מכבי ת"א עשתה אתמול (חמישי) הרבה דברים יפים במשחק השני בסדרת רבע גמר היורוליג מול פנאתינייקוס, אבל בהיעדרו של ווייד בולדווין, מול היערכות טקטית משופרת של היוונים ולאור היום הגדול של קוסטאס סלוקאס – זה לא הספיק.
המשחק הזה המחיש בכמה אספקטים בולדווין תורם לצהובים. למשל העובדה שסלוקאס קבע את שיא הקריירה שלו ביורוליג – 29 נקודות. זה קרה, בין היתר, כי בולדווין הוא השומר האישי הכי טוב בקבוצה כשמדובר בשמירה על גארדים. ג'ון דיברתולומאו טוב בלחץ על כדרור, אבל לא מסוגל להפריע לג'אמפ שוט כי הוא נמוך. אנטוניוס קליבלנד מצוין בעזרות בהגנה ובחטיפות של מסירות, אבל כשומר אישי לשחקנים מהירים הוא פחות טוב מבולדווין.
עתמאן עצבני גם בסיום משחק מספר 2 בסדרה
(באדיבות ONE)
ההבדל העיקרי ביניהם הוא שבולדווין מצוין במניעת הגעת הכדור לשחקן שעליו הוא מופקד. למרות היותו שחקן התקפה מרכזי, הוא לא מתפנק בהגנה ומוכן לרוץ ללא הפסקה ולהיצמד לכוכב של הקבוצה השנייה. קליבלנד מאפשר להם לקבל כדורים ורק אז מתחיל לעבוד. במקרה של סלוקאס, גם כשהוא לא קולע קבלת ההחלטות של הקבוצה טובה פי כמה וכמה כשהכדור בידיו, אז רצוי שהוא לא יגיע אליו. אתמול הכדור היה אצלו בלי הפסקה.
בולדווין היה חסר כמובן בכמה מישורים בהתקפה. ראשית, בסחיטת עבירות. סלוקאס סיים עם ארבע כאלה, ויכול להיות שהוא היה מצליח לסחוט ממנו עוד אחת ולצמצם את הדקות שלו. שנית, אחרי רבע ראשון ענק של מכבי – באמת אחד הטובים שלה העונה – ההגנה היוונית התהדקה, ההתקפה של הצהובים נתקעה, והיה חסר גארד שיכול לקחת את הכדור, לייצר חדירות באחד על אחד בלי שום עזרה מחבריו, ולייצר בלגן בהגנת היריב. ברמות האלה כל משחק הוא חיים שלמים. יש לו המון חלקים קטנים שבכל אחד מהם הצרכים שונים. בחלקים האלה מכבי לא מצאה תחליף לכוכב שלה.
זה קרה למרות תצוגה נפלאה של כמה וכמה משחקניה: ג'ייק כהן שוב פתח אדיר וקלע 10 מ-14 הנקודות הראשונות של הקבוצה, כולל סלים כ"ציפור" – השחקן שמגיע ראשון בהתקפה למתפרצת. תמיר בלאט נתן משחק גאוני והיה אחראי לקאמבק היפה ברבע האחרון, שבו מכבי התקרבה מאוד אחרי שהייתה כבר בפיגור של 18 נקודות. קליבלנד נתן אולי את המשחק הטוב ביותר שלו העונה. בראון היה טוב מאוד ולא קרס תחת הלחץ העצום שנוצר עליו כמוביל הכדור העיקרי.
אבל היו גם חברים לקבוצה שנפגעו מהיעדרו של בולדווין. הראשון ביניהם הוא בונזי קולסון. את השלשות שלו משיג בונזי כתוצאה מחדירות שמאלצות את ההגנה להביא עזרות ולהצטופף, והוצאות כדור שמגיעות אליו כשהוא פנוי. החודר המרכזי, כאמור, הוא בולדווין. גם אם לא הוא זה שמוסר מיד לקולסון, החדירות האלה יוצרות הנעת כדור מהירה ורוטציות הגנתיות שמפנות אותו. זה אחד ההסברים לכך שהוא קלע אתמול רק שש נקודות אחרי שהיה המצטיין במשחק הראשון.
המסקנות של עתמאן
אבל לא רק. ארגין עתמאן ראה את הווידיאו של משחק מספר 1 והסיק כמה מסקנות מאוד נכונות. אחת המרכזיות שבהן הייתה ייבוש מוחלט של מריוס גריגוניס והצבתו של יואניס פאפאפטרו בעמדה מספר 3 לאורך משחק שלם כמעט. במפגש הקודם אחד הנשקים החשובים של מכבי היה משחק הגב לסל של קולסון, שניצל עדיפות פיזית על גריגוניס וקלע עליו בקלות. מול פאפאפטרו הגבוה והפיזי זה כבר היה סיפור אחר. נכון, עתמאן איבד כאן קלע שלשות אוטומטי, אבל משחקים כאלה מנצחים בהגנה. והוא ניצח.
