה מהמשובחות. ככה נראית אליפות בלי חנה מיננקו הפצועה שהמשך פעילותה בכלל נתון בספק. לפחות נראה שיש לה ממשיכת דרך בקפיצה המשולשת, פולינה אסקינה בת ה-21 ממכבי חיפה, שלא הייתה ידועה גם לעכברי האתלטיקה לפני התחרות ונמצאת בשנתה הראשונה אצל המאמן אהרון שבתייב בכרמל, הצליחה להוסיף 67 (!) ס"מ לשיאה האישי ולהתייצב במקום השני בטבלת כל הזמנים, 13.20 מ'. זו הייתה הסוכרייה האמיתית של האליפות.
שבתייב, מאמן שמדבר מעט ועושה הרבה, הדריך עד אשתקד את תום יעקובוב, הישראלי האחרון שקפץ מעל 16 מ' (16.44). על אסקינה, שעלתה לפני מספר שנים מסנט פטרסבורג, הוא אומר שיש לה מהירות מסחררת. אם יביא אותה לרמה שבין 13.50 מ' ל-14.00, נדע שיש לנו קופצת מסקרנת, גם אם לא תהיה חנה ב'.
עוד נקודה חיובית הייתה תחרות הקפיצה למרחק לגברים, שהייתה ברמה שלא הורגלנו אליה – שלושה קופצים של 7.50 מ' ומעלה, בראשם הירושלמי המוכשר אלעד עדיקה, עם 7.64, התוצאה השביעית בכל הזמנים שהותירה טעם של עוד.
הקופץ לגובה יונתן קפיטולניק הגיע במצב לא טוב, בידיעה שרק תוצאה דמיונית של 2.33 מ' תתן לו את הקריטריון האולימפי. יונתן לא הצליח בכך, אבל עבר 2.20 בצורה מרשימה ולא היה רחוק מה-2.33. קפיטולניק לא יהיה בפריז, אבל אם ישמור על כשירות נראה אותו בהרבה אליפויות גדולות אחרות.
שון גולדברג מדבר לקראת המשחקים האולימפיים
(צילום: יאיר שגיא)
פורסם לראשונה: 12:06, 28.06.24