פאפאפטרו גם סיים עם מנה מכובדת של נקודות, 15. רבות מהן היו שלשות. זה לא נבע מהגנה לא טובה של מכבי. למרות שהצהובים ספגו 95 נקודות, שזה 15 יותר ממה שמותר להם לספוג אם הם רוצים לנצח, היו הרבה רגעים יפים בהגנה. דווקא בפתיחה זה נראה פחות טוב כי ג'וש ניבו מיהר לעשות חילופים, יצא על גארדים, מנע אמנם שלשות, אבל השאיר את מתיאס לסור וקונסטנטינוס מיטוגלו עם יתרון עצום בצבע, והם תרגמו אותו לנקודות קלות. אולם די מהר הגיע שינוי טקטי. מכבי הביאה עזרות כל פעם שהכדור נכנס ללסור, צופפה את הצבע מול כל חדירה, והמחיר היה שקלעי השלשות היו פנויים בהוצאות הכדור. כמות השלשות שקלעה פנאתינייקוס עלולה לרמז שהאסטרטגיה הזאת הייתה לא נכונה, ולא כך הוא: את רבות מהשלשות האלה קלע סלוקאס, מול שומר, בתרגילי אחד על אחד. זה לא עניין של טעות הגנתית. זו גדולה התקפית. נגד זה אי אפשר לעשות יותר ממה שהיא עשתה. חוץ מלמצוא תרופת פלא לבולדווין. בהקשר ההגנתי צריך לציין שברבעים האחרונים הגיעה שמירה אזורית מצוינת, עם אותם עקרונות, שעזרה לסגור את ההפרש.
גם ניבו סבל מאוד מהיעדרו של הגארד הפצוע. החדירות שאותן ציינתי מאלצות גבוהים לתת עזרה על בולדווין, מה שמוביל פעמים רבות לריבאונדים בהתקפה של הסנטר של מכבי. הפעם היו לו מעט מאוד הזדמנויות והוא סיים רק עם שש נקודות.
לא רק הפציעה של בולדווין פגעה במכבי, אלא גם זו של חואן הרננגומס. הספרדי חירב את המשחק הראשון בסדרה עם זריקות מיותרות מבחוץ, ולמרות זאת עתמאן השאיר אותו במגרש בדקות ההכרעה. הפעם קיבלו את הדקות שלו מיטוגלו ופאפאפטרו, שני שחקנים עם איי-קיו כדורסל גבוה יותר, קשוחים יותר, ועם יד טובה יותר. זה היה נזק כפול: הם תרמו הרבה, ומנגד היו חסרים למכבי כל הכדורים שהוא נתן לה במתנה בפעם הקודמת. מה נאחל? שגם בולדווין וגם הרננגומז יבריאו במהירות. אלה יהיו שני דברים מצוינים עבור הצהובים.
בלתי שבירה
המשחק אתמול הבליט כמה כיף שיש לך קבוצה עשירה ועמוקה. אם עתמאן עושה שימוש סביר בכלים שיש לו, הקבוצה שלו עדיפה. קטש, בעיקר בלי בולדווין, יכול להוציא את המקסימום מהסגל - וזה עדיין זה לא יספיק. אבל צריך להחמיא למכבי: היא לא נשברת בשום שלב, היא עושה קאמבקים מרשימים, היא מגיעה לרבעים האחרונים במומנטום טוב גם אם שיחקה גרוע קודם לכן. ונדמה שבמהלך המשחק הנוכחי היא גם למדה איך מנטרלים במידה מסוימת את משחק הפנים של היוונים, דבר חשוב מאוד להמשך הסדרה. עכשיו צריך למצוא פתרונות לסלוקאס: למשל להביא עליו שמירות כפולות כדי שישחרר את הכדור, ומיד אחר כך להצמיד אליו שחקן שלא יעזוב אותו לשנייה וימנע ממנו לקבל חזרה את הכדור - ולתת לאחרים לשחק ארבעה נגד ארבעה. קל בתיאוריה, קשה על המגרש, אבל צריך לנסות משהו.
5 צפייה בגלריה
צריך להוציא כעת כמה שפנים מהכובע. קטש
(צילום: קרדיט: Andreas Papakonstantinou / Tourette Photography)
מכבי הפסידה בהפרש גדול, אבל אין לה מה להתרגש מזה. כל משחק הוא סיפור חדש. כמו שעתמאן עשה אתמול התאמות מוצלחות, גם קטש יכול לעשות כמה כאלה לקראת המשחק הבא. היוונים מראש היו מועמדים לנצח בכל אחד ממשחקי הסדרה כקבוצה הבכירה יותר. זה היה נכון מהרגע הראשון וזה נכון עוד יותר בלי בולדווין. ועדיין, מכבי ניצחה במשחק הראשון. בלי הקהל היווני סיכוייה טובים יותר לנצח שוב. ואם יהיה קהל צהוב, בכלל טוב. זה יצריך התעלות, ריכוז, יותר דקות של הגנה טובה, שימוש יעיל יותר ברומן סורקין (למה בדיוק הוא שמר על פאפאפטרו וריברו על לסור?) ואולי גם בג'ו תומאסון ורפי מנקו, וכמה שפנים מהכובע של קטש. זה יהיה מאוד קשה. אבל זה לא בלתי אפשרי.
פורסם לראשונה: 06:14, 26.04.24
